התנועה הקיבוצית והזרם השיתופי הגישו הצעות נפרדות לוועדה לסיווג הקיבוץ
עודד ליפשיץ, "הדף הירוק", 16.1.2003
דוא"ל ל"דף הירוק"
למדור "עיתונות"
הוועדה הציבורית לסיווג הקיבוצים עסקה עד כה בנושאים משניים ורק בישיבתה הבאה, ב-17.1.03, היא "תתפוס את השור" בקרניו ותדון בעיקר: סיווג הקיבוץ.

ב-2.1.03 נתן טל וגברי ברגיל שלחו לוועדה את הצעת התנועה הקיבוצית להגדרת הקיבוץ: לנוסח הקיים של "תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) 95", שלפיו "קיבוץ- אגודה להתיישבות שהיא יישוב נפרד, המאורגנת על יסודות של בעלות הכלל בקניין, של עבודה עצמית ושל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך", שיישאר בתוקפו, הם מציעים להוסיף: "קיבוץ רשאי להוסיף בתקנונו הוראות בדבר חלוקת תקציבים לחברים בהתחשב בוותק ובתרומה והחזקת רכוש פרטי על ידי החברים, לרבות רכוש שהועבר מהקיבוץ לחברים. 'רכוש' - לרבות דירות החברים, קופות גמל וקרנות פנסיה אישיות וזכויות בנכסים יצרניים".

הגדרה זו מכלילה בסיווג "קיבוץ" את כול קיבוצי השינוי, אבל מדברי ההסבר עולה, שהמזכירים מוותרים מראש על השוויון במעמד, בזכויות ובחובות כלפי רשויות המדינה בין הקיבוץ המסורתי למשתנה: "קיבוץ המבצע איזה מהשינויים האמורים בתקנונו, אזי במידה ולשינויים אלו יש השלכות בכול הנוגע ליחסן של הרשויות או מי מהן לקיבוצים, ייעשה הדבר לגופו של עניין. קיבוץ אשר לא מבצע שינויים כאמור בתקנונו... נותר קיבוץ מסורתי ויחס הרשויות אליו נותר בהתאם".

ברגיל מבהיר, שההצעה תאפשר לקיבוצים המשתנים ולתנועה לשמור על הגדרה אחת לכול הקיבוצים, למרות שהיא מבדילה ביניהם ומבלי לפגוע בזכויות הקיבוצים שיישארו שיתופיים. יש לכך חשיבות סמלית וגם מעשית: מקווים שהיא תגרום לרשויות המדינה להמשיך להתייחס לכלל הקיבוצים כמהות אחת, למרות השוני ביניהם. ברגיל מדווח, שהוועדה תתבקש להגדיר את ההשלכות הנובעות מהשינויים בקיבוצים על היחסים בינם לרשויות השונות וגם לקבוע גבול לשינוי, שמי שיחצה אותו לא יוגדר כקיבוץ גם בהגדרה המרחיבה. דיון בגבול הזה יתקיים גם בתוך התנועה במהלך 2003.

"אנחנו מתנגדים לכול שינוי ותוספת בהגדרת הקיבוץ", מגיב יעקב גדיש מיבנה, שמייצג בוועדה יחד עם דובי הלמן את "הזרם השיתופי" "מפני שאי אפשר להחיל אותה הגדרה על דבר והיפוכו, קיבוץ שיתופי וקיבוץ שהשתנה, כמו שאי אפשר להגדיר כיהודי מי שהתנצר. הצענו לוועדה סיווג נוסף, 'קיבוץ קהילתי', שהוא 'קיבוץ המקיים חלוקת אמצעים בהתאם לתרומה או לתפקיד של חבריו או המעביר את רכוש הקיבוץ או זכויותיו בו לחבריו. רכוש: מקרקעין ונכסים יצרניים'. המלצנו לוועדה לאפשר לקיבוצי השינוי לבחור בהגדרה הזו או באחד מהסוגים האחרים של אגודה שיתופית: מושב שיתופי, מושב עובדים או יישוב קהילתי".

"בית המשפט העליון קבע, בבג"צ גבת, שאין לבצע שינויים מהותיים בקיבוץ, באמצעות תקנות כמו 7א' ונדרשת חקיקה ראשית. השינויים בסיווג הקיבוץ, שמציעים המזכירים הרבה יותר מהותיים וכוללניים מתקנה 7א', שמתייחסת רק לשנת ניסיון בשינוי. הם מרוקנים מתוכן מערכת קיבוצית בת 80 שנה כשגם היום יותר מ-120 קיבוצים עונים להגדרה המקורית ולא ביצעו שינוי".

גדיש מזכיר, שגם עו"ד אנה שניידר, היועצת המשפטית של הכנסת, קבעה לאחרונה, בתשובה מפורטת לפנייה של גדליה גל, ששינויים מהותיים בקיבוצים מחייבים שינויים בחקיקה הראשית בתחומים רבים וביניהם מיסוי וביטוח לאומי.

"במישור המעשי", מבהיר גדיש, "לסיווג הפורמלי אין משמעות מפני שרשויות המדינה מתייחסות לקיבוצים על פי אורחות חייהם בפועל ולא על פי ההגדרות בתקנון. מזה חמש שנים מס הכנסה גובה מקיבוצי שינוי, שבהם הפער בהכנסות החברים עולה על 25% מס אישי, למרות שעדיין לא שינו את החקיקה הראשית - פקודת מס הכנסה".

"זה מביך וגם מזיק לקיים את הוויכוח הפנימי על הגדרת הקיבוץ דווקא בוועדה רשמית וחיצונית", מסכם גדיש, "מוטב היה להגיע להסכמות ולהציג אותן לוועדה. תפקידה הוא להמליץ לממשלה ומניסיוני הרב כחבר בוועדות ציבוריות למדתי, שחשוב מאוד שהמלצותיהן יתקבלו בהסכמה ופה אחד. גם כשיש המלצות מוסכמות לא מובטח שהן יבוצעו, אבל כשוועדה מגישה דעת רוב ודעת מיעוט, כפי שעלול לקרות בוועדת הסיווג, כמעט מובטח שהמלצותיה יעלו אבק במגירות והממשלה תחליט כרצונה".
"בעיקרון אני מסכים עם גדיש", משיב ברגיל, "אבל לא הצלחנו, ולא חשוב באשמת מי, להגיע להסכמות בתנועה וזו אחת הסיבות שפנינו לוועדה. הדיונים בוועדה ענייניים ורציניים, כול חבריה מתייחסים לנושא מזווית ראייה רחבה ומעמיקה, היו"ר, פרופ' אליעזר בן רפאל, חותר להגיע לקונצנזוס ואני מקווה, שההמלצות יתקבלו בהסכמה כללית".