ללכת בשביל במקום בקוצים - מאמר ראשון מחמישה: הגברת המוטיווציה האישית - הקשר בין עבודת החברים לתקציבם


רונן סנדר, 10/10/04
חלק מהקוראים שהגיבו למאמרים האחרונים שאלו בצדק מה ניתן לעשות כדי להוציא קיבוצים מהבוץ אם שכר דיפרנציאלי לא עובד.

מסתבר שיש הרבה מה לעשות. קיבוצים שיתופיים רבים מיישמים עקרונות ניהול חדשים לא דיפרנציאלים שמביאים תוצאות עסקיות טובות לרווחת החברים.

בסדרה של חמישה מאמרים שיתפרסמו אחת לשבוע אציג עקרונות ניהול שיכולים להעביר קיבוץ משפל לביסוס כלכלי ויציבות. כל זאת תוך שמירה על מסגרת החוקית של קיבוץ, בעיקר על זכותם הקפיטליסטית של החברים על נכסיהם כבעלי מניות.

חמשת העקרונות אינם תגלית פרטית שלי, כי אם לקט של רעיונות המשתלבים האחד בשני שנלקחו מתיאוריות ניהוליות שונות ורעיונות שמיושמים בקיבוצים שיתופיים רבים. רעיונות אלה שוכללו והותאמו לצרכים הקיבוציים, המגבלות המשפטיות וההיסטוריה של התפתחות הקיבוצים.

חשוב להדגיש כי ישנם מסמכים מפורטים של נוסחאות ופרטי העקרונות שלא אוכל להציג כאן בגלל מגבלות הכתיבה של מאמר מסוג זה, אולם כל מי שיגלה התעניינות נוספת מוזמן לפנות.
עקרון א'
הגברת המוטיווציה האישית - הקשר בין עבודת החברים לתקציבם
חלק זה נועד לפתור מספר בעיות המעיקות על הקיבוץ:

· ייעול ימי העבודה, אמנם הדבר רחוק מאוד ממסע ההשמצות שמתנהל בקיבוצים רבים על גדודי עצלנים ונצלנים, אולם יש בהחלט אפשרות להגדיל את מספר ימי העבודה של החברים וחשוב מכך את התרומה ליום עבודה, בעיקר ע"י החלפת שכירים המחזיקים תפקידים ניהוליים שמוציאים מהקיבוץ משכורות גבוהות מאוד.

· חברי קיבוץ המסורתי אינם יכולים להשתכר מעבר לתקציבם שהוא בדרך כלל קטן ומכאן שאינו מאפשר לחבר גמישות רבה. דבר זה גורם לחברים רבים, בעיקר צעירים ומבוגרים ללא ילדים קטנים הרגשת מחנק, כיוון שאלה מעוניינים להוציא ובלות יותר בזמן הפנוי שברשותם.

· אמנם בקיבוצים רבים הונהגה שיטה של שעות נוספות, אולם מסתבר שרעיון השעות הנוספות הרע יותר מאשר שיפר את הרגשת חוסר הצדק. מנהלים ועובדים בכירים בקיבוצים שאינם יכולים לעבוד שעות נוספות מרגישים מתוסכלים ממנגנון השעות הנוספות שהונהג בקיבוצים.

להלן סדרה של תיקונים באופן חלוקת התקציב שיישומן יסייע לפתור את הבעיות שציינתי.
1. כל חבר שעמד במכסת ימי העבודה שנקבע לו בקיבוץ ייהנה ממספר תגמולים:

א. בונוס שנתי מרווחי הקיבוץ יחולק במספר ימי העבודה של החברים, כך כל חבר שלא עמד במספר הימים הדרוש לא יזכה לבונוס האמור. הבונוס חייב להיות אחוז הקבוע בנוסחה מרווחי הקיבוץ כולל כל התאגידים כך שלא ייוצר מצב שהנהלת הקיבוץ תחליט כל שנה עם להעלות או להוריד את גודל הבונוס.

ב. חברים שיצאו לפנסיה יהיו זכאים לבונוס מרווחי הקיבוץ על פי מפתח שיקבע בתוספת לתקציבם האישי. חברי קיבוץ שלא עבדו 10% מסה"כ מכסת ימי העבודה שלהם לאורך שנות עבודתם בקיבוץ, לא יהיו זכאים לבונוס כאשר יצאו לפנסיה.

ג. חברים יקבלו בונוס של כ-20 ש"ח קבוע (לא מהבונוס השנתי על רווחים) על כל יום עבודה. סכום זה מגולם בתוך מסגרת תקציב הקהילה כדי לא לפרוץ את מסגרת הוצאות הקהילה.

