"לקבל את המלצות הועדה ולהלחם על היישום"


שי אלט - דובר הזרם השיתופי, 17.8.04

טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@takam.co.il
רכז מ. החינוך בתנועה הקיבוצית, בכנס החממה בעין-שמר, בנושא דוח דברת, המצביע בין היתר, על הצורך לדאוג שלא תהיה משפחה אחת בקיבוץ (גם המופרט), שלא תוכל להעניק חינוך בלתי פורמאלי לילדיה.
ביום חמישי האחרון (12/8), התכנסו אנשי חינוך, ציבור ורוח ב"חממת עין שמר", להמשך דיון במסקנות ועדת דברת. הכינוס נערך בחסות פורום חשיבה שיתופית וחינוך לערכי הקיבוץ. את הכנס יזם וארגן אביטל גבע, בהשתתפות ניצן ריבלין-פלדמן, ודורון נדיב, החברים בצוות החינוך של הזרם השיתופי.

את הכנס פתח, גם הפעם, אביטל גבע, שהביע אמון מלא בצוותים שהוקמו בתנועה הקיבוצית לבחינת דרכי ההתמודדות עם הדוח והשלכותיו. יחד עם זאת הוא עדיין קורא לתנועה להעלות את נושא החינוך לראש סדר היום שלה. בנוגע לדוח, הוא יצא נגד הרעיון שבתי הספר והמורים יימדדו ע"פ ציוני התלמידים. לדבריו עסקה ו' דברת ברה ארגון, בעוד שהחינוך בישראל זקוק ראשית לחזון, ורק אח"כ לרה-ארגון.
אבי אהרונסון, רכז מ. החינוך בתק"צ,
דיבר מיד אחריו וכן השיב בסוף המפגש לטענות שעלו. הוא פתח בהזמנה גלויה לכל המעוניין להצטרף לצוותי החשיבה והבדיקה של מסקנות הדוח בתנועה. את עבודת הצוותים הוא הגדיר כלימוד לצורך גיבוש עמדה, שתתורגם לתכנית עבודה, שבחלקה הגדול תהיה עבודה פוליטית מול

הגורמים השונים. את מסקנות דוח דברת הוא העריך "כסיכוי שרב על הסיכון".
לטעמו ישנם אלמנטים חיובים בדו"ח, שחלקם אף לקוחים מהחינוך הקיבוצי, כגון: יום חינוך ארוך (הכולל הזנה), אחריות על כל הילדים ללא סלקטיביות,ובשינוי שיטת שכר הלימוד רואה אהרונסון סיכוי ברמה הלאומית "לדחוף" את החלשים. הוא גם תומך בשינוי הרכב התקציב- שחלק גדול ממנו יופנה לחינוך גילאי 3-8 וכן בביטול חטיבת הביניים, דבר שיצור רצף פדגוגי מכתה ז' עד י"ב. אהרונסון גם הצביע על החולשות הלא מעטות בדוח: הדו"ח חף מהתייחסות לנושא מרכז ופריפריה- השאיפה לבטל את בתיה"ס הייחודיים,שהיא שגיאה לאומית, לטעמו, ותהיה חייבת לתקון ברמת מנהלות החינוך האזוריות (מח"א).בדוח אין מספיק עיסוק בשאלת החינוך הבלתי פורמאלי ואין טיפול יסודי בשאלת מקום ההורים במערכת– זוהי שאלה מרכזית בהיותה מקור לצמיחת הפערים בחינוך הילדים להורים בעלי אמצעים לילדי ההורים חסרי האמצעים.

