דמוקרטיה בקיבוץ בשנות   ה-2000

הזרם והמעגל השיתופי

טלפון:  03-5301382
shituftk@takam.co.il

יום עיון של הזרם והמעגל השיתופי – אזור הצפון בנושא:

 

דמוקרטיה בקיבוץ בשנות  ה-2000

יום עיון על דמוקרטיה בקיבוץ 28.4.05

תקציר הפרוטוקול התפרסם לפני חודש וחצי ועתה ראינו לנכון לפרסם את הפרוטוקול המלא.

אמרי רון

ברוכים הבאים ליום העיון ומועדים לשמחה. חלקו הראשון של  היום עיוני, ובהמשך – יישומי. אני שמח להזמין את פרופ' אסא כשר לשאת דבריו. אסא כשר, מורה ופרופסור בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, התפרסם כמחבר "הקוד האתי" לצ.ה.ל., ובשנים האחרונות מסייע לקיבוצים ולזרם השיתופי לחזק את המימד הערכי בחיי הקיבוץ.

 

חלק ראשון

 

פרופ' אסא כשר – הדמוקרטיה בקיבוץ – היבט ערכי

עפ"י שנאמר, אני מאוהדי הרעיון השיתופי. עסקתי בנושא הדמוקרטיה בקיבוץ בפרויקט בגן-שמואל, וכעת בקיבוץ סמר.

יש לי אי נחת מתפישות רווחות על דמוקרטיה הקיימות במדינת ישראל. לאנשים רבים יש מושג קלוש מדי מהי דמוקרטיה באמת. יש להם סממנים מרוחקים ולא בסיס ידע מוצק, ואתחיל בדוגמא: קצין חינוך ראשי הוציא לקראת ההינתקות ערכת הסברה למפקדים ובה פירוט תולדות הציונות, הסכסוך הישראלי-ערבי ומושג הדמוקרטיה , שבסיכומו כתוב בתקציר-מנהלים: "דמוקרטיה = שלטון העם", ואני תמה: מה זה שלטון? מה זה העם? מאין כל זה לקוח?

העובדה שאנשים אינטליגנטיים מתכננים ומוציאים חוברת כדי להסביר שדמוקרטיה פירושהה "שלטון העם"  מוכיחה כמה תפישת הדמוקרטיה בעייתית.

מהי הבעיה שהדמוקרטיה מבקשת לפתור? רק אם נבין מהי הבעיה, נבין מהי הדמוקרטיה, שאמורה לתת פתרון לבעיה זו. הבעיה: חיים  משותפים במצב אנושי מצוי  שיש להם שתי תכונות:

 

א.      מעשי א' משפיעים על ב'
(חציית כביש ברכב שלי אומרת שהשני חייב לעצור, סוגיית ההינתקות וכו').

 

ב.      המעשים השונים משקפים תוכניות שונות ודעות שונות.

 

למצב זה ייתכנו פתרונות שונים: ג'ונגל – כל דאלים גבר, דמוקרטיה, שהיא ארגון הוגן של מצבי קונפליקט.

 גם המושג הוגן אינו פשוט. לשם הבהרה ניקח כדוגמא שופט כדורגל, שנדרש להגינות, ליחס שווה לצדדים המתחרים. כך צריך להיות במדינה וגם בקיבוץ.

הגינות שמתאפיינת ביציבות.

יש סוגי קונפליקט שונים שנפתרים ע"י עקרונות דמוקרטיים שונים במדינה ובקיבוץ.

יש רמת היחיד – האזרח שמוגן ע"י זכויות האזרח במשטר הדמוקרטי המעניק לו חירות פרט ( שהיא תמיד מוגבלת בטבעה) .

ויש רמת הכלל – שלטון הרוב.

 

בדרך כלל ההחלטות הגדולות של הדמוקרטיה אינן מתקבלות ברוב קולות. חלק מאזרחי ארה"ב היום בעלי זכות בחירה, לא כולם, ומיעוטם מצביע בבחירות לנשיאות, ולכן מי שהושיב את נשיא ארה"ב על כסאו היום , מיעוט  אזרחי ארה"ב.

השאלה אינה אם זה רוב, אלא אם זה הוגן!

 

שלטון הרוב, פירושו הליך קבלת החלטות קולקטיביות הוגן ודמוקרטיה משמעה שלטון ההגינות; מהן יחס שווה הוא רעיון מוסרי, שעיקרו כבוד האדם. כך גם בקיבוץ!

