על תאגידים ותקנונים
רישום וניהול תאגידים נועד כדי לתת פתרונות טכניים בעולם העסקי. קיימים סוגים שונים של תאגידים שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות באספקטים הניהוליים, משפטיים, מיסוי ועוד. למי שלא יודע מה המשמעות המשפטית של תאגיד יובהר כי תאגיד הוא "ישות משפטית עצמאית בפני החוק" ולכן קיים חיץ בין התאגיד לבעליו – שתי ישויות נפרדות שלמרבה האירוניה יכולים לנהל ביניהם יחסי מסחר.
בכול מקרה של ענף ופעילות עסקית יש לחשוב האם דרושה הקמת תאגיד נפרד, דבר שאינו מובן מאיליו ואם כן, איזה סוג של תאגיד כדאי לרשום עם החסרונות והיתרונות שבכול אחת מהאפשרויות. לכן, כאשר רואים רישום של אשכולות תאגידים בקיבוצים כשהם זהים אחד לשני, מעורר הדבר שאלות.
רוב חברי הקיבוצים אינם מתמצאים בנושא מורכב זה הכולל אספקטים משפטיים, נושאים ניהוליים ומיסוי. הנה דוגמא של אשכול תאגידים שנרשם ע"י קיבוץ. מספריית רשם האגודות נתקבלו התקנונים של התאגידים "האגש"חים" (אגודות שיתופיות חקלאיות בע"מ) שנרשמו על ידי הקיבוץ: ארבעה תאגידים המרכזים את רוב הפעילות העסקית של הקיבוץ ותאגיד אחזקות חמישי שיועד להיות הבעלים של ארבעת התאגידים הראשונים כפי שהופיע בהצעה של הנהלת הקיבוץ.
התקנונים הועברו לידי עורכי דין ורואה חשבון לחוות דעת מקצועית. כל אדם רשאי לקבל את התקנונים בספריית רשם האגודות בירושלים. מומלץ לחברי קיבוצים לבדוק מה רשום בתקנונים של תאגידים שנמצאים בקיבוצם, כי הם למעשה החוקה של כל אחד מהתאגידים האלה.

בהמשך יובאו הסברים על הרשום בתקנוני האגש"חים החדשים של הקיבוץ:
כך נראה מבנה הבעלויות החדש:

על פי התקנונים, בעל הבית של אגש"ח האחזקות הוא הקיבוץ ולא חברי הקיבוץ ואגש"ח האחזקות הוא הבעלים של ארבעת אגש"חים א – ד שבתרשים. משמעות הדבר היא שלחברי הקיבוץ זכות רק בקביעת נציגם בוועד המנהל של הקיבוץ שיקבע את הועד המנהל באגש"ח האחזקות שיקבע את הועדים המנהלים שיקבעו את ההנהלות בכול אחד מהאגשחי"ם א – ד שבתרשים. אין הצבעה ישירה של החברים בכול הנוגע למה שהיה פעם ענפי הקיבוץ. דבר זה יוצר מגבלת שליטה וניהול במורד שרשרת הבעלויות כפי שקורה בחברות רבות.
בהצעת ההנהלה שנכתבה לפני יסוד התאגידים, בסעיף "יתרונות ההצעה", מופיעים הנימוקים הבאים: א. הכנסת סדר בפעילות הכלכלית של הקיבוץ. ב. הכנסת שותפים עסקיים ואסטרטגים בעסקים של הקיבוץ ויצירת חיץ להגנה על הקיבוץ מסיכונים עסקיים. אלה הסעיפים המצדיקים את יתרונות ההצעה, אבל מה התקבל בפועל?
א. הצורך לעשות סדר בפעילות הכלכלית של קיבוצים ידוע זה שנים רבות ולא הייתה כל סיבה שלא יעשה כן. בהצעה של ועדה מטעם התנועה הקיבוצית להסדרת משק וקהילה כתוב כך:
"כאן המקום להדגיש שהעבודה היא על הסדרת יחסי המשק והקהילה ובשום אופן לא על הפרדתם. ההבדל אינו סמנטי אלא מהותי, הגישה של מצדדי ההפרדה שונה מהותית מהגישה שלנו, שבאה לידי ביטוי בחוברת זו, גם אם יש צדדים דומים." [חוברת "הסדרת יחסי משק/קהילה", נכתבה ע"י: יוסי בן שאול, רוסי וגשל, מתיה טרייבר, שושנה שגיא, רחל הלוי, 1999]
לא כל אנשי המקצוע חושבים שהפרדה ע"י תאגידים זה רעיון כל כך טוב.
ב. באגש"חים הנ"ל אין אפשרות להכניס שותף חיצוני כיוון שרק תאגיד שבבעלות הקיבוץ רשאי להיות שותף באחד מהאגש"חים החדשים. להלן הסעיף 5.3 מתוך פרק 5 "כשרות לחברות באגודה" בתקנונים:
4. לא נמצאו בתקנונים כל סעיפי התניה או מחסומים הבולמים החלטות ופעילויות כגון: הקצאת משכורות לבכירים וחלוקת הטבות, בחירת בעלי תפקידים באופן שרירותי, החלטות על השקעות או אי העברת רווחים לחברים וחתימת חוזים ארוכי טווח בשם האגודות. ראה להלן סעיפים מתקנוני האגש"חים המצורפים, מתייחסים "לאסיפה הכללית" של האגש"חים החדשים (בשום אופן לא מדובר כאן על האסיפה הכללית של הקיבוץ):
הסתייגות: למרות שלא ידוע על כך, יתכן כי הנושאים והשאלות שהועלו בהמשך באו על פתרונם בהחלטות ותקנות משלימות.
דוגמא זו, ממנה הושמט במכוון שמו של הקיבוץ, אינה בהכרח מייצגת את כלל המקרים או חלקם של התאגידים אשר נרשמו בקיבוצים. אולם, יש תקווה שמאמר זה יתרום להבנת מורכבות הנושא והסכנות הטמונות בהפרדת משק מקהילה. מומלץ לחברי קיבוצים לא להתעצל, להשיג את התקנונים של התאגידים שנרשמו בקיבוצם ולקרוא אותם היטב.
הזרם השיתופי
טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@inter.net.il