הזרם השיתופי
נחמן גלבוע, "הדף הירוק", 10.4.2003
דוא"ל ל"דף הירוק"
למדור "עיתונות"
משפחת גברילוב, מוזיקאים עולים, שנקלטו כחברים בקיבוץ יזרעאל, שיוו לכנס הרביעי של הזרם השיתופי שהתקיים ביום רביעי שעבר באפעל, את האווירה המתאימה בפתיחה מוזיקלית ליום דיונים ארוך ורציני. יצחק בן אהרון, שהיה
אמור לברך לא יכול היה להגיע, והנוכחים באולם ברנד הסתפקו בדבריו של רכז המעגל השיתופי, דגי חבויניק, שקרא לאנשי הזרם להמשיך לעמוד בפרץ מול אובדן הביטחון העצמי והאמונה בכוחה של האידיאולוגיה הקיבוצית, ויחד עם זאת, לקבל בחיוב את רוח ההידברות שהחלה נושבת בין ראשי התנועה הקיבוצית לבין אנשי הזרם השיתופי.

מזכיר הזרם השיתופי, אמרי רון, סקר בקצרה מה התרחש מאז הכנס השנתי הקודם: הוקם תאגיד מעוף לייעוץ לקיבוצית באוריינטציה שיתופית, מטה מעגל הקבוצות השיתופיות החל לפעול עם הקיבוצים העירוניים, קיבוצי הבוגרים וחבורות שיתופיות של צעירים בכול הארץ, מופעל בעזרת הסוכנות מחזור שני של קורס מנהלי קהילה ברוח שיתופית, המעגל השיתופי עורך כנסים אזוריים לקיבוצים שלא עברו לשכר דיפרנציאלי, מתקיימות פעולות הסברה שונות בקיבוצים בניסיון להמשיך את השיתוף ובמידה ולא - לחלק את הרכוש בצורה צודקת על פי התקנון הרדום, נמשך הטיפול האינטנסיבי בסוגיות כמו סיווג הקיבוצים, מיסוי, קרקעות ועוד. לדברי רון נמצא בסקרים של המכון לחקר הקיבוץ כי בקיבוצי רשת הביטחון עלתה אצל החברים תחושת הרווחה והחופש התקציבי, אך ירדה תחושת הביטחון האישי בהווה ובעתיד. הוא הוסיף כי לאחר שוועדת הסיווג תסיים את תפקידה תיערך מעין התפקדות של הקיבוצים לשיתופיים ומתחדשים עם כול השלכות של כול הגדרה, ואולי זה יגרום לחלק מקיבוצי הרשת לשנות את דעתם.

מזכיר התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל, קרא לחזק בשנה הקרובה את הקשר בין התנועה לזרם, כדי להבטיח הצלחה בפעילות הזרם שהיא לדעתו חשובה מאוד. הוא הזכיר שהוא קרא קריאה דומה גם בשנה שעברה, וקרא לזרם לפעול גם בקרב קיבוצים שעברו שינוי. אפרים ריינר, חבר משמר העמק וגן שמואל לשעבר, ויו"ר בנק הפועלים לשעבר, הביא את חצרים שהקימו מפעל לשלושה קיבוצים כדוגמה שיש לנקוט בה בעת משבר כלכלי, וקרא למדינת ישראל לנהוג כמו מדינת חצרים. בהמשך התנהל רב שיח שבו סיפרו נציגי 4 קיבוצים וקבוצות המשתייכים למעגל הקבוצות על הפעילות שהם מקיימים. רן רביב מקיבוץ תמוז שבבית שמש סיפר שחברי הקיבוץ שהתרחקו מהתנועה הקיבוצית והתמקדו במעורבות בקהילה, חוזרים בשנתיים האחרונות לחפש את הקשרים הרחבים יותר עם הגורמים השיתופיים בתנועה ובמערכת הפוליטית. גיל יסעור מקיבוץ מגוון שבשדרות סיפר שעיקר הפעילות החברתית נעשית באמצעות עמותת גוונים, הפועלת למען אוכלוסיות חלשות ומהווה אמצעי לביטוי אישי, מקצועי וחברתי של חברי הקיבוץ. אדם הישראלי מנערן תיאר קיבוץ בין 30 חברים שעיקר עיסוקו הוא פעילות חינוכית, וקיימות בו 5 קבוצות משנה השומרות על קשר שיתופי קרוב יותר בין חבריהן. טל מירב, בן יראון וחבר בקבוצת הבחירה במגדל העמק, סיפר על ההתלבטות בין ההצעה לחזק את הגורמים השיתופיים בקיבוץ ותיק, לבין הרצון להקים גוף שיתופי חדש שלבסוף גבר והכריע.

בחוגי הדיון שנערכו בהמשך בקבוצות קטנות הועלו מספר נושאים ובהם: סיווג הקיבוץ, זכויותיו של המיעוט בקיבוץ בעקבות תקנה 7א', קליטת צעירים, ערכים תקפים וחולפים, כלכלת עבודה, החינוך השיתופי ומשימות בחברה הישראלית. בהמשך הציג רון את תוכנית העבודה לשנה הקרובה הכוללת את המשך הפעילות הקיימת, וניסיון לצרף לזרם עוד מספר קיבוצים ולהעסיק עוד פעיל במשימת הסברה ודוברות. הבעיה, ציין רון, שהתוכנית הזו דורשת תקציב של כ-1 מיליון ש"ח שאותו ביקש הזרם, אך בפועל אושרו לו כחצי מזה על ידי התנועה הקיבוצית והקבה"ד. בסיום הכנס כשנתנה זכות הדיבור לחברים, התגלו גישות שונות בקרב חברי הזרם. בן קיני מגבת שהיה מיוזמי העתירה לבג"ץ בנושא תקנה 7א', תקף בחריפות את מזכירי התנועה הקיבוצית שאינם מאמינים לדבריו ביסודות הקיבוץ והם משולים לאוכלי בשר העומדים בראש אגודת הצמחונים, וקרא לזרם לפרוש מייד מהתנועה הקיבוצית ולהקים תנועה עצמאית. מולו, טען דוד עתיד ממעגן מיכאל, שאנשי הזרם השיתופי מנותקים מהמציאות וקרא להם להדק את היחסים עם התנועה. אמרי רון שסיכם את הדברים ציין ששתי העמדות הקיצוניות חוטאות למציאות, ושהזרם ימשיך לפעול במסגרת התנועה אך יעמוד בתקיפות על דעותיו.