בספרי האזרחות לילדים מציינים, בקשר לדמוקרטיה, את עקרון הפרדת הרשויות, שהוא מיתוס, עתונות חופשית – שהוא פרה מנופחת. כדי לממש הגינות צריך פרלמנט שיבטא מגוון של דעות רווחות, ולכן יש צורך בפרלמנט.

- אין לתפוס את רעיון החוקה כמשהו היסטורי, שנועד להנציח כוחניות של האבות המייסדים בלבד, אלא כהגנה על עקרונותיה המוסריים של הדמוקרטיה.

ומהמדינה לקיבוץ: הפרופיל הערכי

כל שלל הפעילות כקיבוץ מתחלק לשלוש מגירות (כך בקבוץ  וכך בכל קהילה):  כורח , אחריות, חופש.

·         כורח : מה שמוכרחים לקיים כדי לשרוד היום. ומחר: כלכלה, זהות, חינוך.

·         אחריות:  מה שלא הכרחי בהווה או בעתיד. משהו שהקולקטיב לוקח עליו אחריות. כמו תרבות ליל-סדר קולקטיבי, אך זה אינו הכרחי לקיום. דוגמאות ללקיחת אחריות: בגבעת-ברנר החליטו בין הראשונים, על סדר ליל יום העצמאות. בגן-שמואל החליטו על קיום הרפת, כענף חקלאי כחלק מזהותו החקלאית של הקיבוץ, וללא שיקול כלכלי בלעדי.

·         חופש : כל מה שאנשים עושים באופן חופשי ואישי כיחידים. החופש תלוי בפרופילים שונים של קיבוצים שונים, עפ"י ערכי הקבוץ והתפישה הקיבוצית של אותה קהילה. הפרופיל הערכי לוקח בחשבון שלוש מגירות אלה, וכמובן שקיבוץ של הזרם השיתופי ייראה אחרת מקבוץ מופרט.

 

איך עומד רעיון הדמוקרטיה, ההגינות, בכל מגירה?

בכל דמוקרטיה בעולם (חוץ מישראל) יש מגילת זכויות חוקתית, ובנפרד ממנה יש הטלת חובות ע"י החוקים. מה שנדרש בעצם בקיבוץ היא מגילה שבה הזכויות והחובות ביחד:

 

הזכויות במגירת החופש, החובות - במגירת הכח והאחריות. יש צורך בהגינות בחובות וגם בזכויות. וכך יובטחו שויוניות ויציבות. צריך לזכור כי בעצם קבלת החלטות קולקטיביות אסור להגביל זכויות יסוד. צריך לשמור על ההגינות ועל בעלי הכח. כל בעל-כח זקוק להשגחה, ומריאליזם פסימי זה מונהגים הסדרי - השגחה על כל בעלי הכח בדמוקרטיה.

זה מחייב שקיפות: כמו בבית המשפט שבו דלתיים פתוחות להשגיח על בעלי הכח, השופטים.

בדמוקרטיה ,  גם בקיבוץ כמו במדינה, יש להבטיח מימוש הסדרים הוגנים להבטחת הדמוקטיה הישירה. זה תהליך מורכב שמחייב לקחת אחריות לתחומים שקיימים יותר בקיבוץ, מאשר במדינה. כמו השיתוף בקיבוץ השיתופי. הגינות וכבוד האדם כלולים בזה.

 

שאלות ותשובות:

 

דני זמיר (משמר-העמק) :

1. בדמוקרטיה בקיבוץ יש שלוח ושולח – כיצד השולח יכול להשפיע על השלוח?

2. מה דעתך בסוגיית משאל העם?

 

פרופ' כשר:

- אני יושב בוועדה לקוד האתי של חברי הכנסת. הנציג, במודל האידאלי, הינו מושג מורכב מאד כי הוא נבחר להיות נציג ומנהיג ויש מתח מתמיד בין שולח למנהיג. בקהילה קטנה כמו בקיבוץ אפשר להפחית מתח זה, כי מי שחבר בוועדה יכול להיות נציג בלבד. יש בעייתיות במדינה במשטר של נציגים, אבל בקיבוץ אפשר להפחיתה.

-  יחס כפול למשאל עם:

באשר למשאל העם: יש לי יחס כפול לדרישה של משאל עם ביחס להינתקות. לא דרשו משאל עם בהקמת ההתנחלויות ומדוע יש צורך בו בהינתקות?

