"טיעון המשלים" בעניין תקנה 7א' שהוגש על ידי עו"ד גל פלג לבג"צ בשם קבוצת חברים (כ-70) מגבת וקיבוצים נוספים.
הזרם השיתופי
טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@inter.net.il
בבית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק - בג"צ 465/02
לקבלת המסמך השלם, לחצו כאן (קובץ וורד, 37 עמודים)
בעניין שבין:
חיים שחק (ת.ז. 1065635)
ו-69 אחרים
ע"י ב"כ עו"ד גל פלג, ת.ד. 3252 חיפה 31032
העותרים
- נ ג ד -
1 שר העבודה והרווחה
2 רשם האגודות השיתופיות
3 קיבוץ חפץ חיים
4 קיבוץ גורדוניה חולדה
5 קיבוץ להבות הבשן
6 קיבוץ משמר הנגב
7 קיבוץ געתון
8 קיבוץ אשדות יעקב מאוחד
9 קיבוץ אלמוג
10 קיבוץ כברי
11 קיבוץ נווה אור
12 קיבוץ שמרת
13 קיבוץ גבעת ברנר
14 קיבוץ רוחמה
15 קיבוץ תל יוסף
16 הקיבוץ הדתי איגוד הקבוצות
17 הקיבוץ הארצי
18 התנועה הקיבוצית המאוחדת
המשיבים
טיעון משלים מטעם העותרים
בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד אשר נתקבלה ביום 27.9.02 מתכבדים העותרים להגיש טיעון משלים מטעמם בעתירה שבכותרת.
א. כללי
1. כפי שיפורט להלן, הצורך בהגשת הטיעון המשלים נובע מהפער בין ההנמקה המקורית לצורך בהתקנת התקנה כפי שניתנה על ידי רשם האגודות השיתופיות עובר להגשת העתירה , ובין טענות המדינה כפי שהוגשו בתגובה לעתירה, וטענותיהם של חלק מהמשיבים האחרים.

2. בנוסף, לאחר הגשת העתירה ובעקבות תגובתה המקדמית של המדינה התבררה לעותרים שורת עניינים נוספים הנוגעים לכך שרשם האגודות השיתופיות מתיר שינוי תקנון לתקופת נסיון, על יסוד פרשנותו לתקנה נשוא העתירה, וזאת גם בקיבוצים בהם תקנון הקיבוץ שולל מאסיפת החברים את הסמכות לקבל החלטות המנוגדות ליסודות הקיבוץ, ובהם עקרון השוויון והעדר הקשר בין תרומה ותמורה.

3. בפתח הדברים, יבקשו העותרים לציין שתיים מתוך טענות התנועות הקיבוציות (המשיבים 17-18), כפי שבאו לידי ביטוי בתגובתן. טענות עובדתיות ומשפטיות אלה הנטענות על ידי התנועות הקיבוציות, מעידות לא רק על אובדן שליטה מוחלט של מערכת המשפט ואכיפת החוק ביחס למתרחש בתחום האגודות השיתופיות (ובפרט הקיבוצים), אלא גם על זלזול גמור של התנועות הקיבוציות בבית משפט נכבד זה, תוך שהן מודיעות לו כי אפילו יקבל בית המשפט את העתירה, הרי שקיבוצי תנועות אלו לא ישנו את עמדתם ולא ינהגו בהתאם לפסיקה!!

4. בתגובתן לבית המשפט מאשרות התנועות הקיבוציות, בריש גלי, כי 141 קיבוצים שונים הפעילו שכר דיפרנציאלי (נכון למועד הגשת תגובותיהן), כאשר 128 מתוכם כלל לא טרחו לשנות את תקנוניהם ולהתאים את הוראות התקנון באמצעות ביטול עקרון השוויון האמור בו, אלא תוך שהם מפרים את תקנוניהם באופן גלוי.

5. החומרה הרבה העולה ממצב זה אינה רק בעצם הפרת החוק ההמונית בידי הקיבוצים, אלא בראש ובראשונה בהתעלמותו של הגורם המופקד על שמירת החוק באגודות שיתופיות – רשם האגודות השיתופיות, מהפרת התקנונים ההמונית – ואוזלת היד הגמורה שהוא מגלה בפעולותיו כנגד מפרי החוק והתקנון.

6. אם לא היה די בכך, באות התנועות הקיבוציות וטוענות
טענה קשה ומרחיקת לכת, כי התגבש בקיבוצי התנועות נוהג, על פיו הקיבוצים מקבלים החלטות העומדות בניגוד לתקנון הקיבוץ, ופועלים בהתאם להחלטות אלו מבלי לתקן את תקנון הקיבוץ (ס' 30 לתגובתם).

