לא רשת ולא ביטחון
מאת רונן סנדר, 19.9.2005


ראשי >

העובדה שהמעבר לשכר הדיפרנציאלי לא משפרת את מצבו של הקיבוץ, אם להתבטא בעדינות, היא עובדה ידועה.

השבוע התבשרנו שבעוד קיבוצים גברה השרלטנות על ההגיון והחברים התפתו להצביע בעד מעבר לרשת ביטחון. זאת כמה שבועות בלבד לפני שהשר אהוד אולמרט יכריע אם המתכון של רשת הביטחון הוא בכלל חוקי (היום, מודל רשת הביטחון – איננו חוקי).

קשה להנהלות קיבוצים המובילות את ההפרטה, לעמוד בפיתוי כשרואים את הווילה בהישג יד, גם אם זה יעלה בחיסול הקיבוץ והפיכתו לישוב קהילתי תוך פגיעה בחבריהם, שותפיהם (לשעבר?).

קריאה בחוברת שינויים שנזדמנה לידי מתארת כמה נפלא יהיה הקיבוץ לאחר השינוי (על פי החוברת): "קיבוץ רב דורי מתחדש ומבוסס כלכלית. חזרה של בנים הביתה וחופש מוחלט לכל חבר לתכנן את אורחות חייו, הכנסותיו והוצאותיו על פי רצונו."

בשבוע שעבר למדתי מקריאה ב"בדף הירוק" (החברים משדרים מצוקה, יעקב לזר, 7.9.2005) על עליה של עשרות אחוזים במספר חברי הקיבוצים הפונים ללשכות הרווחה לסיוע. אלה, כנראה, חברים שהם תוצרי ההצלחה המסחררת  של המעבר לרשת הביטחון, שחוריה גדולים מספיק כדי שמשפחות שלמות יתרסקו דרכה על הרצפה. שהרי לא ידוע על חברים מקיבוצים שיתופיים הפונים לשכות אלה.

כאשר חוברת השינויים באורחות החיים מבטיחה שוויון הזדמנויות לחבריה בנגישות לשירותים בתחומי חינוך, בריאות וסיעוד זה מזכיר לי את הקפיטליזם האמיתי במדינות כמו אקוודור.

גם באקוודור אדם יכול להיכנס לבית הספר, לעבור ליד בית החולים. אם יהיה לו כסף לשלם על השירות - הוא יקבל אותו. אבל, אם לא?! במצב כזה הוא יוכל לקחת כסא גלגלים משומש ולהתגלגל אתו במורד הרחוב. זה יהיה הסיוע הסיעודי שיקבל וזה הסיוע הסיעודי שמקבלים היום חברים רבים בקיבוצים "המתחדשים".

ראשי התנועה שמבינים זאת, מנסים בכל כוחם לשכנע את השר אולמרט לקבל את עקרונות הסיווג הגמישים והבלתי מחייבים שהתנועה מאמצת. אני תוהה אם הדרגים המקצועיים במשרד המשפטים, יסכימו ל"הגמיש" את עמדתם ולכופף את הכללים.


החברים משדרים מצוקה

יעקב לזר, "הדף הירוק, 7.9.2005