ריבונות, התיישבות, קרקעות - הצגת השאלה לדיון


דובי הלמן, 6.12.04

טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@takam.co.il

פרטים על יום עיון - 30.12.04 - וטופס הרשמה
ביוזמתו הברוכה של יואב דרורי, עומד להתכנס פורום חשיבה מיוחד במינו. הנושא אינו חדש ואולי גם לא המוזמנים האמורים לקחת חלק בו. החידוש עשוי להיות בכך שכל אחד מן המשתתפים יתבקש להשאיר מחוץ לחדר הדיונים את כל כלי הנשק וכל כלי השריון שעטה עליו במשך השנים האחרונות, בכאילו מאבק על הקרקעות. וכך, יוכל כל אחד מאתנו, להקשיב וגם לתת למחשבותיו דרור. לא נאמנות לקהל אמיתי או מדומה. לא קידום מכירות של המעמד בציבור. לא חיפוש נואש אחרי הוכחות חדשות למה שתמיד אמרתי. זו אמורה להיות דווקא חגיגה של התהיות, הרצון ללמוד, ההבנה שהשאלה היא מורכבת ולא בהכרח יש לה תשובות מספקות.

אלי ברמן, שהתבקש להפיק את המפגש, ואולי גם להפיק מפגשים נוספים באם יהיה רצון להמשיך בשיח, ביקש אותי להכין מעין מצע לדיון או ליתר דיוק לנסח את ההזמנה לדיון. אפתח אולי בכך, שכל מי שיקבל הזמנה למפגש, צריך לבחון בעצמו את עצמו ביכולתו להשתתף ללא מחויבות לדעותיו הקודמות. גם אם יש, וטוב שיש, לכל אחד רבדים של אמונות וניסיון, לא ניתן להוסיף על אלה מניסיונם של אחרים, לא ניתן לבחון תקפותן של אמונות, ללא הנכונות, ולו לשעה קלה, להושיב ביציע את כל המטען הקודם.

בנושא קרקעות יש, כמו בכל תחום אחר, מומחים ממש או כעין מומחים. אני יוצא מתוך הנחה שהמשתתפים במפגש או מפגשים האלה צריכים להציג את עצמם, אמונתם, דעותיהם – בעצמם. גם זה אמור להיות חלק מייחודו של הדיון הזה. במשתמע מכך טוב ונכון הוא שכל אחד מן המשתתפים יקבל על עצמו להכין פתיח קצר באחת מן הסוגיות לדיון. פתיח לדיון ולא תשובה סגורה וחתומה. משמעות צורת ההשתתפות הזו בדיון היא שהוא לא יהיה, גם לטוב וגם לרע, דיון אקדמי, או דיון בין "מומחים" אלא שיח של אנשי אדמה.

אחרי הקדמה זו, צריך להגיד את מה שבדרך כלל אומרים מיד בהתחלה. הדיון הזה לשם מה הוא? מטרת הדיון היא לשוב וללמוד, הפעם ביחד, מהי האדמה בחיינו וגם לנסות ולקרב דעות קוטביות בנושא האדמה והקרקעות, עד כדי היותן חילוקי דעות סבירים במסגרת הסכמה רחבה. כל כמה שהפתיח מציע גישה אישית תחילה לנושא, קרקע, גם אם היא פרטית, היא זירה משותפת לבני אדם. ככזו היא מחייבת לרוב גיבוש מדיניות וחוקים. מטרת הדיונים איפה תהיה יצירת מכנה משותף של הבנת הנושא, כבסיס לקומת קבלת ההחלטות במוסדות השונים.
מה אני מציע כשאלות לדיון (וטוב יהיה אם אחרים יוסיפו שאלות לסדר הדיונים)
א. מהו הסיפור האישי שלי על הקשר לאדמה, קרקע, מרחבים.
ב. האם בסופה של דרך, אדמה היא נכס אישי, או שלתמיד היא נכס משותף לאנשים.
ג. מה ניתן ללמוד מן ההיסטוריה של הקשר והזיקה בין אנשים לבין אדמה.
ד. האם יש לי כיהודי משהו שונה, ייחודי, בזיקה לאדמה.
ה. האם מכל אלה יש לי סיבה לרצות בכך שכללי הזיקה לקרקע ילבשו לבוש מושגי, ערכי או משפטי בעל תוקף שהוא מעל לסתם חוק או אפילו חוקה.
ו. מה אני לומד מההיסטוריה הציונית הנוגעת גם לאתוס של האדמה, גם לתהליך רכישה יהודית של קרקעות בארץ ישראל, וגם ללבוש המשפטי-חוזי של העברת הקרקע לידי יחידים או אגודות.
ז. מה אני לומד, על נושא הקרקעות, מפרק הזמן ההיסטורי המתחיל עם הקמת מדינת ישראל ועד היום.
ח. מהו התפקיד של החקלאות במסכת הזיקה לאדמה ולקרקע.
ט. האם "התיישבות" הוא מושג צמוד מרחבים, אדמה וקרקעות חוץ-עירוניות. מה בין התיישבות כפרית להתיישבות עירונית.
י. האם לריבונות לאומית יש קשר לריבונות על שטחים. איזה משקל ותפקיד יש להתיישבות על יצירת ריבונות. האם היום, כמו בשחר ימי האנושות, יש קשר בין ריבונות בפועל לבין אחיזה "התיישבותית" (ולא צבאית למשל) באדמה.
יא. מה אני יודע על דפוס הזיקה של ערבים בהשוואה לזיקה של יהודים לאדמה. מהן ההשלכות של דפוסים שונים אלה באשר למלחמה בין היהודים לערבים על ממדי השטח שימצא תחת ריבונות לאומית של כל אחד מהעמים.
תודה, דובי הלמן

עוד באתר הזרם והמעגל השיתופי