ללכת בשביל במקום בקוצים - מאמר אחרון מחמישה: הצעות לשיפור מבנה המאקרו של הקיבוץ


רונן סנדר, 5/11/04
במאמר האחרון אגלוש לתחום שאינו בתחום השכלתי הישירה, אולם יש לו חשיבות קריטית על ההתנהלות התקינה של הקיבוץ והגברת המוטיווציה של החברים.

ארגונים עסקיים רבים התחילו את דרכם כהתארגנות גרילה ללא מוסדות מאורגנים ובעלי אופי התנהגותי אנרכיסטי. לאחדים זה אולי ישמע מפחיד, אבל חברות ענק כמיקרוסופט, אפל ומרק אנד ספנסר התחילו את דרכם משום מקום עד שצמחו לחברות ענק.

כשביקרתי בחנויות הספרות של העיר בוסטון נתקלתי בסדרת הספרים הפופולארית "ניהול גרילה" הכוללת מספר ספרים בתחום גיוס כספים, שיווק והתחלת עסק חדש לאנשים חסרי אמצעים.

חברות שמתחילות את דרכן בצורה אנרכיסטית נהנות מיתרונות הגמישות, הרגשת השליחות והמשפחתיות. אבל (גדול), אותן חברות חייבות לשנות את כללי התנהגותן ולבנות במשך השנים מבנה ניהולי בירוקראטי כדי להמשיך לשרוד, יצירת מבנה מספיק ממושמע כדי למנוע כאוס בחברה הגדלה מבלי לחנוק אלמנטים חיוניים כחדשנות, גמישות והרגשת השייכות של העובדים -וזה לא פשוט.

בירוקרטיה אולי מילה שמעוררת הסתייגות אצל רבים, אבל למנגנון בירוקראטי גם יתרונות בקביעת נהלים שווים כלל העובדים, הגדלת הודעות של העובדים, הקטנת הבלגן ומניעת שחיתות – אלמנטים חשובים המגבירים את הרגשת הסיפוק והמוטיווציה של העובדים והשותפים בארגון.

הקיבוצים, אולי יותר מרוב הארגונים העסקיים, התחילו את דרכם כארגונים אנרכיסטים, מבנה שהיה חיוני לקבוצות קטנות של אנשים להתמודד עם הקשיים של ההתיישבות בשום מקום, המחסור באמצעים של מהגרים חסרי כל והסכנות הביטחוניות. הגרעין הרעיוני בקיבוצים היה אמנם חדור אידיאולוגיה ובטוח בעצמו שהאידיאולוגיה הינה נחלת הכלל ותפתור את כל המחלוקות, אולם כנראה שרבים מהחברים החדשים כלל לא הצטרפו מסיבות אידיאולוגיות.

אם השנים צמחו הקיבוצים וגדלו גם במספר ומגוון התושבים וגם בפעילותם העסקית - לא עוד קבוצה של שכירים קשי יום העובדים בפרדסים ובכבישים, אלא בעלי הון שברשותם מפעלים גדולים המעסיקים לא מעט שכירים. עד כמה שהדבר נשמע מוזר, קיבוץ אינו עסק קטן כלל ועיקר, במושגים עסקיים של מדינת ישראל מחזור כספי של כ מאה מליון ₪ אינו עסק קטן.

ארגון כמו מרבית הקיבוצים, הכולל מגוון פעילויות עסקיות ואוכלוסיה מגוונת בכל הגילאים חייבת לבנות מנגנון חוקים בירוקראטי יציב ומסודר כדי שיגן על הארגון וינחה את כל שדרות הניהול והחברים מה מותר ומה אסור. מהיכרותי עם מספר לא מבוטל של קיבוצים נראה שרובם הגדול של הקיבוצים לא השכילו לבנות ולמסד מבנה ארגוני יציב ומסודר, מבנה הכולל חוקה (פילוסופיה ארגונית) המגדירה מה הוא הקיבוץ, חוקה שתשמור על הקיבוץ לאורך שנות קיומו, חוקים ונהלים מסודרים ומחייבים וכן מבנה ניהולי מסודר ויציב שיעבוד על פי חוקת של הקיבוץ, החוקים והנהלים הנגזרות ממנה.

