הזרם  שוטף  קדימה

השילוב המנצח

קרוב ל-100 חברים, נציגי קיבוצי הזרם השיתופי, השתתפו ב- 17/7/01 במושב השני של הכנס השנתי של הזרם השיתופי, שהתקיים בקיבוץ חצרים. הכנס נקרא כדי לאשרר את ההחלטות שהומלצו במושב הראשון בגבעת חביבה ב- 22/3/01 ולהצביע על הצעות החלטות שהתגבשו במהלך הכנס הראשון, ובדיונים המכינים שהתקיימו כמעט בכל קיבוצי הזרם, וכן כדי לבחור במוסדות הזרם.

 

סיור במפעל "נטפים" פתח את היום - והעובדות מדברות בעד עצמן - בנגב, ובכל רחבי הארץ והעולם: השילוב המנצח של קיבוץ ותעשיה חכמה.

לאחר דברי ברכה קצרים של אירי קסל, מנכ"ל אתר "נטפים" בחצרים, סיפר אירי לבאי הכנס, באמצעות מצגת, כיצד מתקיים השילוב המוצלח של קיבוץ ותעשיה.

אירי סיפר כי החל משנת 99' פועל "נטפים" כתאגיד אחד, משותף, באתר חצרים, במגל וביפתח. בחצרים עובדים במפעל 200 חברי קיבוץ מכלל 250 הפועלים במפעל, ומכלל 400 חברי הקיבוץ עצמו. בקיבוץ פועלת מועצה מלווה למפעל, שמטרתה לשמור על "רוח חצרים" ב"נטפים", על ניהול עסקי תוך תיאום ושמירה על תפיסה קיבוצית. זו אינה מועצה מחליטה אלא מועצה מלווה, שלמרות הקשיים ו"ניגודי האינטרסים" לכאורה, מצליחה במשימתה.

עוד למדנו על כך שכל חבר (ויש גם כמה חברות) תורם יום עבודה בשבוע ל"נטפים". מתברר שיום כזה איכותי יותר מכל יום של במב"ח. למרות התמחור המדורג השכר לחברי הקיבוץ שוויוני, והחברים מרגישים אחריות ושייכות לענק זה, שמחזורו הכולל בכל אתריו בארץ כ- 220 מליון דולר.

 

הזרם  - שוטף

אלדד בן ארי (גבע), מרכז הזרם, סקר את הנעשה בזרם בין הכנס בגבעת חביבה, לזה בחצרים. הזרם מייחס חשיבות רבה לחינוך הערכי-שיתופי ופועל לשיתוף פעולה עם הגורמים הפועלים כבר בשטח,  דוגמת הקיבוצים רביד ואשבל  ותנועת הבוגרים של הנוער העובד, ושותפים נוספים.

נמסר דיווח על המהלכים להקמת המעגל השיתופי בתנועות הקיבוציות ועל שיתוף פעולה ההולך ומתהווה בין הרכזים האזוריים והזרם השיתופי, מה שבא לביטוי בארגון מפגשים של בעלי תפקידים מקיבוצים בעלי אוריינטציה שיתופית (לאו דוקא כאלה החברים ב"זרם"). מפגש ראשון באזור הדרום התקיים לא מכבר בשדה בוקר ועסק בבעיות משק המים בארץ וכן בנושאי עבודה ומוטיבציה להתפרנסות. משתתפי המפגש סימנו את הנושאים בהם יעסקו המפגשים הבאים. יצויין שהמפגשים מיועדים לקיבוצי כל התנועות הקיבוציות. באזור הצפון יתקיים המפגש הראשון בקיבוץ גלעד, ב16- באוקטובר.

 

נושאים נוספים שדווחו:

-          המגעים שמנהלים פעילי הזרם לצורך שמירה על האינטרסים של קיבוצי הזרם בנושאי 

        סיווג, מיסוי, וכיו"ב.

-          כמו כן היתה התיחסות  להחלטת מועצת התנועה הקיבוצית (אם גם בקריאה ראשונה) על שכר דיפרנציאלי (תגמול מדורג בלשון מנסחי ההצעה) לפעילים בתנועה.

