ללכת בשביל במקום בקוצים - מאמר שני מחמישה: קשר ישיר בין ביצועיו העסקיים של הקיבוץ לבין תקציב הקהילה


רונן סנדר, 17/10/04
במאמר הראשון עסקתי בפרט, באופן ייעול עבודתו וביצירת תנאים להגברת המוטיווציה של החברים ע"י מגוון של תגמולים אישיים.

במאמר זה יוסבר איך ניתן לשפר את דרך התנהלותה של הקהילה, מהיכן יילקח התקציב להשקעות, לבונוסים וכיצד תגדל המעורבות של החברים בתקציב הקהילה.

בפועל, בקיבוצים רבים המפרידים בין משק לקהילה התאגידים הופכים עצמאי ללא שליטה ובקרה של חברי הקיבוץ. אולם, הניגוד לדה-לגיטימציה באשר לזכותה של "החברה צילה" להתערב נעשה בנכסיה, חשוב מאוד שבעלי המניות (חברי הקיבוץ) כן יהיו מעורבים ומשפיעים בנכסי הקיבוץ באופן פעיל וישיר כפי שאיש לא ערער על זכותה של לאה דנקנר האם להגיד את דברה בנוגע לשינויים המבניים של נכסי המשפחה.
עקרון ב'
קשר ישיר בין ביצועיו העסקיים של הקיבוץ לבין תקציב הקהילה

חלק זה נועד לפתור כמה רעות חולות של דרך התנהלות הקהילה. במידה רבה יותר דווקא בקיבוצים הדיפרנציאלים:

· קיבוצים רבים אינם נוהגים להשאיר כל כרית ספיגה בתקציב השנתי למקרה של ירידה לא צפויה בהכנסות.

· אין שריון כספים להשקעה ויזמות חדשה של עסקים. בקיבוצים דיפרנציאלים רבים גם אין השקעה בהשבחת הון אנושי (במילים פשוטות: הכשרה ולימודים).

· רעיון "כלכלת העבודה" והתאגודים שאומר כי על הענפים להעביר את שכר העבודה של החברים ע"פ ערכם בשוק, ללא קשר לביצועים העסקיים של הענף, כי אם לא כן על הענף או המפעל להסגר, רעיון זה אין לו בסיס במציאות ומתגלה במערומיו פעם אחר פעם. הסיבה לכך היא שכפי שלא פשוט כל כך להבנות עסק חדש כך לא כל כך פשוט לסגור עסק פעיל אפילו אם הוא לא הרוויח מספר חודשים.

· ההתרחקות של התאגידים וניתוקם משליטת החברים יוצרת אנרכיה וחוסר תקינות ניהולית.
להלן נקודות לשינוי אופן הניהול של תקציב הקהילה:

1. תקציב הקהילה יקבע בתחילת כל שנה על פי צפי שנתי של הפעילות העסקית הכוללת. זאת תוך הקצאת רזרבה תקציבית ככרית ביטחון למקרה של משבר בהכנסות.

א. תקציב הקהילה הוא מקשה אחת שהכנסותיו מתקבלות ממספר מקורות. רוב מקורות הקהילה נובעים משכר חברים, רווחי הענפים שכירות והכנסות כלליות.

ב. כאשר יתוכנן התקציב השנתי יוכנסו לתקציב רזרבות ביטחון, כרית ספיגה, שימנעו משבר תזרים מזומנים במהלך שנת התקציב. מכאן שבמידה וייוצר משבר תקציבי במהלך השנה, תשמש כרית הספיגה לכיסוי התקציב. במידה השנה העסקית התנהלה כשורה, ישמש מרווח הביטחון להשקעות יצרניות ובונוסים.

השקעות יצרניות ותמריץ לעבוד זהו הבסיס החשוב ביותר לחילוץ הקיבוץ קדימה.

ג. יקבע מנגנון שימנע הגדלת תקציב הקהילה מעבר לתקרה כוללת כדי שהשקעות החברים תתוגמל בהגדלת הבונוסים ולא בתקציב הקהילה.

ד. יקבע מנגנון שימנע הורדת תקציב הבסיס של החברים לרמות שלא יאפשרו קיום הוגן לאותם נכים, חולים וכל אלה שלא יהיו זכאים לבונוסים.

