שולם במלואו
בני הקטן נכנס אל המטבח הערב, שעה שהכנתי את הארוחה. הוא הגיש לי פיסת נייר עליה כתב.

לאחר שניגבתי את ידי על הסינור, קראתי אותה, הנה מה שנכתב:

· בעבור כיסוח הדשא, 5 דולרים
· בעבור סידור המיטה שלי השבוע, 1 דולר
· בעבור הליכה לחנות, 50 סנט
· בעבור ביביסיטר לאחי התינוק, 25 סנט
· בעבור ציון טוב בבית הספר, 5 דולרים
· בעבור ניקוי החצר, 2 דולרים

הבטתי בו עומד שם בציפייה, ואלפי זיכרונות שטפו את מוחי.
לקחתי את הנייר, הפכתי אותו ורשמתי:

· בעבור תשעת החודשים שבהם נשאתי אותך בתוכי, ללא חיוב.
· בעבור הלילות שישבתי לצדך, טיפלתי בך, התפללתי עבורך, ללא חיוב.
· בעבור הזמנים והדמעות, והעלויות במשך כל השנים, ללא חיוב.
· בעבור הלילות מלאי הפחד, ודאגות העתיד, ללא חיוב.
· בעבור עצה וידע ועלות האוניברסיטה שלך, ללא חיוב.
· בעבור הצעצועים, המזון, הבגדים וניגוב אפך, ללא חיוב.
· בני, כשתסכם את כל זה, המחיר המלא של אהבתי הוא, ללא חיוב.

הוא סיים לקרוא, ודמעות עמדו בעיניו. והוא הביט אליי ואמר: "אימא, אני אוהב אותך".
אז הרים את העפרון וכתב באותיות גדולות: שולם במלואו!