משאל העם אינו מושג טכני אלא פירושו שינוי המשטר ממש, מפנה באופי הדמוקרטי, וזה נראה לי כמקל בגלגלי הממשלה. בהחלטות ערכיות רצוי לשאול את הקהילה יותר מאשר את נציגיה.

אין בישראל תרבות של צניעות בהבעת דעה כמעט בכל תחום ולכן יש להפריד בין שאלות ערכיות, אשר עליהן הכלל צריך להשיב, לבין שאלות מקצועיות, שעליהן צריך להשיב בעל המקצוע. יש צורך בהגינות, ביחס התחלתי שווה לכולם, ביחס נייטראלי לכל האזרחים.

המשטר הדמוקרטי מתייחס באופן שוויוני לעמדות ערכיות ומעניק חופש לפרט בגבולות מסויימים. צריך לזכור שהשוויון אינו  נמדד בתוצאות אלא בחלוקת החרויות. משטר סוציאליסטי או קפיטליסטי מביע עמדה ערכית מסויימת, והדמוקרטיה הינה ניטראלית באופיה ואינה נוקטת עמדה ערכית בעד או נגד סוציאליזם או קפיטליזם.

 

עידו אלוני (יטבתה)

מהי עמדתך בקשר לערכאה והצורך השיפוטי בקיבוץ?

 

פרופ' כשר:

לאחר עשרות שיחות בקיבוצים, נראה לי שהסוגיה של החברים שלא נושאים בעול, הפרזיטים, היא אבן נגף גדולה בקיבוץ, ויש קושי נפשי גדול להתייחס לבעיה זו. הם מכונים לעתים: הפרזיטים. פה מודגם ההבדל בין מערכת משפטית, למערכת חינוכית שפועלת ללא סנקציות.

החוק, מטבעו, מסמן גבולות וגדרות, שהעובר אותן מקבל עונש, והתחום הזה רחוק מחיינו, חיי האנשים הרגילים. הערכיות לא עוסקת בשוליים, אלא במקום הנכון שיש להיות בו בתוך הגדר, באופטימום. הנורמה של המשפט עוסקת בשוליים, הקיבוץ עוסק במרכז, ומתייחס לחריג כטועה או חלש, שיש לעזור לו.

- התחלת הקבוץ היתה בנויה על ערכים והזדהות, ולכן הטיפול היה צריך להיות במישור הערכי  ולא היה טעם לסמן גדרות, כי הניחו שמי שהקבוץ לא מתאים לו – יעזוב!

בדור השני התמונה שונה, אבל התמונה הנכונה גם היום צריכה להיות של טיפול חינוכי. מערכת משטרתית אינה מתאימה לקהילה קטנה. גם הורים שמענישים את ילדם אינם נוקטים בעצם בסנקציה משפטית, אלא במעשה עונש בעצם, נותנים פורקן לכעסם . הטיפול צריך להיות, בכל מקרה שיש צורך בענישה, של הפעלת כח מבוקרת.

 

דני זמיר (משמר-העמק)

איך דמוקרטיה קיבוצית מתמודדת בהצלחה עם משבר כלכלי?

 

פרופ' כשר:

נאמנות לערכים דורשת הקרבה. ניתן להביא אותה דוגמא של קיבוץ שהחליט להשאיר את ענף הרפת כי ראה בו ערך קיבוצי ולא כלכלי. חשוב להכיר בכך שאין בנמצא דמוקרטיה משולמת. אפילו בארה"ב, שנחשבת לדמוקרטיה מעולה יש עשרות מיליונים ללא ביטוח בריאות, יש עונש מוות, ואדם יכול להבחר לנשיא רק אם הוא מיליונר. גם הדמוקרטיה הישראלית לא מושלמת, והמשבר פה הוא ערכי ולא רק כלכלי. אנו חוזרים שוב לנושא ההגינות במשטר הדמוקרטי, וצריך מאמץ מתמיד לשמור את הדמוקרטיה במדינה ובקיבוץ, ומאמץ זה לא נעשה מספיק.

 

 

חלק שני

 

פאנל בנושא:  מבחני  הדמוקרטיה  בקיבוץ  של  היום

יחסי פרט-חברה, קיבוץ-מפעל, והשיח הציבורי)

 

מנחה:        אלישע שפירא - עין השופט

משתתפים:   חן צור (מזכירת משמר-העמק)

               ספי בארי  (מזכיר יגור)

               נבות ציזלינג  (מזכיר יוצא בעין-חרוד מאוחד)

 

אלישע שפירא:

כאשר קם הזרם השיתופי ניסחנו 4 עקרונות יסוד שהם הבסיס הרעיוני שלו.

