באין חזון יפרע קיבוץ
נחמן גלבוע, "הדף הירוק", 9.1.2003
דוא"ל ל"דף הירוק"
למדור "עיתונות"
"אי אפשר לשנות רק את מערך התגמולים מבלי לשאול מה המשמעות של זה על כול המערכת ובראש ובראשונה המערך הערכי של הקיבוץ", אומר פרופ' אילון משולם ביום עיון של הזרם והמעגל השיתופי. "קיימים קווים מקבילים רבים בין הקיבוץ לחברות היי-טק, אך הבעיה היא חוסר הגמישות בקיבוצים והיעדר יד מכוונת וחזון שאליו שואפים להגיע בתנועה הקיבוצית
לסיכום יום העיון - לחץ כאן
לאחר שנטען כלפיהם, כי אין להם תוכנית מעשית להתנהלות קיבוץ בעידן השינויים יצא הזרם והמעגל השיתופי ביום עיון, שבו הושם הדגש על חשיבות החזון והתרבות הארגונית ותרגומם לשפת המעשה. מי שגויס לחיזוק הצד התיאורטי היה פרופ' אילן משולם, מאוניברסיטת חיפה, שפתח את יום העיון ביום רביעי שעבר, בבית התנועה הקיבוצית, בהרצאה על החזון והתרבות הארגונית בארגונים גדולים. פרופ' משולם, ששימש כמנהל, יועץ ודירקטור בחברות גדולות ומצליחות בארץ ובעולם כמו אינטל, אלסינט, אינדיגו, אלביט, העיד על עצמו, שאינו מכיר את התנועה הקיבוצית לעומק, אך סיפר, שבכול זאת עבד עם כמה קיבוצים והוא מוכן לתרום להם כמה כללים הטובים לכול ארגון, כולל קיבוץ.
לדברי משולם מה שעובר על התנועה הקיבוצית הוא חלק ממהפכה העוברת על כול הארגונים בעולם כולו ומחייבת את הארגונים להסתגל לשינויים מהירים, על מנת לשרוד. כדי לשרוד צריך גם יעילות בארגון, כאשר חלקי המערכת עומדים בהלימה האחד עם השני ועם הסביבה. שינוי במבנה הארגוני מחייב שינוי במשימות, במערך התגמולים, בהתאמת העובדים והמנהלים וביעדי הארגון. בהתייחסו להנהגת שכר דיפרנציאלי בקיבוצים אמר משולם, כי אי אפשר לשנות רק את מערך התגמולים מבלי לשאול מה המשמעות של זה על כול המערכת ובראש ובראשונה המערך הערכי של הקיבוץ. לדבריו קיימים קווים מקבילים רבים בין הקיבוץ לחברות היי-טק, אך הבעיה היא חוסר הגמישות בקיבוצים והיעדר יד מכוונת וחזון, שאליו שואפים להגיע בתנועה הקיבוצית.

התרבות הארגונית היא סך מערכת הערכים המשותפים למנהלי הארגון וחבריו העומדים במבחן הזמן והחזון מראה למערכת מה השאיפה לעתיד. החזון והתרבות הארגונית, הסביר משולם, הם עוגן של יציבות בסביבה המשתנה ובארגון הדינמי והחברות הגדולות, בהשראת העומדים בראשן, מייחסים להם חשיבות רבה. מדובר לא רק בהגדרת הערכים, אלא בהשקעה בשמירה עליהם ובדיקה מתמדת ותיקון הפער הנוצר בינם לבין המציאות.

בעקבות החלק התיאורטי בא התיאור מהשטח, שנפתח על ידי מזכיר עין השופט, יגאל וילפנד, שסקר תהליך של בירור ערכי בקיבוצו, שנמשך 3 שנים. זה התחיל בדרישה של קבוצת חברים לכונן תהליך שינוי דומה לזה שנעשה בקיבוצים אחרים והפך לתהליך רחב ומקיף של הקיבוץ, שבירר לעצמו את הערכים ואורחות החיים, שעל פיהם הוא רוצה להתנהל. בסיום התהליך התגבשה הסכמה בהצבעת רוב סביב שלושה ערכים מרכזיים: שוויון ערך העבודה, ערבות הדדית מלאה בחינוך ובבריאות ובעלות משותפת על אמצעי הייצור וכעת פועלים בקיבוץ צוותים שונים העוסקים בהתוויית נהלים בתחומים רבים, בהתאם לערכים שנבחרו. מזכיר ניר יצחק, מריו טויב, הציג בקצרה את התאגיד "מעוף לקיבוץ", שהוא מנהל מטעם הזרם השיתופי יחד עם אלדד בן ארי מגבע, שבא לרכז את הניסיון שנצבר בקיבוצים שיתופיים שונים ולהדריך קיבוצים הרוצים בתהליך של התחדשות, תוך שמירה על עקרונות שיתופיים.

נושא נוסף שעלה ביום העיון היה "התקנון הרדום", שהוצג על ידי עו"ד כרמית דורון, בעבר רכזת המחלקה המשפטית של הקבה"א, שעסקה בכינון התקנון יחד עם צוות רחב, שהתמחה בנושא. דורון הסבירה, שהתקנון בא להסדיר את היחסים ביום שאחרי פירוק השותפות, בצורה שבה מתן שכר דיפרנציאלי ילווה בשיוך נכסים על בסיס ותק והגנה על אוכלוסיות חלשות וקבלתו דווקא בתקופה, שהקיבוץ מתנהל על פי עקרונות שיתופיים מחזקת את ערכי הליבה. רכז הזרם השיתופי, אמרי רון, תיאר את תהליך קבלת התקנון הרדום במשמר העמק, שכלל חוגי הסברה במקומות העבודה ובחוגי בית ובשיחות קיבוץ רבות והסתיים בקבלת התקנון בקלפי ברוב עצום.