החממה - תרבות של שיתוף ואמון הדדי
הזרם השיתופי:
טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@inter.net.il
מאמרים אחרונים ופעילויות קרובות:
פגישתו השלישית של פורום החשיבה השיתופית של אזור המרכז התקיימה ביום שישי שעבר, 21.3.2003 בחממה של אביטל גבע בעין שמר.
מה לחממה ולרעיון השיתופי?
אביטל גבע, מרכז החממה, מצטט בנדון את אלברט אינשטיין:
"מטרת החינוך צריכה להיות: פרטים המצטיינים בעצמאות, במחשבה ובמעשה ואשר יחד עם זאת יראו בשירות למען הכלל את משימתם הערכית". החממה, לפי אביטל, היא מקום המאפשר ומעודד יצירת רעיונות, בדיקתם וניסויים בתהליכים המייצרים שיתופי פעולה, הדדיות, למידה ומחקר. החממה פועלת ויוצרת תרבות שיתופית.
בדרכו הציורית הוא משרטט את קווי המתאר של המקום:
המערכת החקלאית – אקולוגית בחממה מספקת לשותפים בחממה מודל להתבוננות וללמידה. הצמחים, הדגים, האצות, החיידקים והתהליכים הביולוגיים, המתרחשים במים זקוקים לחמצן ולאנרגיה וכן לאנשים הלומדים כיצד ליצור איזון נכון בין כל המרכיבים. קבוצת החממה מביטה על מה שגדל בה מתוך נקודת מבט של חינוך, של מחקר ושל ניסוי חקלאי, ולא בהיבט של עסק, מתוך היבט של קבוצה, ולא של אגו, תרבות ללא הפרטות.
דגי חבויניק – מרכז המעגל השיתופי בתנועה הקיבוצית
(כל 120 הקיבוצים, שנוהגים בלא שכר מדורג או מודל משולב) , ברך את באי הכנס, שהגיעו מ 12 קיבוצים מאזור המרכז ומיהודה, וציין כי פעילות המעגל הולכת ומעמיקה שורש בתנועה ובקיבוצים.
יעקוב גדיש (יבנה)
דיווח על הנעשה בוועדת הסיווג – ועדה שמונתה ע"י הממשלה לעסוק בסוגיות הקשורות לסיווג הקיבוץ. מעבר לכל ברור שמה שיקבע את החלטות הגופים העיקריים הקשורים לנושא כמו מנהל מקרקעי ישראל, ביטוח לאומי ומס הכנסה, היא ההתנהגות בפועל של הקיבוצים. לא ניתן יהיה להתחבא עוד מאחורי שיחים גזומים ולהסתיר את "מיץ פטל", קבע גדיש. הדיווח גם תיאר את מהלכי שיוך הדירות, שנפרשו בפני חברי הוועדה. גדיש הטיל ספק גדול בישימותו של הרעיון לתנועה הקיבוצית. הוועדה נמצאת בשלבי הסיום של עבודתה, ותוך 3-4 חודשים תפרסם את החלטותיה.
אמרי רון – רכז הזרם השיתופי
תיאר את תהליך קבלת התקנון הרדום, שהתקבל במשמר העמק בהשתתפות ערה של מרבית הציבור בכלל, ושל הצעירים בפרט. התקנון נועד להסדיר את פניו של הקיבוץ "ביום שאחרי" הנהגת שכר דיפרנציאלי, או הפרטת אחד מהנושאים הבאים: חינוך, בריאות וסיעוד. במצב שכזה מחולקים כל נכסי הקיבוץ על בסיס של וותק ומופעלת אוטומטית קרן לעזרה, לזקוקים לסיוע, שניזונה מ 10% מהרכוש היצרני של הקיבוץ.
אי אפשר להשלים עם העוולות
אמרי רון דיווח גם על פגישה, שהייתה לאחרונה עם ארגון "מענה", שעוסק בנפגעי השינוי בקיבוץ הדיפרנציאלי. הוא תיאר מצב קשה של חברים, שנושלו מזכויות בסיסיות של אזרחי המדינה ואינם נהנים מחוקים, המגינים על העובד בפני פיטורין (אין בהם יחסי עובד – מעביד), הבטחת הכנסה או דמי אבטלה. מתברר שכמעט כל הקיבוצים שעברו את הרוביקון אישרו בעצם רק חוברת, שהוצגה ע"י יועץ חיצוני, ולא שינוי את תקנונים – מה שפוגע קודם כל באוכלוסיות החלשות. ישנו אפילו מצב של חברים הרעבים ללחם – מצב קיצוני אך גם הוא קיים! ישנה התנערות מהמובטלים, גם כאשר הם עומדים בקני מידה אובייקטיביים של מבחני הביטוח הלאומי. יש אפילו קיבוץ, בדרום, שקונס כל מובטל שכזה ב 100 ש"ח ליום אי עבודה (באותו קיבוץ ישנם מובטלים).
משה ברכמן (מעגן מיכאל)
השלים את התמונה בתארו את תהליך התקנון הרדום, שהחל במעגן מיכאל ביוזמתו, בשנת 1995. זהו תקנון שונה מזה של משמר העמק – במעגן מיכאל לא שונה התקנון הקיים אלא הוקם קואופרטיב חדש, "ים-כרמל", אליו מתקבלים החברים לעת פירוק, בעוד שבמשמר העמק שונה התקנון הקיים והוסף לו פרק נכתב של התקנון הרדום.
דווח גם על מהלכים בגן שמואל לקראת קבלת תקנון רדום. הרעיון אינו מחייב שהקיבוץ שמקבל אותו יהיה עשיר – זהו רעיון נכון לכל קיבוץ שיתופי המבקש לחזק את השיתוף – כך קרה במשמר העמק, ציין רון.
סיכם: אבינדב