שקיפות טובה לעסקים
מאת רונן סנדר, כלכלן, 28.4.2003
מאמר זה עוסק בצדדים משפטיים של דרך ניהול בקיבוץ. אולם, לנאמר כאן השפעה ישירה על איכות הניהול שמשליך על הביצועים העסקיים והם עיקרי מטרות הניהול.
מאמר זה עוסק בצדדים משפטיים של דרך ניהול בקיבוץ. אולם, לנאמר כאן השפעה ישירה על איכות הניהול שמשליך על הביצועים העסקיים והם עיקרי מטרות הניהול.

אחד היסודות בניהול חברה עסקית תקינה ובמערכת חברתית בפרט הוא יצירת מנגנון ניהולי, שיפוטי עם מדדים ברורים, בעלי שקיפות ושיצרו הרגשת הוגנות. כן, בירוקרטיה היא לא תמיד מלה גסה ורוב הקיבוצים נכשלו בהליך של המעבר ממערכת משפחתית אנרכיסטית לחברה ממוסדת. קיבוץ, חשוב לציין, הוא עסק מסחרי לא קטן במושגים ישראליים. גם המערכת הקהילתית שלו מגלגלת עשרות מיליונים בשנה. בהמשך תוגש הצעה לשיפור המבנה הניהולי שיכול לשפר את מצבו הכלכלי של הקיבוץ באופן דרמטי.

על אף שקיבוץ הנו תאגיד עסקי לכל דבר, היחסים החברתיים הייחודים בין בעלי המניות/העובדים מצריכים בחינה שונה וייחודית, למרות שאין כוונה להמציא את הגלגל מחדש. להלן השוואה עם מערכת הניהולית שיפוטית של מדינה דמוקראטית מפותחת:

בחברה דמוקרטית מפותחת קיימת שרשרת פיקוח בסיסית: מערכת מחוקקת הכותבת את החוקים והתקנות, מערכת שיפוטית הקובעת מי עמד ומי הפר את החוקים והתקנות ומערכת הכופה את החוק והסדר בפועל (משטרה). כדי שגופים אלה יהיו אמינים והגונים בפני האזרחים, חייבים הם להיות מקצועיים וחסרי פניות ככול האפשר כדי שהחלטותיהם לא יושפעו מנטיות לב או חוסר הבנה.

ככול שיהיו אותן מערכות מקצועיות, ישרות, ובעלות אמצעים לבצע את תפקידן כהלכה כך תהיה הרגשת ההוגנות של אלה הנזקקים לשירותי הגופים הללו. דבר זה נכון בהתייחס לאזרחי מדינה, לעובדים בחברה עסקית או לשחקני ליגת כדור רגל.

בקיבוצים רבים לא כך הדבר. במקרה הטוב חוקים ותקנות מתקבלים על ידי החברים שאינם מחוקקים מקצועיים, במקרים הגרועים על ידי קבוצות לחץ. כך קורה שהחלטות רבות בקיבוצים אינן ניתנות ליישום, סוטרות החלטות קודמות או מנוגדות לחוקי המדינה. זה אולי דמוקרטי מאוד, אבל דמוקרטיה אנרכיסטית לא תמיד מועילה.

ברוב הקיבוצים אין מערכת בוררות או שיפוטית מקצועית ולכן כל אחד עושה דין לעצמו על פי מעמדו וכוחו. גם מערכת מבצעת אין בקיבוצים והאפשרות לכפות את ההחלטות והתקנות של הקיבוץ מאוד בעיתית. אנרכיה ניהולית כזו פוגעת קשה ביכולת להתנהל בצורה עסקית, יוצרת דמורליזציה בין החברים והרגשת חוסר אחריות ושותפות בקיבוץ. למרות שכל חבר שותף שווה בתאגיד הקיבוץ, תופעת האני והוא (הקיבוץ) בקיבוצים זועקת לשמיים.

זה כמובן לא בא משמיים. ניתן לשפר די בקלות את המבנה הניהולי ותוצאות לא יאחרו לבוא. להלן הצעה מקדמית לשיפור אופן קבלת חוקים ותקנות וכן יישומם:
שיפור קבלת חוקים ותקנות:
הקיבוץ ימנה "ועד חוקים ותקנות", בראשות משפטן (עורך דין או שופט בדימוס) שינהל ויפקח על ספר החוקים של הקיבוץ. קבלה לתפקיד תדרוש אישור בהצבעת חברי הקיבוץ, וההנהלה לא תוכל למנות אדם לתפקיד זה על דעתה. כל אחד יהיה רשאי להציע מועמד ולא יהיה ניתן לפסול מועמד במידה ויש לו רקע משפטי. המשפטן שיבחר יחתום על כתב מינוי המחייב את הקיבוץ, החברים ואותו. זאת כדי להעניק למינוי שיניים ולהגן על החברים והקיבוץ מפני חריגות מסמכות שעלולות חס וחלילה להיעשות על ידי בעל התפקיד.

ראש ועדת החוקים והתקנות יהיה רשאי לבטל או לפסול הצבעה של חוק או תקנה העומדים בניגוד לתקנון הקיבוץ, חוקים ותקנות שהתקבלו לפני כן וחוקי מדינת ישראל. "ועד חוקים ותקנות" ינסח הצעות לפני שיובאו להצבעה בקיבוץ.
שיפור הבוררות:
הקיבוץ יבחר בורר בעל רקע משפטי אשר יפסוק בכול הנוגע לאי הסכמות בין חברים או חברים והקיבוץ. כל חבר יוכל להגיש בקשה לבורר באופן עצמאי ולא יהיה ניתן למנוע זאת ממנו. פסיקתו של הבורר תחייב את הצדדים מתוקף כתב המינוי של הבורר. קיימת אפשרות שראש "ועד חוקים ותקנות" יהיה גם הבורר למרות שעלול להיווצר חוסר איזון. הבורר חייב להיות נבחר בהצבעה חשאית של כלל חברי הקיבוץ ולא על ידי ההנהלה של הקיבוץ כדי שלא תיווצר תלות כספית בין הבורר להנהלה.

ידוע על קיבוצים שבהם החליטו החברים למנות בורר לקיבוץ, ובכמה מקרים על אף הצבעת החברים, וההנהלה המרתה את דעת הרוב ונמנעה מלמנות את הבורר.
שיפור אכיפת החוקים והתקנות:
זו היא בעיה קשה בקיבוץ כיוון ששיניי ההנהלה אינן חדות. שימוש בקנסות היא כמובן דרך טובה אולם יש להשקיע יותר מחשבה בנושא. לדוגמא: הצעה לשכר גמיש שהועלתה במאמר קודם משפרת את יכולת הקיבוץ לכפות ולעודד חברים לעבוד את מכסת השעות הקבוע על ידי הקיבוץ. אפשרות נוספת יכולה להיות פגיעה בזכויות הקידום בדיור לחבר שהוכח כי חרג. במקרה זה, כמו בכול סנקציה חשוב לקבוע איזה חריגות יביאו לסנקציה האמורה ורק הבורר יוכל לקבוע אם תמומש כנגד החבר.

מי שחושב שבידיו תרופת פלא אחת לשיפור פני הקיבוצים טועה. שיפור מתמיד של כל הצדדים כגון ייעול מערך העבודה, בונוסים ושכר גמיש, מערכת החוקים ואכיפתם, שיפור רמת הניהול יביאו לשיפור מתמיד בביצועים העסקיים.
מאמרים אחרונים ופעילויות קרובות:
הזרם השיתופי
טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@inter.net.il