בונוס של שינוי
רונן סנדר, אלדר בר, "הקיבוץ", 2.1.2003
ora-ar@yedtik.co.il
למדור "עיתונות"
הקיבוץ הדיפרנציאלי ייאלץ להתפרק בעתיד הנראה לעין * למי שעדיין רוצה מסגרת של קיבוץ מומלץ "השכר הגמיש" היוצר תמריץ לעבוד, להתייעל ולהגדיל רווחים * רונן סנדר ואלדר בר אומרים כן לניהול ולא לחיסול
רונן סנדר הוא בעל תואר שני בכלכלה חקלאית ובעל חברה לפיתוח, אלדר בר הוא בעל תואר שני בכלכלת ארצות מתפתחות.
מאמרים ומחקרים מקצועיים הדנים במגרעות השכר הדיפרנציאלי מתפרסמים לרוב. אבל העובדות, המספרים והמחקרים לא מבלבלים את דוחפי השינויים. זה מה שיפה בדמגוגיה - אין כול צורך להיצמד לעובדות.

מאמר זה תומך בהצעת השכר של ד"ר שרה אדום ("ללכת בלי להרגיש עם", "הקיבוץ", 5.12) המכירה במגבלות השכר האחיד (שטוח) של הקיבוץ המסורתי. את רעיון התג"מ (תגמול גמיש משתנה) לא הגתה ד"ר אדום ממעמקי לבה, אלא מהספרות המקצועית העולמית (כפי שיוסבר בהמשך).

למרות אמרות של פוליטיקאים המשחררים סיסמאות בחירות בהבל פה כול הסימנים מראים, שהקיבוץ הדיפרנציאלי ייאלץ להתפרק בעתיד הנראה לעין. לנו אין בעיה אידיאולוגית עם אלו שבוחרים לפרק את קיבוצם באופן מסודר. מאמר זה מיועד לאלה הרוצים מסגרת של קיבוץ, שכולל שכר גמיש או בסיס בתוספת בונוסים.

הרעיון של שכר בסיס בתוספת בונוסים מהרווחים אינו חדש וודאי לא הומצא בקיבוצים. הסיבה לכך, ששכר זה נקרא גמיש היא, שבצורת תשלום זו מגמישה החברה את עלויות העבודה שלה על-פי ביצועיה העסקיים כול שנה. דבר זה מאפשר לעמוד במשברים של שנים רעות ולתגמל את העובדים בשנים טובות.

שכר גמיש מחולק לשכר בסיס נמוך יחסית המאפשר קיום הוגן לכול עובד ותוספות (בונוסים) על הצלחתו של העסק ורווחיותו. מבנה השכר הגמיש מקובל במפעלים יפניים העובדים בשיטת ניהול איכות TQM - שם בדומה לקיבוץ כמעט ואין פיטורים, גם לא בעתות משבר. גם בחברת "טבע" הישראלית, הנחשבת לאחת החברות הצומחות בעולם, נהוג מנגנון של בונוס.

בתנועה ידוע המודל של יראון, קיבוץ מסורתי, שחבריו השכילו לבחור ניהול על פני חיסול. למיטב ידיעתנו, מחולקים בונוסים בצורות שונות בקיבוצים נוספים כמו ברעם, משמר-העמק, נחל-עוז, עלומים ועוד.

שכר גמיש יוצר תמריץ לעבוד, להתייעל ולהגדיל רווחים. מנגנון התמריץ בנוי על מידת ההשקעה של העובד בשעות עבודה (מאמץ). זו שיטה פשוטה והוגנת יותר מוועדה המודדת ומתגמלת לכאורה כשרון או ידע נרכש בהתאם ל"כוחות השוק". בשיטה זו נוצר לחץ חזק מאוד לעמוד בדרישות שנקבעו על-ידי הקיבוץ כיוון שלבונוס זכאים רק מי שעמדו במינימום ימי העבודה השנתיים שנקבעו להם. הדבר אמור גם לגבי הזכאות לבונוסים בתקופת הפנסיה. בשכר גמיש מובטח הון לפיתוח, ליזמות ולשימור המגזר העסקי של הקיבוץ כיוון שאחוז קבוע מהרווחים משוריין להשקעות. הדבר מסייע לבניית הון עצמי לצורך השקעה ומגביר את חוסנו של הקיבוץ בתקופות משבר, כאשר הרווחיות יורדת.

הטענה כנגד השכר הגמיש, שלא יישאר כסף לבונוסים בשנה ללא רווחים מעידה על חוסר הבנה. בשכר גמיש קובעים מראש בסיס נמוך יחסית לשכר המקובל בשוק ולתחזית הרווחים של העסק. מכאן שהבסיס הנמוך יחד עם המוטיבציה של העובדים להרוויח יוצרים ואף מעלים את הרווחים של העסק. שכר גמיש ניתן ליישום בקלות יחסית כיוון שאינו דורש שינוי מבני בתקנון הקיבוץ. בניגוד לשכר דיפרנציאלי הדורש רוב מיוחס וכפי שכבר צוין גם מביא לפירוק הקיבוץ.

שכר גמיש אינו מתנגש עם שלטונות החוק ומס-הכנסה. ידוע על חכמי דרג, שהסבירו לחברים, כי במסגרת לקיחת אחריות אישית חשוב שגם יתנדבו וישלמו מס-הכנסה אישי, כך נהוג בעולם החדש והמבטיח של השכר הדיפרנציאלי. מיותר לציין, כי טיעוני הבל מסוג זה יגרמו לכול יועץ מס לגחך.

נוצרת הרגשת הגינות ושותפות בין העובדים, דבר התורם למוטיבציה ותפוקה גבוהה יותר. פוטנציאל השחיתות נמוך ואפשר להגדיל את ההכנסה באופן שווה לכולם. הבונוס משמש לא רק לתמריץ, אלא גם כשוט נגד חריגה מהנורמות. יוצר הרגשת חופש ואפשרות לתוספת הכנסה של החברים בלי המערבולת של השכר הדיפרנציאלי. זאת ללא יצירת לחץ מזומנים על המגזר העסקי. הגזבר יכול לישון בשקט.

בקיבוצים שונים הונהגה שיטה קלוקלת של עבודה נוספת בשכר. שיטה זו רק מגבירה את הניכור והתסכול של בעלי תפקידים, שאין ברשותם הזמן הפנוי לעבוד בשכר. שכר גמיש הבנוי באופן הנכון מאפשר השתכרות נוספת לחברים, שירצו לעבוד יותר וגם מביא לידי ביטוי את השעות הנוספות להן נדרשים מנהלים. כך תגדל הרגשת החופש של החברים ויכולתם לממש את עצמם, דבר חשוב בעיקר לצעירים לא נשואים וחסרי מנוח.

אין זו הנקודה היחידה, שניתנת לשינוי ותיקון בלי לפגוע בבסיס ההסכמה ולפרק את הקיבוץ. אולם, אין ספק, כי מבנה השכר בקיבוץ הינו אחת הנקודות הבוערות, שדורשות פתרון.
יש באתר כתבות נוספות של הכלכלנים הללו - אפשר להגיע אליהם דרך מנוע חיפוש