7. קשה להעלות על הדעת מצב, בו טוען מפר חוק טענת הגנה שמשמעותה הוא כי יצר נוהג להפר את החוק בעניינים שונים, וכעת רכש "חסינות" מפני החוק, ופטור גורף מהצורך בקיומם של חוזים ודברי חקיקה. טענה זו פירושה – באם תתקבל על ידי בית המשפט – כשלון מוחלט של עקרון שלטון החוק במדינת ישראל. משמעות הדבר היא כי אין עוד כל ערך לאמור בתקנוני הקיבוצים.

8. עלבון נוסף לעקרון שלטון החוק, כמו גם לבית משפט זה, מהווה טענתן של התנועות הקיבוציות בסעיף 170 לתגובה, כי אין לצפות לשינוי בהפעלת השכר הדיפרנציאלי בקיבוצים, גם אם יקבל בית המשפט את העתירה ויורה על ביטול התקנה נשוא העתירה. בראש זקוף, טוענות למעשה התנועות הקיבוציות, כי הקיבוצים המשתייכים אליהן, אינם רואים עצמם כפופים לפסיקת בית המשפט, אלא בני חורין לפעול כראות עיניהם כאילו היו "מדינה בתוך מדינה".

9. על רשויות המדינה ובראשן רשם האגודות השיתופיות לשאול עצמן כיצד הגיעו הקיבוצים למצב בו הם פועלים כראות עיניהם, מפרים ברגל גסה את הוראות החוק ואת האמור בתקנוניהם, ואף מודיעים לבית המשפט כי אינם מתכוונים למלא אחר פסיקתו.

10. על שר העבודה לשאול עצמו הכיצד הוא, כרשות הממונה על פיקוח על פעולות רשם האגודות השיתופיות, מתעלם מכך שרשם האגודות השיתופיות אינו ממלא את שהוטל עליו, ותורם בכך את חלקו להפרה המונית של תקנוני הקיבוצים.

11. התוהו ובוהו השורר בתחום הפיקוח המנהלי על הקיבוצים, כמו גם העובדות החמורות לא פחות שיפורטו להלן, מצדיקות לבדן מתן צו ביניים אשר יקפיא את המצב הקיים, ולו עד שיוגש דו"ח מקיף על ידי רשם האגודות השיתופיות, אשר יפרט את המתרחש בכלל הקיבוצים מבחינת האופן בו הם פועלים, והמסביר כיצד מזלזלים חלק כה גדול מהקיבוצים בהוראות החוק, בהוראות תקנוניהם ובהוראותיו של רשם האגודות השיתופיות, ואילו הרשות המנהלית מצידה אינה מנסה כלל להשליט חוק וסדר כלפי הקיבוצים.

12. אי מתן צו הביניים יאפשר לקיבוצים נוספים על הקיימים, להפר את הוראות תקנוניהם ואת הוראות החוק, תוך הענקת הטבות כספיות גדולות לחלק מהחברים, על חשבון פגיעה קשה באחרים, מרביתם קשישים, נכים, מובטלים ואחרים, שידם אף אינה משגת סכום מספיק לשם ייצוג משפטי כנגד הקיבוצים, ואשר הנזק הנגרם להם הוא בלתי הפיך באופיו.
(ראשי הפרקים הנוספים... לקבלת המסמך השלם) >>>
לקבלת המסמך השלם, לחצו כאן (קובץ וורד, 37 עמודים)
ב. השלמה בעניין הרקע להתקנת התקנה...
ג. חוסר הפיכותו של המצב הנוצר בשנת הנסיון...
ד. הפעלת השכר הדיפרנציאלי (גם לשנת נסיון) אינה בגדר סמכות האסיפה הכללית...
ה. סוגית הרוב המיוחד הדרוש לשינוי תקנון הקיבוץ...
ו. היקפה של העתירה – מיהם הקיבוצים שעשויים להיות מושפעים מהעתירה ...
ז. התועלת הכלכלית שבחלוקת שכר דיפרנציאלי
ח. הנפגעים מחלוקת השכר הדיפרנציאלי
ט. על מידת הביטחון שב"רשת הביטחון" ועל מיסוי הקיבוצים
י. על שנת הנסיון, רשת הביטחון והקשר למיסוי הקיבוצים...
יא. הערות משלימות
* חריגת שר העבודה מסמכותו...
* טענת השיהוי...
* על היקפה של זכות הקניין הזוכה להגנה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו...
* על הטענות המופנות כנגד העותרים...
* על הרוב הדרוש לשינוי תקנון הקיבוץ הקבוע בסעיף 118 לתקנון הקיבוץ...
* על עיקרון השוויון...
* על הרוב הדרוש לשינוי בהתאם לתקנה 7(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (ייסוד)...
* על סוגיית דמי העזיבה...
*
גל פלג, עו"ד, ב"כ העותרים