ד. חבר שנמצא שעבד בשחור ושלשל את הכסף לכיסו ואו מעל בכספי הקיבוץ ייענש באבדן זכאות לבונוסים ואבדן זה יחשב לו גם לתקופת הפנסיה.
הערות:

הזכאות לבונוס אינה מותנית בסוגי העבודה, המקצוע או ועדה שתקבע את ערכו של החבר, אין אפליה בין החברים כפי שנהוג בשכר דיפרנציאלי. כך לכל חבר יש את האפשרות להרוויח בדיוק כמו שכנו ללא קשר לסוג העבודה או המקצוע, כל עוד עמד בתנאים שנקבעו.

תקציב הבסיס השוטף של הקהילה יוקטן כפי שיוסבר בפרקים הבאים ולכן תמיד יוותר לקהילה כסף להשקעות ובונוסים בסוף השנה, גם כשהביצועים העסקיים חלשים יחסית.
2. במקום ימי גיוסים שיבוטלו, תקבע מכסה של שעות נוספות המותרת לכול חבר וחבר:

א. תקבע תקרה של שעות נוספות כך שכל החברים יוכלו לעבוד את מלוא השעות הנוספות במידה וירצו.

ב. התגמול על שעות נוספות יינתן רק כחלק מהבונוס ולא יינתן שכר שעתי. זאת כדי למנוע מצב משברי כשהקיבוץ אינו יכול לשלם לחברים על גיוסים.

ג. שעות נוספות יעשו רק במקומות מחוללי הכנסה או במקום שכירים.

ד. בעלי תפקידים ניהוליים העובדים שעות רבות ושאין ביכולתם להתפנות לעבודה נוספת, יזכו לתוספת שעות גלובלית עד גובה התקרה כדי להשוותם עם כלל החברים ולמנוע אפליה כפי שקרה בגיוסים. עובדים רגילים הנוהגים לעבוד מעבר ליום העבודה התקני שלהם, למשל עובדי מפעלים, יוכלו לרשום את שעות העבודה הנוספות עד התקרה הקבועה – בתנאי שקיבלו לכך אישור מההנהלה.

ה. השעות הנוספות מחושבות רק על כל שעה שנרשמה מעבר לימי העבודה התקניים וכך שהמצב הידוע בשיטת הגיוסים שחבר לא עבד את ימי העבודה שלו אבל קיבל כסף לכיסו על גיוסים נמנע.

ו. הענפים/תאגידים יחויבו בשעות הנוספות במחיר החשבונאי הנהוג לימי עבודה רגילים כדי למנוע זילות של מתן שעות נוספות לחברים.

ז. יוגדר מנגנון שימנע אפליה בין החברים שעובדים בקיבוץ והתאגידים לבין חברים העובדים בחוץ.
לסיכום:

· כפי שניתן לראות מהעקרונות שהובאו חבר קיבוץ יוכל לבחור לנסוע או לעסוק בענייניו, אולם לדבר יהיה מחיר של אבדן הבונוסים שעלולים להשאירו רק עם תקציב הבסיס השנתי. מגוון של תמריצים המשתלבים אחד בשני יוצרים תלות בין הביצועים העסקיים של הקיבוץ לגובה שכרו של החבר ומגבירים את הרגשת השותפות מהצד האחד. מהצד השני המחיר למי שבחר לעבוד פחות גבוה מאוד.

· השינוי באופן הקצאת שעות נוספות יעודד חברים לעבור לתפקידי ניהול וכן יאפשר לחברים שיש בידם את הזמן הפנוי לעבוד יותר ולהגדיל את הכנסתם הפנויה מבלי לסכן את יציבותו של הקיבוץ.

· בקיבוצים רבים ישנה אבטלה סמויה. לכן מתן שעות נוספות רצוי שיעשה בהדרגה כדי לאפשר למערך העבודה בקיבוץ להתארגן לדבר.

· כיוון שבניגוד לשכר דיפרנציאלי נוצר קשר ישיר בין הביצועים העסקיים של הקיבוץ לסה"כ התקציב של כל החבר (כולל מנהלים) נוצר תמריץ למנהלים ולחברים שלא לאפשר בזבוז ימי עבודה של חברים הבאים לעבודה במקום לעבוד.

· סביר להניח שאצל רבים מהקוראים יתעוררו שאלות כתוצאה מקריאת תקציר העקרונות. חלק מהשאלות יתבהרו עם פרסום החלקים האחרים של ההצעות המשתלבות אחת בשנייה. הבהרות למעוניינים יינתנו כמובן בשמחה.

· כפי שצוין כל אחד הסעיפים שמובאים בתקציר מפורט בנוסחאות ברורות לצורך הפעלתו, אולם לא זה המקום להביא את כל הפרטים.


הכותב בעל תואר שני בכלכלה חקלאית מאוניברסיטת אברדין, סקוטלנד.
לתגובות ואו שאלו מוזמנים לכתוב לדואר אלקטרוני: asway@netvision.net.il



למאמרים אחרונים של רונן סנדר:
הכת הדיפרנציאלית - 29.9.04
עוזי דיין איש אמיץ - 26.9.04
פיראטיות קיבוצית - 21.9.04

עוד באתר הזרם והמעגל השיתופי