בעוד ששלטון דמוקראטית מורכב מרשות מחוקקת, רשות שופטת ורשות מבצעת (א.ב. של לימודי אזרחות) הרי שבקיבוצים שלושת רשויות אלה כמעט שאינן קיימות.

מה רע בדרך שבא התנהלו ועדיין מתנהלים רוב הקיבוצים ישאלו קוראים – דרך של משפחה גדולה המתנהלת בתוך עצמה. לרעיון המשפחה הגדולה בקיבוצים היום מגרעותיה רבות:

1. עלולות להיווצר קבוצות בעלות אינטרסים שונים או משונים שכל אחד מושך את הספינה לכיוון שלו.

2. חדירה של בעלי מניות (חברים) או מנהלים שאינם מזדהים עם הפילוסופיה הארגונית של הקיבוץ כיוון שאינה ברורה ומחייבת. אנשים אלה מטלטלים את הספינה ופוגעים בחסינותה.


3. החוקים והתקנות קשים ואפילו בלתי אפשריים להשלטה על כלל החברים ולכן נוצרים מקרים רבים של איפה ואיפה כלפי חברים שונים. כל חבר מקבל על פי קירבתו וכושר השכנוע שלו. לא ע"פ קריטריונים קבועים ומסודרים ואני בטוח שכל אחד מהקוראים יוכל לרשום לעצמו מקרים שבים של חוסר צדק שפגע בחבר כזה או אחר.

הדברים שציינתי פוגעים קשות בהרגשת השייכות והמחייבות של החבר לקיבוץ ופוגעים קשות במוטיווציה לעבוד ולהתנדב למען הקיבוץ. לכן, הרבה לפני שדנים בשיפור המוטיווציה ברמת המיקרו של מקום העבודה ויחסי מנהל/עובד יש לטפל ברמת המאקרו של הקיבוץ כדי ליצור סביבה צודקת וחיובית יותר.
להלן מספר הצעות לשיפור מבנה המאקרו של הקיבוץ:

1. חידוד והסכמה על פילוסופיה ארגונית שתחייב את כל ההיררכיה הקיבוצית מהמזכיר ועד אחרון החברים והמנהלים השכירים. דבר המחייב ארגונים שהעובדים על פי רעיון ניהול איכות (TQM ).

2. כתיבת ספר חוקים ותקנות מסודר שילווה ע"י עורך דין או משפטן המתמחה בתחום ושינסח את החוקים, יחתום ויוודא שאין סטירות בין חוקי הקיבוץ ובין חוקי הקיבוץ לחוקי המדינה.


3. קביעת קנסות ועונשים שיוטלו על מי שעבר על החוקים והתקנות – עונשים אלה לא יכולים להיות מנוגדים לחוקי המדינה ולכן הם מוגבלים.

4. הגדרת מסגרת שיפוטית, בורר לא תלוי שיבחר ע"י החברים ולא ההנהלה כדי שיכריע במחלוקות שבין הקיבוץ לחבר ובין חבר לחברו. אסור שלהנהלת הקיבוץ תהיה כל שליטה על שכרו או עבודתו של הבורר כדי למנוע לחצים וניגודי עניינים ולא טוב הדבר שהאחראי על ניסוח החוקים והתקנות יהיה גם הבורר.
סיכום:

הבאתי נקודות למסגרת כללית ולא הצעה מפורטת שכן הצעה כזו חייבת בבניה מקיפה ודיון ציבורי של חברי הקיבוץ.

מסגרת זו, מהסוג שהובאה כאן היא מעטפת של יחסי החבר עם קיבוצו ובין חבר אחד לשני. במקרים לא מעטים עלולה מסגרת זו להיות למורת רוחה של הנהלת הקיבוץ ועל פי שמועות הזורמות עלולה להפריע להנהלות לא מעטות בקיבוצים דיפרנציאלים לעשות בקיבוץ כבשלהן. תיקונים אלה מחויבים כדי להגן על החבר, הקיבוץ וכדי שמשפטים בנוסח "הקיבוץ ההוא" שמשמיעים חברים שכל הרגשת השייכות אבדה להם לא ישמעו.


הכותב בעל תואר שני בכלכלה חקלאית מאוניברסיטת אברדין, סקוטלנד.
לתגובות ואו שאלו מוזמנים לכתוב לדואר אלקטרוני: asway@netvision.net.il




עוד באתר הזרם והמעגל השיתופי