-     דווח על התארגנות להקמת גוף מקצועי שיתן ייעוץ והדרכה כלכלית-חברתית לקיבוצים המחפשים פתרונות שיתופיים-שויוניים לבעיות המטרידות את כולנו. לאחר כשנתיים פעילות של הזרם, הצטברו לא מעט נסיונות ורעיונות מעשיים וניתן לומר שיש לנו תורה שאפשר וצריך להנחילה. כבר כעת אנו פועלים ב- 14 קיבוצים, בייעוץ וליווי בתחום ייעול השירותים, ניתוח תעסוקה וכיו"ב.

אלדד ביקש לסיים את תפקידו כמרכז הזרם, על מנת להתמסר לנושא הנ"ל. באי הכנס הודו לו על מסירותו ויעילותו כרכז במשך שנתיים.

 

גברי ברגיל, מזכיר התנועה הקיבוצית, הדגיש את חשיבות ההחלטות בנושאי החינוך. כמו כן, מסר על הקמת צוות לבטחון סוציאלי, בהתאם להחלטת מועצת התנועה, בראשותו של אלדד שלם, ממעברות ובהשתתפות אנשים מהזרם או כאלה המחזיקים בעמדותיו.

גברי ביקש להדגיש חשיבות המעגלים בתנועה הקהילתי והשיתופי, וציין כי הוא רואה חשיבות רבה בהקמת הגוף לייעוץ כלכלי-חברתי.

דברי של גברי זכו לקריאות ביניים, חלקן נזעמות, מהקהל שמחה על אופן קבלת ההחלטה בדבר שכר מדורג לפעילים.

נחום ברוכי, מזכיר הקיבוץ הדתי, קבע כי התנועה צריכה לדאוג לכל קיבוץ לפי צרכיו, והוסיף כי יש לאפשר גם לפעילים שיתופיים לפעול בגופי התנועה, כמו המכון לייעוץ ארגוני. נחום קרא לגישור בין המעגלים ולמניעת פילוג בתנועות.

 לאחר דברי הפותחים, החל דיון כללי.

 

בטחון וחרדה:

אהרון ידלין  קבל על כך שאין בתנועה שום גבולות גיזרה ערכיים, ומהלכי התנועה וראשיה מובילים לפירוק. במצב של חוסר כל מכנה משותף רעיוני קשה לשמור על מחנה אחד.

התנאי להצלחת הזרם גיוס חבורת פעילים גדולה, קבע ידלין.

גידי סיוון, מגן שמואל, תבע מהזרם להיות רלבנטי לקיבוצים במצוקה. אסור שנואשם ב"מצב התקיעות" האופייני לקיבוצים רבים.

גם דני פלד , מניר יצחק, ביקש להמיר את העיסוק בפוליטיקה תנועתית ביותר רלבנטיות.

דני זמיר, ממשמר העמק, קבע כי הזרם נתבע להבטיח פלורליזם בתנועה, כי קיבוצי הזרם עצמם זקוקים לליבוי האש השיתופית. בקיבוצינו, שיש בהם הרבה בטחון, יש גם חרדה, סיים זמיר.

רחל סבוראי, מרביבים, קבלה על השם זר"ש, שמרבים להשתמש בו במקום השם המלא...

אחדים בקהל ניחמו אותה שבזר"ש הכל הולך היטב בעזרת השם...

מודי ארזי,  ממשמר העמק, טען כי התק"צ אינו רלבנטי עבור הזרם, ודרש לבחון הקמת תנועה חדשה.

דובי הלמן (יטבתה), אמר כי היות הזרם מיעוט בתנועה אינו מפחית מיכולתו לפעול ביעילות. למרות התנאים הקשים, הקיבוץ חייב להתמקד בארבע שאלות מרכזיות: גידול בחברים (ולא בתושבים), מעבר לכלכלת עבודה, חינוך, וניהול דמוקרטי. דובי הציע שהזרם יקיים סדנאות בנושאים אלה, וציין בחיוב את יוזמת יעקב גדיש, שביחד עם יובל אור ודרור קפלון (הרכזים באזור הדרום), הביאו פעילים מ- 20 קיבוצים מהזרם ומחוצה לו לשדה בוקר, לדיון על ההתמודדות הקיבוצית נכון להיום, עם שאלות השעה.