- שוויון ערך האדם והעבודה ( לאו לשכר הדיפרנציאלי)

- בעלות משותפת על מרבית  הנכסים היצרניים והצרכניים.

- ערבות הדדית רחבה ועמוקה.

- ניהול דמוקרטי משתף ( עליו אמרו רבים שהוא מובן מאליו, וראינו שבקיבוצים רבים נפל דווקא 
  עקרון זה קורבן בעת שינוי.)

 

הדיון היום יעסוק בקשיים של  חיי היום-יום ואבקש מכם לתת דוגמאות מהחיים ומעבודתכם.

 

נפתח בשאלה: מהו תפקיד ההנהגה בקיבוץ?

חן צור (משמר-העמק)

במשמר העמק היום יש  הנהגה צעירה, בשנות ה-40 לחייה. יש אצלנו מסורת והיסטוריה של מנהיגות, ולכן גם הדור שהיה בזמנו בהנהגה, שותף ופעיל בעיצוב אורחות-החיים במשמר-העמק של היום. הקושי הוא דווקא לשתף את הדור הצעיר בתהליך. צריך להוביל ולשתף כדי שהחלטות מהותיות לחיינו תתקבלנה יחד, והלא-מהותיות בצוותים מקצועיים קטנים יותר, כמו במזכירות. לשם זה צריך להכין היטב את הדיון, ולשתף את הציבור באופן הוגן בקבלת החלטות, כמו שאמר פרופ' כשר.

 

אלישע (עין-השופט)

איך חוזק ההנהגה מתקשר לדמוקרטיה? הרי ידוע שהנהגות קובעות גורל הקיבוץ אם ישאר שיתופי או לא.

נבות ציזלינג

השאלה תמיד היא האם אנו מנהלים או מנהיגים, והמבחן הוא ביכולת שלנו לרתום את המערכת ואת בעלי הנסיון לתהליך הרצוי. לב השאלה הוא: האם אנו הנהגה משתפת? נראה שפה, במשמר-העמק, הנסיון והגודל של ועדת המשק מאפשר זאת.

אלישע שפירא

הרשו לי לספר ספור שמדגים את הנושא.

בפלסאון החליטו על הנפקה, והשאלה היתה כמה להנפיק 25 או 20 אחוז ויש למספר זה משמעות משפטית חשובה, הקשורה לזכויות המיעוט בחברה. הדיון שם היה בשאלה אם הקיבוץ, הציבור, יקבל החלטה בנושא סופר-מקצועי שכזה. עשו סמינר מתאים לציבור ובסוף הציבור הלך לקלפי והחליט בניגוד לדעתו של מנכ"ל פלסאון. המנכ"ל קיבל את "תבונת הציבור". אני רוצה לערער פה על ההבחנה המקובלת בין נושא מקצועי – לנושא ערכי. ברוב הקיבוצים השיתופיים, ברור לי שבסוגיה הזו היו קובעים מראש שזוהי החלטה מקצועית, ולא ברור שהיו משתפים בה את הציבור כולו.

 

יהודה טל (רמת-יוחנן)

ההבחנה אינה בין מקצועי לערכי אלא בין דמוקרטי ללא-דמוקרטי. מתחילת הקיבוץ פורומים מקצועיים קיבלו החלטות, אבל כאשר מישהו חשב שזו שאלה ציבורית הובא הנושא להכרעת הציבור. גם אצלנו ברמת יוחנן, הנהיגו מועצה של מומחים, אך איפשרו לכל חבר להיכנס לכל דיון ולהיות שותף להצבעות במועצה, והסוף היה שהמועצה התפוגגה, וחזרנו לדון באסיפה. היה , למשל,  באסיפה בנושא של לינת  י"ב. הביאו עמדת מומחים שקבעו שטוב לנערים לישון בבית, אך הציבור לא קיבל את ההמלצה.

יעקב גדיש ז"ל, שהוזכר ע"י אלישע, כמי שטען שדי בעשרה חברים שמוכנים להנהיג קיבוץ, כדי להצעיד אותו להצלחה – צדק. הבעיה היא שבד"כ די ב 2-3  שעומדים על דעתם, כדי להעביר נושא.

אלישע שפירא

אני שב וטוען שאחרי כל דעה מקצועית, יש דעה ערכית. אני שואל את הפאנל: איך מונעים עריצות של הרוב נגד המיעוט?