ברמה התנועתית הוא התייחס לבעיות: בכך שהקיבוצים מופלים לרעה בשכ"ל, בשל מיפוי ע"פ רמת השכלת ההורים ולא רמת הכנסתם, לכך שהערכות מצביעות על ביטול המינהל לחינוך התיישבותי, וכן לפתיחת אזורי הרישום במסגרת מנהלות החינוך האזוריות העלולה לגרום לפיזור הילדים בין בתי"ס שונים ובכך להחליש את בתיה"ס הקיבוציים. הדוברים אחריו התמקדו בבעיות החינוך בקיבוצים כיום ובהשפעות העתידיות של הדוח. מוליק בר (עינת, איש חינוך ותיק), העלה על נס את המגמה לקצר את ההיררכיה, וביטול כל יתר הבירוקרטיה ש יאפשרו הפניית המשאבים לחינוך נטו. יחד עם זאת, הוא רואה בחומרה את אי ההתייחסות לנושא מרכז הערכה לאומי. לדעתו חייבת התנועה ליזום הקמת מרכזי האתיקה למורים, ולנסח קוד אתי למקצוע ההוראה, כזה המחייב את מנהלי בתיה"ס ובכך למנוע את שרירות ליבם.
דורון נדיב (משמר העמק),
טען שהמבחן הראשון של כל רפורמה ובחינוך בפרט- הוא חיזוק השוויון והגדלת תקציבים ציבוריים במקום כספי ההורים. לנדיב ברור שאי השוויון רק יגדל בעקבות פתיחת אזורי הרישום. גם הוא התייחס למגמות ההפרטה בתנועה הקיבוצית, ולדעתו- יש לייחל שהתנועה תשים את כל כובד משקלה על כך שמגמה זו, תיעצר על סף מערכת החינוך כך שיינתן חינוך שווה (לפחות מבחינת הקצאות) לכל הילדים בקיבוצים.

גם יתר אנשי החינוך שנשאו דברים, כמו גדי רקובסקי (עין השופט, מנהל בי"ס תיכון מגידו) וגדעון שפירא (אף הוא מעין השופט), הצביעו על התפיסות השגויות של הדוח- שמציע בקרה תעשייתית במהותה, בעוד בקרה על חינוך היא דבר אחר, וכן על האבסורד שברצון לצמצם פערים "בעזרתן" של כיתות גדולות יותר עם יותר שעות לימוד ביום ופחות מורים...
את המגמות הללו סיכם ד"ר אורי זילברשייד, הרואה בדוח את המשך המגמה להרס מדינת הרווחה של ממשלת הליכוד. בעוד במדינת רווחה המגמה היא יותר מורים על פחות תלמידים, היחס בישראל הפוך והפער עוד הולך וגדל!

אך לא רק ביקורת אפיינה מפגש זה, כאשר גדעון שפירא ובעיקר חנן שליב מיזרעאל, (האמון על חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי)- הצביעו גם על האפשרויות שנפתחות בפני התנועה בעקבות המלצות הועדה. זאת בהנחה שמסתכלים על מערכת החינוך כמכלול המורכב מהמשפחה, ביה"ס והקהילה וככזאת מעצבת את אישיות הילד. כך למשל אפשר לנצל את יום שישי המתפנה מהחינוך הפורמאלי, ליצירת מערכת חינוכית שלמה, הכוללת של כל המרכיבים הנ"ל. שפירא אף הציע לערב באופן אקטיבי את הנוער בבניית אותו מנגנון ובהעברת אחריות חלקית אליהם. גם במפגש זה (כמו בקודמו), נכח זאב (וולוולה) שור, שציין שהבעיה עם דו"ח דברת, היא יותר באופן יישומו ופחות עם תכניו. "הקול קול דברת והידיים - ידיהם 'התצ'ריסטיות' של שר האוצר ושרת החינוך". לדעתו יש להפוך את המלצות הועדה למנוף לדיון ציבורי בתנועה הקיבוצית- על מקום החינוך בה. שור הביע את חששו שאם לא יעשה כן, תימצא התנועה בעתיד, במקום של רדידות ובינוניות.

את הדיון סיכם כאמור אהרונסון, שטען שיש להלחם על שלושה אלמנטים: מעמד המורה, גודל הכיתה, והחינוך הבלתי פורמאלי. כאן הוא תיאר בצער את קריסתו של החינוך הבלתי פורמאלי בקיבוצים הדיפרנציאליים והמופרטים. לדעתו אחד מיעדי התנועה הקיבוצית כולה "לדאוג שלא תהיה משפחה אחת בקיבוץ (לא חשוב איזה) שאין לה יכולת לשלוח את ילדיה לחינוך משלים." סוכם, להמשיך ולהיפגש (בעוד כשבועיים) מתוך מגמה של "עיניים פקוחות ואוזניים כרויות" למתרחש בנדון.
בסיכום הכנס נמסר על כנס שיעסוק בדו"ח ו' דברת, שיתקיים באולם "צוותא" בת"א, ערב פתיחת שנת הלימודים, ב-31.8.04, בשעה 20:00. כל המתעניינים מוזמנים!
המעוניינים להשתתף בדיון מוזמנים לפנות להנרי אלקסלסי (טל' 528127-058), על מנת להיכנס לרשימת הדוברים.