חדלות פירעון - סיכום כנס של המעגל והזרם השיתופי


26.1.2004
טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@takam.co.il
מפגש קיבוצי הדרום - שדה בוקר - 11.1.04
בכנס השתתפות כ- 40 חברים מבארי, בית-קמה, זיקים, יבנה, יטבתה, ניר-יצחק, ניר-עוז, רביבים, רוחמה, רעים, שדה בוקר ושובל.

דגי חבויניק פתח את המפגש וציין כי בעיית יכולת הפירעון של קיבוצים היתה מאז ומעולם, אולם בזמן האחרון אנו רואים קיבוצים אשר מנסים לפתור מצוקות אלו באמצעות הסדרי נושים. חשוב לנו ללמוד מהם הסדרים אלה, למי זה מתאים ואיך נחלצים ממשבר כזה.

קיבוץ בית-קמה היה החלוץ בתחום זה. הקטור גולן, מרכז המשק, הוזמן למפגש והציג לחברים את הסיבות למשבר הכלכלי, את חוסר הפתרון בהסדר הקיבוצים ואת ההכרח לבצע הסדר כולל ולהגן מנושים עקב תביעות עוזבים ועיקולים שלא אפשרו קיום יום יומי בקיבוץ.

תחושת הכורח במציאת הסדר כולל, תוך רצון לתת שירותים חיוניים לחברים ברמה צנועה הכרחית, הביאו להכרה כי נכון להיחלץ מהמשבר במסגרת שיתופית ולא לפרק את החבילה באופן שכל אחד ידאג לעצמו.

למרות המגבלות, הקפאת תקציבים, מתן שירותי רווחה הכרחיים וצמצום השקעות צרכניות, הצליח הקיבוץ, בעזרת הוועד הממונה ותוך תפקוד של מוסדות הקיבוץ, למנוע התפרקות פנימית.

ההסדר היה ועודו מבוסס על מימוש אמצעי יצור לא חקלאיים ולכן קיום הקיבוץ כעת מבוסס על אמצעי יצור חקלאיים ועבודות חוץ של חברים.

עו"ד כרמית דורון, אשר לוותה ומלווה את התהליך בבית-קמה מראשיתו, הציגה בכנס את השאלה המרכזית מבחינת החברים, היינו, כיצד מבטיחים קיום חברים בקיבוץ המתקשה בפרעון חובותיו, כאשר קיום זה מותנה בהמשך קיומו של הקיבוץ כגוף חי.

כרמית הצביעה על כך כי ההיזקקות להליכים משפטיים יכולה להיות גם במצבי חדלות פרעון, אך גם במצבים בהם אין אפשרות קהילת החברים להגיע להסכמות, כאשר השימוש בבתי המשפט דומה לזה הנעשה בחברות משפחתיות.

הוצגו לחברים ההסדרים לפיהם ניתן להגן על תזרים מזומנים מינימלי של קיבוץ לקיום חבריו, במסגרת חוק ההוצאה לפועל, וכן במסגרת הסכמות עם הנושים המובטחים (בנקים), הסכמות שבבסיסן ההכרה המשותפת (בינתיים) כי לא נכון להביא לפירוק של הקיבוץ, פירוק שלא יעשיר את קופת הנושים, אך יביא להפקרת החברים, במיוחד הוותיקים.

במסגרת הדיון הדגישו החברים כי חשוב לבחון ולאתר קיבוצים אשר מצבם הכלכלי-פיננסי לא יציב וכי קיים חשש שיגיעו למצבי קצה. החברים הדגישו את הצורך בשקיפות כלל הפעילות הכלכלית, אפילו לקיבוץ תאגידים רבים ואת הצורך בניהול כולל שקוף כלפי החברים. עוד צוין, כי יש לבחון מה משמעותם של תהליכי שיוך והפרטות, הן בקשר למעמד החברים והזכות להגן עליהם במצבי קצה והן לגבי הריאליות שבשיוך פרטני בקיבוצים להם עומס חוב כבד.

מהדיון המשותף נלמד כי נכון לבחון לעומק את הקשר בין מידת השותפות בקיבוץ לבין יכולת הקיבוץ להתמודד עם משבר כלכלי פיננסי ולהבטיח הגנה קבוצתית. קיבוצים אשר עברו שינויים ובהם מצטמצמת האחריות המשותפת חייבים לבחון בתהליכי השינוי יכולת ההתמודדות עם מצבי משבר קשה, במיוחד שאין ודאות כי השינוי מביא להחלצות מהמשבר.

ולבסוף, ציינו כלל החברים כי נכון לבחון הדרכים להבטחת קיומם של חברים בקיבוצים שיוגדרו כחדלי פרעון, וזאת טרם הגעתם למצב זה.