דובון קטון ניגש לשולחן, מתיישב בכיסאו הזעיר, נועץ מבט בקערה שלפניו, והנה היא ריקה.

"מי אכל את הדייסה שלי?! ", הוא חורק.

אבא דוב מגיע לשולחן, מתיישב בכיסא הגדול, מסתכל בקערה הגדולה לפניו, והנה היא ריקה.

"מי אכל את הדייסה שלי?!", הוא שואג.

מציצה אימא דובה מהמטבח וצווחת: "נמאסתם עלי כבר, בחיי, כמה פעמים צריך לחזור על כל הסיפור הזה?!

אימא דובה קמה ראשונה מהמיטה, אימא דובה העירה את כולם,
אימא דובה הכינה את הקפה, אימא דובה סידרה את הכלים במדיח,
אימא דובה הורידה כביסה, אימא דובה שמה אוכל בקערה של החתול,
אימא דובה סידרה את הבית ויצאה החוצה לקור, להביא את העיתון,
אימא דובה ערכה את השולחן, אימא דובה הוציאה החוצה את הכלב הארור,
אימא דובה השליכה את האשפה, ועכשיו, כשסוף סוף הואלתם לגרור את אחוריכם ולזכות את אימא דובה בנוכחותכם, אז תקשיבו טוב, כי אני אגיד את זה רק עוד פעם אחת:

עוד לא הספקתי להכין את הדייסה המזוינת שלכם!".


שלח את הדף לחברים - למטה לחץ על המעטפה