מי ילחץ ראשון על הדק התקנון
אריק בשן, אורה ערמוני, "הקיבוץ", 11.7.2002
דוא"ל למערכת "הקיבוץ"
למדור "עיתונות"
לאתר הזרם השיתופי
"התקנון הרדום", שפותח ואושר במשמר-העמק יופעל אוטומטית אם יוחלט בקיבוץ על מעבר לשכר דיפרנציאלי או הפרטת הבריאות והסיעוד * והוא מבטיח "מעבר צודק והגון משיטה לשיטה ומצמצם חיכוכים ותביעות" * התקנון מסדיר את זכויות הפנסיונרים * ואת זכויות הנכים ו"התלויים" * והיה אם - אז! * לידיעת שוחרי השיתוף
השנה, כאשר יותר מ-110 קיבוצים (על-פי המכון לחקר הקיבוץ) כבר פועלים, פחות או יותר, על בסיס שכר דיפרנציאלי; בשבוע שבו מדברים בטלוויזיה על "קיבוץ - סוף" מחליטים במשמר-העמק להישאר "שיתופיים" ומגדירים מה ישתנה אוטומטית אם בעתיד יוחלט בקיבוץ על "מעבר לשכר/תקציב דיפרנציאלי, חלקי או מלא, או הפרטה מלאה של בריאות וסיעוד". "כיסא המפלט" שיופעל הוא "התקנון הרדום" (שאושר במארס השנה על-ידי 82% מבעלי זכות ההצבעה בקיבוץ), שמשמעו הוא שינוי סדרי בראשית. ההחלטה על "הטריגר", שיפעיל את "התקנון הרדום", שהתקבלה לפני כשבועיים על ידי כ-80% מבעלי זכות ההצבעה סגרה למעשה את התהליך כולו.

חמש שנים ארך התהליך במשמר-העמק. חמש שנים, שבמהלכן קוימו חוגי דיון מדלת לדלת, מענף לענף, בכול שעות היום, בכול קבוצת גיל. בקיבוץ, שבו עדיין לא הפריטו אפילו את המזון, שחדר-האוכל פתוח שלוש ארוחות ביום, כולל בשבת, לא שקטו על השמרים. גם שם חשבו על "היום שאחרי". מה יקרה אם תקרוס הערבות ההדדית. חמש שנים פיתחו מנגנון מתאים, שיאפשר להם סיום מכובד של השותפות, אם וכאשר.
קרן מילואים לחלשים
המשמעות של אישור הטריגר, מפרש אמרי רון, רכז הזרם-השיתופי ומי שהוביל את התהליך בקיבוץ, היא דווקא חיזוק השיתופיות והצבת התקנון הרדום כמעין "סדין אדום" למי שירצה, על בסיס הקיבוץ הקיים, לזחול למשהו אחר. "אנחנו עושים אבחנה ברורה בין העולם הזה (הקיבוץ השיתופי) לעולם הבא (לא קיבוץ)", הוא אומר, "ואם כבר העולם הבא, התקנון הרדום יבטיח מעבר צודק והגון, ככול שניתן, משיטה לשיטה בדרך שתצמצם חיכוכים ותביעות". על-פי התקנון הרדום - המבוסס על תקנון האגודה הקיים - תהיה האגודה מחויבת למכור כול נכס אפשרי, כדי לאפשר חלוקת מניות סחירות בכסף נזיל, על-פי הוותק. מניות האגודה, שאינן ניתנות לחלוקה, כמו מים וקרקע, יישארו במאזנה וחלקו של כול חבר בהן, בגין ותקו, יירשם בהון האגודה. סעיף נוסף מסדיר מעבר משפטי ליחסי עובד-מעביד בין האגודה לחבריה. זאת, אומר רון, בניגוד לרשת-הביטחון בה אין יחסים "נורמליים" עובד-מעביד. על-פי התקנון הרדום החבר יהיה חייב לחתום, כי אין לו תביעות בגין התקופה הקודמת, אבל תמורת זאת יובטחו לו זכויות מלאות בגין עובד-מעביד.

