ללכת בשביל במקום בקוצים - מאמר רביעי מחמישה: ניהול כוח אדם וחובת ההתפרנסות


רונן סנדר, 29/10/04
במאמר הקודם עסקתי בבעיית המחנק של החבר ובדרכים לשפר את הרגשת החופש של החברים תוך שמירה על מסגרת הקיבוץ.

במאמר הזה אדבר על ההון האנושי, אחריות על השבחתו וכן עידוד והנחיית החברים ליזמות חדשה שתגביר את הרווחיות של החברים ומכאן של הקיבוץ. השבחת הון אנושי הנו בפועל מושג לא כל כך אנושי לאנשים פרודוקטיביים שמרוויחים יותר.

שני בעלי תפקידים מופקדים על נכסי הקיבוץ: הגזבר על הכסף, ומנהל משאבי אנוש (מש"א) על ההון האנושי. בעוד שברוב המקרים דואג הקיבוץ שהגזבר יהיה בעל הכשרה סבירה בניהול ההון הכספי, הרי שמנהל משאבי אנוש בקיבוצים רבים הוא דמות משנית ובלתי מקצועית.
נושא ההשכלה בקיבוץ שהוא חלק חשוב בהשבחת ההון האנושי סובל בקיבוצים מחולשה:

קיבוצים מסורתיים רבים אפשרו ומימנו לימודים על יסודיים לבניהם ללא שביקשו מהלומדים כל תמורה על ההשקעה הכבדה של הקיבוץ. ואכן, במקרים רבים עזבו לומדים מיד עם סיום לימודיהם או לאחר צבירת ניסיון והתגלחות על חשבון הקיבוץ. הגישה הרווחת במספר קיבוצים כי הלימודים העל יסודיים הנם חלק מהכשרת הבנים לחיי הבגרות לגיטימית בהחלט לכל הורה שידו משגת את הדבר אבל מן הראוי היה לפצות גם את אותם בנים שבחרו לא ללמוד כדי שגם להם יהיה חלק במתנה הקולקטיבית.

בשנים האחרונות עברו קיבוצים רבים מהקיצוניות האחת כשלחבר לא הייתה אחריות על מילוי חובת העבודה, לקיצוניות השנייה כשהקיבוץ השיל מעליו כל אחריות לנכס האנושי שברשותו. כל ההשקעה על רכישת מקצוע והשכלה עבר לפרט, כולל אחריות על שיבוץ החבר במקום עבודה, ייעול וחיסכון בעבודה שכירה, שדרוג מקצועי של החברים (השבחת ההון האנושי). העברת אחריות זו שעיקרה בקיבוצים הדיפרנציאלים לגיטימית בהחלט למי שמבקש לפרק את הקיבוץ - רק שיקרא לילד בשמו.
עקרון ד' - ניהול כוח אדם וחובת ההתפרנסות
להלן נקודות לגיבוש אחריות משותפת של הקיבוץ והחבר על השבחת ההון האנושי:

1. הסדרת חובת העבודה של החברים כבסיס הכוח העובד בקיבוץ:

א. בניית מסגרת עבודה לחברים אשר תגדיר את מספר ימי העבודה בשנה שחייב כל חבר על פי מצבו האישי והבריאותי. כך למשל יוגדרו ימי העבודה שחייבות נשים בהריון ולאחר לידה, חולים ונכים, סטודנטים ואחרים. ישום ימי העבודה הללו הם בסיס לקבלת הבונוסים כפי שתוארו במאמר הראשון בסדרה.

הקיבוץ יכול לקבוע טווח חובה גדול ביותר של מותר, אסור וזכאי לכול אחת מהקבוצות. לדוגמא, הקיבוץ יכול להחליט שנכים שאינם עובדים לא זכאים לבונוסים כי אם רק למשכורת הבסיס או שאבדן ימי עבודה הוא באחריות החבר ואין זה מעניינו של הקיבוץ אם האיש היה חולה, שבר את רגלו או שמדובר באישה בהריון. הדוגמאות הנ"ל קיצוניות במתכוון ומותר לציין שאני אישית הייתי נזהר שלא להתווסף למשפחת החולדות שעל פי הסיפורים נוהגות לאכול את חברותיהן שנכלאות למצוקה.

ב. חובתו של כל חבר לעבוד את מכסת השעות הקבועה לו היא באחריות משותפת של החבר והקיבוץ. משאבי אנוש חייבים להציג לחבר מספר משרות שיקבע כדי שהחבר יבחר ביניהן, או לחילופין ידאג למקום עבודה בעצמו. חבר שיפלט ממספר מקומות עבודה במשך פרק זמן שיקבע יחויב לדאוג למקום עבודתו באופן עצמאי והקיבוץ לא יהיה חייב לסייע לו.

ג. הגדרת טבלת חובה של ימי עבודה לעובדי חוץ על פי מקצועות והכנסה כך שישתלבו בחובת ההתפרנסות של החברים וזכאותם לבונוס תוגדר כמו חברי הקיבוץ שעובדים בבית.

2. מש"א צריך לקבל תקציב להכשרה ולימודים לצורך השקעה בהון אנושי שאינו קשור לוועדת השתלמות שהייתה נהוגה בקיבוצים רבים. אישור הכשרה ולימודים ראוי שיעשה בכפוף להסכם אחיד שיחתם ע"י כל משתלם ושם יוגדרו חובותיו לאחר הלימודים כך שהקיבוץ ייהנה מפירות השקעתו. הדבר ימנע עזיבה של לומדים מיד עם גמר לימודיהם או מצב שחבר גמר את לימודיו ומסרב לעסוק בתחום שאותו למד.

