זעקת המצוקה בבית-השיטה
אורה ערמוני
בעקבות המצב הכלכלי החמור בבית-השיטה: חברת הקיבוץ דורשת מבית המשפט לאכוף את יישום "מודל השינוי" כולו(!) ובכלל זה את ההתחייבות לשכר מינימום, עזרה הדדית ופנסיה * מי יצילנו (אולי בית המשפט)
דליה ארגוב בר (54), בת וחברת בית-השיטה, הגישה לבית המשפט המחוזי בנצרת (על-ידי בא-כוחה עו"ד רוני חייט) כתב תביעה נגד קיבוצה, בו היא מבקשת כי בית המשפט יאכוף על הקיבוץ, למרות מצבו הכלכלי הקשה, את ההתחייבויות עליהן הוחלט במסגרת השינוי שהתקבל שם ב-2002. על-פי כתב התביעה: "לפני מספר חודשים, כתוצאה ממדיניות כושלת ובלתי אחראית, קרסה לחלוטין כלכלת הקיבוץ, אשר נאלץ להיפרד ממרבית מפעליו ומקורות הכנסותיו לשם כיסוי חובות עתק לבנקים ולאחרים. עתה מצא עצמו הקיבוץ במצב של חדלות פירעון ופשיטת רגל דה-פקטו. בנסיבות מצערות אלה, ספק רב אם ניתן יהיה לקיים את אותם עקרונות נעלים בדבר שכר מינימום, עזרה הדדית, פנסיה תקציבית וכיו"ב התחייבויות מעמודי התווך של אותו מודל התפרנסות חדש".

דליה ארגוב בר (שסירבה לענות לשאלות "הקיבוץ") פרסמה מכתב לחברי קיבוצה, בו פירטה את הסיבות שהביאו אותה להגשת כתב התביעה ואת ההתלבטויות הקשות בדבר הוצאת המאבק מהחצר הקיבוצית אל המגרש המשפטי. על-פי המכתב לחברים וכתב התביעה, "הגיעו מים עד נפש". דרישות חוזרות ונשנות שהופנו אל מנהלי הקיבוץ, למסור מידע על המצב הכספי וההתנהלות הפיננסית - לא נענו, "בו-בזמן שבעלי תפקידים מובילים נוטלים משכורות מפליגות, הפרשות סוציאליות וזכויות פנסיה מבטיחות; ענפים יצרניים בלתי רווחיים ואף הפסדיים משלמים לעובדיהם הבכירים משכורות שאינן משקפות את יכולתם הכלכלית; וכן נמשכת מדיניות של השקעות בבנייה. בנסיבות אלה, קיים חשש ממשי לפירוק הקיבוץ ובעצם לסוף קיומו".

על-פי כתב התביעה אין הכוונה לגרום לביטול "מודל ההתפרנסות החדש", אלא להפך: להביא ליישום המודל באורח שלם, תקין, צודק ועל-פי כוונותיו המוצהרות. לדוגמה, מצוטט בכתב התביעה "דף מידע 661" מיום 19.10.04, הכולל מידע על החלטות חדשות של הנהלת הקהילה. בין היתר נכתב שם, כי הוחלט לשנות את צורת ניהול תקציבי הסיעוד באופן שמעתה חבר השוהה בבית הסיעודי - "בית הפז" - יממן את שהייתו במקום (בסך של 8,740 ש"ח לחודש) מתוך הכנסותיו, קרי: פנסיה, קצבאות המל"ל, תקבולי משרד הביטחון ואף השכרת דירתו במשק. רק אם כל אלה לא יכסו את מלוא העלות, ישלים הקיבוץ את החסר.

תגובת רן רונן, (בית-אורן), יו"ר בית-השיטה: "אני לא עשיתי את השינוי בבית-השיטה. באתי אל המוכן לפני שנה, ומרגע שהגעתי אני רואה כמטרה קדושה, יחד עם הנהגת בית-השיטה, לדאוג יומם ולילה להבטיח את המקורות לפנסיה של החברים הוותיקים. יחד עם זה גם החזרנו חובות שהקיבוץ היה חייב לחברים בתקציבם האישי. עד היום אנחנו עושים כל מאמץ כדי להמשיך בכך. האם נצליח גם בהמשך? אינני יודע. אינני יכול להתחייב.

דליה בתביעתה מציעה להקפיא את מודל ההתפרנסות עד שיימצא פתרון בטוח להבטחת הפנסיה. אבל לנו אין פתרון פשוט, שדורש הפקדת מיליוני ש"ח. אם היא תקבל את הסעד המשפטי שהיא תובעת, המודל ייעצר ואני משוכנע שזה ייצור בעיה עצומה ביכולת שלנו להכניס לקיבוץ את כספם של החברים בגיל העבודה. דליה בתביעתה עלולה להביא את הקיבוץ למצב שבלתי אפשרי יהיה לנהל אותו ואם ימונה כאן ועד ממונה אין ספק שהחברים יקבלו הרבה פחות".

מסמכים חדשים עיתונות תנועתית