התקנון מגדיר בנוסף את המקורות לגיל הפרישה. שוב, בניגוד לרשת ביטחון, שמבטיחה קצבה מסוימת (לא על בסיס הסכמי כדין) המבוססת בעיקר על רווחי "העשירים" (שכספיהם לא יוכלו, להערכת רון, להימלט עוד זמן רב ממיסוי חדש) הפנסיונרים של משמר-העמק לא יהיו תלויים באף אחד: הם ייהנו מקרן הפנסיה, כמובן מחלקם בחלוקת השלל הנכסי ובנוסף מתחייבת להם האגודה, במסגרת התקנון, שיזכו ליהנות לפחות משכר המינימום במשק.

גולת הכותרת של תקנון "העולם הבא" היא הפעלת קרן לעזרה הדדית, "קרן מילואים" בהגדרתה, שתסייע לחלקים החלשים בחברה, כמו נכים, אלמנות, חסרי כושר השתכרות ותלויים למיניהם. גם קבוצה זו תיהנה לפחות משכר המינימום חוץ מאלה המוגדרים משפטית כ"חסרי יכולת השתכרות בגיל העבודה" (זכאי דמי אבטלה), שיקבלו על-פי התקנון הבטחת הכנסה בגובה של 70% בלבד משכר המינימום. גם "הסידור" הזה, סבור אמרי רון, בטוח הרבה יותר ממודל רשת-הביטחון לחברים בעלי הצרכים המיוחדים. "בחלק מהקיבוצים נותנים משהו, אבל לא מקרן עם מקורות, שמבטיחים רמת-חיים מתקבלת על הדעת ולא תחת חוזה משפטי". לעומת זאת, הוא מצביע על כך, שבתקנון הרדום (בו, אגב, מתעניינים היום כמה קיבוצים כמו גן-שמואל, פלמחים ונחשון) מוגדר בבירור, כי כאשר יחולק הרכוש 10% ממניות "תמה", שהיא הגוף הכלכלי החזק של הקיבוץ, כמו גם 10% ממניות שאר הענפים היצרניים ובנוסף 10% מרווחיהם העתידיים - ייכנסו לקרן-המילואים, שתנוהל בנאמנות בלתי-תלויה.
דמי-עזיבה לידי החברים
כדי להסיר ספק, מכונני התקנון הרדום של משמר-העמק אינם חותרים להגשמתו. להיפך. הוא נועד, מדגיש רון, לחזק את הביטחון האישי והכלכלי של חברי הקיבוץ בעידן השיתופי על רקע החשש והאי-ודאות השוררים היום בתנועה הקיבוצית. בתקנון הנוכחי, לדבריו, מובטחת ערבות הדדית מלאה, ביטוח פנסיוני, הבטחת זכויות דיור וכמו כן, שוקלים במשמר-העמק להרחיב את כללי-העזיבה כך, שיכללו את זכות החברים, מגיל 60 ומעלה, להחזיק בפיצויי-העזיבה לשימושם בחייהם ובקיבוץ ואף זכות הורשתם לבנים (מודל דומה לחצרים). אבל יש גם סנקציות עתידיות: מי שינסה לנכס לעצמו נכסים השייכים לקהילה בעולם הזה צפויה לו התחשבנות בעולם הבא. על-פי התקנון הרדום חבר, אשר בעשר השנים האחרונות שלפני הפעלת התקנון לא מסר את כל הכספים והנכסים המגיעים לקיבוץ יקוזזו אלו מהזכויות, שיעניק לו התקנון הרדום בגין חלקו בנכסים.
התקנון מתעורר
עוד כמה פרטים, שלא ידעתם על "התקנון הרדום". ואמרי רון התנדב להסביר
האם התקנון-הרדום לא עלול למנוע כול שינוי בקיבוץ?
אמרי רון: "התקנון עושה הבחנה בין שינויים מהותיים לשאינם מהותיים ומשאיר חופש נרחב להסדרים על-פי החלטות האסיפה, שיתקבלו ברוב רגיל. בהיעדרו ניתן היה להחליט ברוב רגיל ומקרי על הפרטות מהותיות, מבלי להבטיח את זכויות האוכלוסייה החלשה. רוב מיוחס הוא ה'שלייקעס', שנועדו להקשות על שינוי שגרתי בהסדרים בעלי אופי עקרוני מהותי".
נראה לך מוסרי, שהדור הנוכחי יקבל החלטות, שתחייבנה את הדור הבא?