 

חן צור

אביא שתי דוגמאות: עסקנו לא מכבר בנושא של קרן חסכון אישית. הקמנו צוות גדול שלמד היטב את הנושא, היו חוגי דיון ואז ראינו קבוצה של צעירים שאינם מרוצים, שמרגישים מקופחים בסידור המוצע. הצוות חזר לשבת, שינה את גישתו לגמרי, והנושא עבר ב-97% בהצבעה.

נושא שני:  בני זוג. המדובר הוא במיעוט קטן בקיבוץ שלנו, שאין בו תושבות-קבע. מה עושים? קיימנו מזכירות פתוחה, הבאנו לציבור את ההיבטים השונים ובסוף זה יגיע לשיחת החברים.

 

ספי בארי (יגור)

הקיבוץ הוא ארגון מוכלל של קיבוץ-עבודה-ישוב-חינוך. החלטות שמתקבלות, גם אם הן מתקבלות בהגינות, עדין פוגעות לפעמים. לפעמים שואלים אותי: "רק נוהלים יש לך מול העיניים?" התשובה היא: הסמכות הלא פורמלית של בעלי הסמכות הפורמלית, היכולת של מובילי הקיבוץ להפעיל שיקול דעת ולשמור על זכויות המיעוט בכלל, ולא רק לחשוב נקודתית.

 

נבות ציזלינג (עין-חרוד מאוחד)

 החשוב הוא להגיע ליכולת לקבל החלטה מנהיגותית ישימה ונשמרת. למשל: בנושא הבניה אצלנו: לפני 10 שנים היתה קבוצת דיירים שצמחה מלמטה, והמזכיר נתן לה הסכמה, בלי הסמכה והדבר ידוע: מה שחשוב בקיבוץ הוא יצירת הסכמה ואוירה ציבורית לפני ההחלטה, תוך קיום שיח ציבורי רחב, תהליכי ומגוון.

בעקבות הדיון על הדיור עלו אצלנו שאלות עקרוניות רבות כדי למנוע התרסקות כלכלית וחברתית.

 

אמיר מורן (תמרת – עוסק בגישור)

צריך להגיע להסכמות רחבות מאד. הוגנות התהליך חשובה יותר מהוגנות התוצאות, וזוהי המתכונת להתגבר על רוב ההתנגדויות. יש גם להתמודד עם עריצות המיעוט מול אדישות הרוב.

אלישע שפירא

יש, כנראה, בחיי קיבוץ קונפליקטים ללא פתרון שצריך לדעת לחיות אתם. האפשרות להכיל קונפליקטים בקהילה, מותנית בעומק וברוחב ההסכמות שיש בה, והשאלה היא, כמובן, איך מגבשים הסכמות אלה?

 

ספי בארי

אנו מעבירים מידע בוידיאו, בעלון הקיבוץ, בפגישות בענפים. קודם כל מגבשים הסכמות בצוות המוביל ואז זה מגיע דרך תהליך של פינג-פונג להסכמות רחבות. אנחנו משתדלים לתת מרחב אפשרויות גדול, כולל עלויות.

 

נבות ציזלינג

אנו עובדים על פרסום ותקשורת בשני מסלולים: חובת הפרסום מוטלת עלינו בכל דרך, ובמקביל: שיתוף הציבור במסמך  שאנו מוציאים. אנו מקיימים רב-שיח בוידיאו תוך שקיפות ותחושה שהציבור שותף לפני ההחלטה הסופית.

 

חן צור

יש אצלנו אפשרות של הצבעה מהבית כדי להגדיל את  מספר השותפים בקבלת ההחלטות, וההצבעות מהבית לא שונות מאלה שבאסיפה, אבל בדרך זו הוכפל מספר המצביעים. משתדלים לתת מידע בעלון, ולפרסם בו את החלטת הוועדות.

 

אלישע שפירא

קיבלנו בעין השופט את התקנון הרדום לאחר אנרגיה רבה שהושקעה בנושא, וכך הגענו ל-91% שהצביעו בעד (334 מתוך 359 חברים).

 

חלק שלישי

 

פתרונות טכנולוגיים-אלקטרוניים לשיפור ולחיזוק הדמוקרטיה הקיבוצית

 

1.  אינטרה-נט למידע ולתגובות 

 ישראל רפפורט  (מנהל אתר הקבוצים, ויוזם פרויקט האינטרה-נט בקיבוץ גן שמואל)

מהות המדיום הזה הוא רצון המוסד להעזר בכלים להגברת התקשורת, השקיפות וההשתתפות של החברים בתהליך הדמוקרטי. רעיון זה של אתר פנימי פעיל ומשמעותי התפתח ע"י גן-שמואל בסיוע הכלים של "מגוון אפקט".