ה. דוגמא לחלוקת רווחים ובונוסים:
חלק 1 – כספים להשקעות עסקיות ויזמות. חלק זה יהווה בין 40-50 אחוז מהסכום הכללי.
חלק 2 - בונוס לחברים על פי ימי העבודה.
חלק 3 - בונוס לשעות נוספות (במקום הסדר הגיוסים)
חלק 4 - בונוס שיתופי לקהילה.
סה"כ 100% מרווחי הקיבוץ הכוללים גם את רווחי התאגידים שבבעלות הקיבוץ.

הערה:
חשוב לציין שחלוקת רווחי הקיבוץ בדרך שהובאה כאן אינה מחייבת והקיבוץ יוכל להחליט על חלוקה שונה שבתוכה יכללו לדוגמא השקעות סולידיות לצרכי פנסיה, או השקעות בתשתיות שכוללות בניה ופיתוח של תשתית מתחם הקיבוץ. חשוב לציין שהנהלת הקיבוץ לא תוכל לשנות את אופן החלוקה כל שנה ושנה על דעת עצמה.


2. שיפור האחריות ושליטה ישירה של החברים על התאגידים והענפים ע"י שינוי התקנונים של התאגידים והקיבוץ. לדוגמא:

א. ההנהלה העסקית של הקיבוץ היא הדירקטוריון של כלל עסקי הקיבוץ ונתונה לפיקוח ישיר של חברי הקיבוץ, לא דרך ועדות משנה של הנהלת הקיבוץ. כל חברי ההנהלה העסקית חייבים בדיווח ישירות לחברי הקיבוץ ונבחרים בהצבעה על ידי חברי הקיבוץ.

ב. בחירת מנכ"לים לתאגידים וענפי הקיבוץ ואישור תנאי העסקתם במידה והם מועסקים בשכירות תובא להצבעת חברי הקיבוץ. הניסיון מלמד שהנהלות קיבוצים עלולות להעניק הטבות בלתי סבירות למנהלים העובדים בתאגידים של הקיבוץ.

ג. כל שינוי מבני בתאגיד כגון מכירה, רכישה ואו העברת זכויות על התאגיד תדרוש את אישור חברי הקיבוץ.

ד. הנהלת תאגיד או ענף לא תורשה לבצע השקעות בתאגיד על דעתה עם הרווחים שנצברו בתאגיד . השקעות יבדקו ויאושרו רק ע"י ההנהלה העסקית של הקיבוץ וההחלטה היכן להשקיע תתקבל ע"פ מדדי כדאיות עסקית ללא קשר מי הרוויח את הכסף שמיועד להשקעה. ישנם מקרים רבים שמפעל בקיבוץ משקיע את רווחיו במוצרים מיושנים או השקעות לא כדאיות ולא מעביר את רווחיו להשקעות רווחיות עשרות מונים ביזמות חדשניות שהקיבוץ היה יכול להשקיע.

סיכום:

המהלכים שמוצעים במאמר זה משתלבים עם המהלכים שהובאו במאמר הראשון. מוביל למהלכי התייעלות באופן הבא:

א. שלב הראשון - מייעול שעות העבודה והחלפת שכירים יקרים. התייעלות כזו לא יכולה להמשיך לאורך שנים.

ב. שלב השני - כספים אשר יופנו על ידי הקיבוץ להשקעות בענפים ויוזמות חדשות יניבו הכנסות גבוהות ומקומות עבודה רווחיים יותר לחברים.

הידוק השליטה על פעילות הקיבוץ ויצירת קשר אמיץ וישיר בין הביצועים של כלל הקיבוץ לגובה ההכנסות של החברים מעלה את המוטיווציה של החברים להשקיע ולהיות מעורבים יותר.

כמה מקוראי המאמר הראשון בוודאי היו סקפטיים באשר לאפשרות להקצות כסף לבונוסים. סביר להניח שהדרך לשריון כסף לבונוסים הובהרה עכשיו – זהו מנגנון תובעני שיכניס את הקהילה ללחץ כספי בשנה הראשונה בגלל הצורך לרסן את ההוצאות אולם ישתלם עשרות מונים בשנים שלאחר מכן.



הכותב בעל תואר שני בכלכלה חקלאית מאוניברסיטת אברדין, סקוטלנד.
לתגובות ואו שאלו מוזמנים לכתוב לדואר אלקטרוני: asway@netvision.net.il




עוד באתר הזרם והמעגל השיתופי