שמוליק מלמד (שדה בוקר), הציע שאנשי חצרים יערכו מחקר על הניהול המשתף, שהוצג במצגת של אירי קסל, וקרא להרחבת השורות.

נחמיה רפל, (יבנה) שישב ראש בכנס, התחבר למושג שטבע דני זמיר, וקישרו למושג שטבע פרופ' אבי רביצקי: ארץ חמדה וחרדה.

יעקב גדיש  (יבנה) קבע בקשר לחרדה, כי עצם הספק והחרדה הינם חיוביים, בתנאי שלא יהפכו לייאוש, כי הם מבטיחים שלא תשתרר אוירה של זחיחות-דעת בזרם.

אלישע  שפירא (עין השופט)  ציין כי למרות היות הזרם מיעוט בתנועה, אל לו לפתח מנטליות של מיעוט נרדף. הוא תקף את הנהגת התנועה הקיבוצית המובילה להתרסקות, במעטה של רלבנטיות. הוא הזכיר את סקר העמדות האחרון שפורסם ע"י המכון לחקר הקיבוץ, שגילה תמיכה של 80% מהנשאלים בקיום התארגנות הקיבוצים השיתופיים, שפרושו שמירה על ערבות הדדית, בעלות משותפת על אמצעי הייצור, תקציב שויוני ודמוקרטיה.

עידו אלוני  (יטבתה) קבל על כך שהזרם לא הציג בצורה מסודרת, הצעה נגדית לשכר הפעילים הדיפרנציאלי, וקרא להכין כזו לקריאת הקריאה השניה של הדיון התנועתי בנושא זה.

אילנה רון  (משמר העמק) (כמו רבים אחרים) נימקה את דעתה כי יש להישאר בתנועה, חרף הקשיים שהוזכרו.

 

מה הבעיה?

לאחר הדיון הציג אמרי רון  מצגת חדשה, הדנה בפתרונות שיתופיים מול פתרונות מפרקי שיתוף, לבעיות התנועה הקיבוצית. המצגת מראה באופן בהיר ופשוט את נקודות השוני של שתי השיטות המתחרות, בחתכים של: בסיס ההסכמה הקיבוצית, ארגון משק וקהילה, עבודה-פרנסה, בטחון הפרט, מסרים לחברה ישראלית.

 

בהצבעה שהתקיימה בסוף הכנס נבחרו מוסדות הזרם:

צוות היגוי מצומצם:  מרכז:  אמרי רון חברים: יעקב גדיש, אלישע שפירא, אלדד בן ארי, ניצן ריבלין פלדמן , אלי ברמן, מרים טרופר, עליזה מאיו, אורי רז (נירים) וירדנה ברק (חצרים).

אמרי רון  נבחר (זמנית) כרכז הזרם ויחליף את אלדד בן ארי, שפועל להקמת גוף הייעוץ וההדרכה הכלכלית-חברתית.

כמו"כ אושר המבנה הארגוני של הזרם, הכולל צוות היגוי מצומצם ורחב, וכנס שנתי.

 

החלטות כנס גבעת חביבה אושררו בכנס חצרים, לאחר שנידונו במוסדות קיבוצי הזרם, עם מספר תיקונים.

גם "הנייר הסגול", הדן בכינון "המעגל השיתופי" בתנועות הקיבוציות, אושר בשינויים קלים, שיבטיחו כי לא נועד לבוא  במקום הזרם השיתופי, אלא כהרחבת הפעילות למעגל רחב יותר של הקיבוצים השיתופיים.

 

בסה"כ היה זה כנס מוצלח שהותיר הרבה רצון וטעם לעשייה בכל התחומים.

ושלא נשכח כל המשתתפים ציינו ושיבחו את האירוח הנפלא של קיבוץ חצרים.

  

                                                                                                רשמו: אלי ברמן וניצן

 


למפת אתר הקיבוצים

[כל היישומים] [כל המחלקות] [כל הכלים] [כל המאגרים]