· הערה: בקיבוצים רבים הונהגה אמנת עבודה מפורטת המגדירה את זכויותיו וחובותיו של החבר. הדברים שהבאתי בסעיפים 1 ו 2 וכן נושאים שהובאו במאמרים הקודמים כדוגמת מבנה הבונוס לחבר, מתייחסים לנקודות עקרוניות המהווים עמוד שידרה לאמנת עבודה מפורטת, לא כתחליף.

3. כלכלנים רבים, בעיקר כאלה המתמחים בכלכלות מתפתחות מדגישים את חשיבות שילוב והלבנת "עסקים לא פורמאליים" לצמיחה כלכלית - עסקים שעובדים בשחור מתרבים ככול שהמצב הכלכלי של המדינה ממתדרדר. גם בקיבוצים נפוצה יותר ויותר התופעה של תחביבים או סתם תעסוקה של חברים המרוויחים מהצד מעסקים שחורים כשחברים רבים עוסקים בעבודות פרטיות שכוללות אימוני ספורט, רפואה אלטרנטיבית, גידול בעלי חיים, ניקיונות, בייבי סיטר ועוד כיד הדמיון. זאת תופעה חמורה ביותר כל עוד לא פורק הקיבוץ ומותר לציין שפעילות מסוג זה היא עבירה על חוקי הקיבוץ, ביטוח לאומי ומס הכנסה.
הלבנתם של עיסוקים אלה ועידודם במסגרת הרשמית של הקיבוץ עדיפה במקרים רבים על פני על פני רכישת מפעל ענק במיליוני דולרים בשיטת זבנג ולעבודה.
ישנן בקיבוצים דוגמאות רבות של משוגעים לדבר שהקימו עסקים בינוניים ואפילו גדולים מיזמות ע"י כך שניצלו את אורך הנשימה שהעניק להם הקיבוץ כדי לבנות ולהתפתח. גן גרו, האגם של קיבוץ יראון, מרכז המוזיקה והמזגניה של יזרעאל ומכון פילאטיס בגן שמואל. במקרים רבים נבטה היזמות החדשה מתחביב של אדם אחד שהחליט לגדל סוסים, ציפורים, מאהבתו לטיולים ועוד.

בזמן שהקיבוץ הדיפרנציאלי חונק יזמויות ותחביבים אלה בגלל חוסר הבנה לצרכים של יזמות חדשה והסתכלות קצרת רואי, או לחליפין מניח להן לגדול פרא ללא פיקוח לשימושו הפרטי של היזם, יכול הקיבוץ השיתופי (וגם מבצע במקרים רבים) לגייס כוחות, לסייע במתן התנאים המוגנים להתפתחות היוזמה החדשה עד שתהפוך לעסק מכניס. על יתרונותיו של הקיבוץ השיתופי כחממה לפיתוח והשקעה בעסקים חדשים אולי במאמר אחר מפורט יותר.

הטיפול נושא זה ראוי שיהיה בחסות משותפת של מספר גורמים הכוללים את מש"א רכז המשק והגזבר ומוטב לקיבוץ אם יקים וועדה שתפקידה יהיה ליווי היזמים.
לביצוע הלבנת תחביבים וייזום עסקים קטנים חדשים יתרונות רבים:
א. חיסול נגע תחביבים ועיסוקים שחורים בחצר הקיבוץ שמהווים מפגע ניהולי חוקי ובטיחותי. חשוב לציין כי במאמר הראשון קיים סעיף השולל מתן בונוסים לחבר שנתפס בעבודה שחורה מהצד.

ב. עידוד חברים ליזום עסקים חדשים בתחומים שמעניינים אותם הרבה יותר מעבודתם הנוכחית. דבר המגביר את המוטיווציה של החבר.

ג. יצירת מקומות עבודה חדשים ושיפור הרווחיות של הקיבוץ ע"י שדרוג התמורה ליום העבודה של החבר.
סיכום:

מאמר זה הוא עוד צלע לבניית מסגרת פעילות שתייעל את פעילותו העסקי ורווחיותו של תאגיד הקיבוץ - רווחיות שאינה למטרת הקיבוץ עצמו כי אם לרווחתם של כל בעלי המניות.

בזמן שהקיבוצים הדיפרנציאלים מוכרים כל חלקה טובה בקיבוץ ליזמים חיצוניים, מחזרים אחרי משקיעים ויזמים חיצוניים הם מזניחים את הפוטנציאל הפנימי של השותפים האמיתיים לגייס את המשאבים הפנימיים לפיתוח עסקי. כמה מהקוראים הסקפטיים וודאי ישאלו את עצמם על איזה משאבים בכלל מדובר? אבל אין קיבוץ שלא יכול להקצות משאבים כלשהם ובמאמרים הקודמים נתתי עקרונות להקצאתם. קיבוצים שהלכו בדרך הזו כדוגמת יזרעאל, יראון, משמר העמק, נחל עוז בהנהגת חיים ילין היו בעבר על סף פשיטת רגל והיום מצבם הכלכלי מעורר קינאה.


הכותב בעל תואר שני בכלכלה חקלאית מאוניברסיטת אברדין, סקוטלנד.
לתגובות ואו שאלו מוזמנים לכתוב לדואר אלקטרוני: asway@netvision.net.il




עוד באתר הזרם והמעגל השיתופי