"שינויים מהותיים יכולים לצמוח גם בעתיד הנראה לעין וקרן העזרה-ההדדית מבטיחה, שלא יהיה מצב של השארת שכבות חלשות 'על הקרח' לעת שינוי מהותי, דברים שקרו וקורים".
מדוע יהיו הצעירים מרוצים מעודף הזכויות, שניתן ל"קבוצות חלשות" בעידן, שהערבות ההדדית עומדת לחלוף מן העולם?
"איש, לרבות הצעירים, אינו מחוסן מהזדקקות לסיוע בעתיד. בנוסף, הצעירים זוכים גם הם ב'תוספת ותק' מדי שנה, מה שמעלה את ערך רכושם בעתיד והיה אם. דבר זה אינו קיים במודלים אחרים, שמבטלים את הערבות ההדדית".
התקנון-הרדום תופס משפטית?
"העיקרון הוכר על-ידי התנועה. צוות ההיגוי עבד בליווי משפטי רצוף והתקנון אושר עקרונית גם על-ידי רשם האגודות, כחלק מתקנון הקיבוץ".
מאזן שיתופי - אורה ערמוני
הקורס הראשון של "מנהלים שיתופיים" הסתיים (ויש פתרונות!). ותראו מי מברך את הזרם השיתופי (נתן טל!). איים בזרם (השיתופי)
בשבוע שעבר הסתיים הקורס הראשון של מנהלים בקיבוץ, שאורגן על-ידי הזרם השיתופי. 17 בוגרי הקורס, בהם מזכירים, מנהלי משאבי-אנוש, מנהלי קהילה ופעילי ציבור, התוודעו למגוון רחב של נושאי ניהול קיבוצי שיתופי. ניהולו האקדמי של הקורס הופקד בידיה של ד"ר שרה אדום (בית-זרע) מהמכון לייעוץ ארגוני. אלדד בן-ארי (גבע), מי שהגה את הרעיון, אומר, שמטרותיו היו לחזק את הביטחון העצמי של המנהלים בקיבוצים השיתופיים, ליצור פורום למידה וחשיבה חדשני, שיאפשר קיום קבוצת עמיתים בעת הקורס ולאחריו, קבוצה שתוכל לשתף פעולה ולהסתייע איש בניסיון רעהו.
אלדד בן-ארי, יש כול-כך הרבה קורסי ניהול, למה עוד אחד?
בן-ארי: "הפתרונות שהקורס הציע היו שיתופיים בלבד, נשענים על עקרונות הקיבוץ השיתופי".
גם המרצים היו בעלי גישה שיתופית?
"ב-16 המפגשים שמעו המשתתפים מרצים ידועים כמו ד"ר יוסי אלכסנדרוביץ' מ'טבע', פרופ' אילן משולם, מנהל לשעבר של אינטל-ישראל וחברות ידועות שם בתחום ההיי-טק ומרצים אורחים כעמי איילון, אנשי ציבור ומשפט. קיבלתי תגובות חיוביות ביותר על הכלים המקצועיים, שניתנו במהלך הקורס".

ועוד בזרם: "ואף-על-פי-כן נוע תנוע" - זוהי כותרת יום העיון, שמקיים "המעגל השיתופי" ב-25.7. סוגיית המוטיבציה בעבודה וכיצד להניע את חברי הקיבוץ לעבוד בדרך שיתופית ולא מופרטת יעמדו במרכז הדיונים. יפתח ויברך מזכיר התנועה הקיבוצית, נתן טל.
נתן טל, מה אברך?
טל: "על הלוח שלידי תלויה הצעה, שהצעתי לפני חמש שנים, בוועידת עין-חרוד: 'חתירה למימוש מרבי של ערכי שיתוף ושוויון, ערבות ועזרה הדדית, דמוקרטיה משתפת וטיפוח המשאב האנושי'. בזה אני מאמין. עשר שנים עמדתי בראש קיבוץ, שהוא עדיין שיתופי ועשיתי הכול, כדי שהשיתוף יצליח: בחינוך, בבריאות, בתרבות, בחברה. אם לא הייתי מאמין בקהילה שיתופית לא הייתי משקיע את כול מרצי בקיום הקיבוץ, שבלי המרכיב השיתופי, מה הוא?"