היישום הוא של אתר פנימי לחברי הקיבוץ,  ובו יש דיווחי ועדות ומוסדות, פורום להבעת עמדות, שאלות וכד', גלריות רבות של תמונות, מכתבים ומאמרים של חברים, סידור רכב אינטראקטיבי ועוד. זהו אתר פנימי סגור ומאובטח. קיבוצים רבים מחוברים לאתר כזה. זהו כלי נוסף לחיזוק הדמוקרטיה.

בתפיסה קיימים 3 רבדים: הרובד הפתוח: אתר ייצוג היסטורי של הקיבוץ, עסקים, חנויות. רובד פנימי: לחברים בלבד שהוא לב האתר. ורובד אישי: סידור רכב, תורנויות והחלטות שנוגעות לפרט.

המטרות: שיקוף במידע לחברים, הגברת בטחון החבר "שהכל משותף", ובעת שינוי – גילוי נאות ומשתף בכלים נוחים וידידותיים למשתמשים ולמינהל.

יש יתרון לגודל מועדון המשתמשים וזאת שיטה דינמית ומתפתחת.

המצב היום ברוב הקיבוצים, ברוב התחומים: העסקי, המשקי והחברתי, רוב החברים אינם שותפים במידע ובידע ואין ניהול ידע אנושי.

מטרות ויעדים:  בתחום המשקי-העיסקי: א. שיתוף – ניהול משתף. ב. שקיפות. ג. השתתפות.

- צריך לפתח זירה  לשיתוף מידע וידע סגור בנושאים מסחריים. מרפי טוען שרוב האנשים מגיעים למסקנות ברגע שמתעייפים לחשוב, וזה צריך להיות נר לרגלינו בפיתוח האינטרה-נט.

 

2.  הצבעה אלקטרונית מהבית

דוד גלעד (מזכיר משמר-העמק):

סידור זה של הצבעה מהבית עובד כבר כשנה במשמר-עמק. בסקר שנעשה לפני מספר שנים התברר כי 70 איש צופים בשידור חי מהאסיפה. רצינו לשתפם יותר באסיפה. ב-2003 רק ב-30 דירות לא היו מחשבים. יש 460 בעלי זכות הצבעה במשמר-העמק.

התיעצנו עם עו"ד שאישר חוקיות ההצבעה מהבית.

ההצבעות מהבית הן רק בנושאי הצבעה באסיפה ולא בנושאי הצבעה בקלפי. יש 3 דקות להצבעה מהבית, ואין אפשרות של יפוי-כח. זו תוכנה שפותחה ע"י חב' רמסיס.

 

3.  מגזין שבועי משמר-העמק

יהודה תלמי  - צוות וידאו משמר-העמק

בנוסף ל"דף השבועי", עלון ואינטרה-נט אנו מפעילים מגזין וידיאו שבועי ובו: מידע וביקורת תוך שמירת כבוד החבר ולא בסגנון עתונות צהובה. אנו מכניסים דיווחים, הסטוריה, חגים, טיולים, ומאז 1986 המגזין פועל תוך הפקת 44 יומנים בשנה. זמן המגזין 40-45 דק' , והוא מופיע בשישי ובשבת. הדבר דורש אחד וחצי – שנים וחצי ימי עבודה בשבוע.

יש וועדת וידאו שממונה על הנושא, וכ-8000 פריטים נמצאים בארכיון הוידיאו.

אנו מצלמים גם את אסיפות החברים. ניתן להזמין עבודות פרטיות במחיר מסובסד ביותר. בסקר רייטינג של 125 צופים התברר כי מעל גיל 30 שעור הצפיה גדול מאד מאד.

 

 

אמרי רון, שניהל וארגן את הכנס, הודה לכל המשתתפים, וציין שהכנס נועד לחזק את הדמוקרטיה הקיבוצית, כערך מכונן חשוב בחיי הקיבוץ השיתופי,  שניתן לישמו ולטפחו בטכנולוגיות המתחדשות לבקרים במציאות המודרנית. כן הביע את התקווה, כי הרעיונות שהובאו בכנס יופצו לכלל הקיבוצים.

 

רשם: אלי ברמן

עוד באתר הזרם והמעגל השיתופי