קרב מאסף

רונן סנדר, 18.5.2005

 asway@netvision.net.il


בין סיפורים מאלפים של יום הזיכרון על קרבות מההיסטוריה של ישראל, התפרסמה בעיתון הדף הירוק (12.5.50) כתבה לא גדולה  "מקדמים את הסיווג". כתבה קטנה בהרבה מחשיבותה האמיתי, שהרי סיווג הקיבוץ המתחדש יקבע את עתידם של כל הקיבוצים שכבר עברו לשכר דיפרנציאלי. כ 170 קיבוצים שעשו את המהלך עוד לפני שרשויות המדינה נתנו לדבר חותמת חוקית. - בכך הימרו על גורל קיבוצם.

בחוסר אחריות, מנהלים רבים בקיבוצים מציגים את סיווג הקיבוץ המתחדש על מרכיביו השונים שהחשוב בהם הוא הערבות ההדדית כדבר שלכאורה מוגמר ומקובל על רשויות החוק. אולם, מקריאה בין השורות בכתבה של גלזר וידיעת ההיסטוריה של תהליך שינוי הסיווג ברור שכלום לא סגור.

מסתבר שהנושא הועבר על כל מרכיביו "לוועדת התחיקה של מועצת האיגוד השיתופי" שספק כמה מהקוראים יודעים מי בכלל הוועדה הזו, מה תפקידה ומעמדה. ניתן להבין בין השורות שהדבר נעשה לאחר שלגורמים מהתנועה הסתבר שנציגי הפרקליטות מושכים את התקנות בכיוון שיגרום לפגיעה אנושה בתנועה הקיבוצית.

העברת הנושא לוועדה המייעצת הנ"ל הוא כנראה ניסיון אחרון בקרב של התנועה למזער נזקים מהתנהלותה בכול הקשור למעבר לשכר הדיפרנציאלי, הגדרת הקיבוץ המתחדש וההתנהלות מול רשויות המדינה.  על פי הכתבה, הוועדה תנסח תקנות במכלול נושאים שבחלקם לכאורה היה נדמה שכבר הוסכמו ונסגרו; הסיווג של קיבוץ מתחדש, שיוך נכסים ושיוך דירות.

אולי יש בליבו של מישהו תיקווה שהוועדה תטיב עם הקיבוצים, אבל הוועדה הנ"ל היא לא יותר מאוסף עורכי דין, נציגים של התנועות והקואופרטיבים בישראל שכל תפקידם הוא לייעץ לרשם האגודות השיתופיות. גם אם תקל הוועדה בניסוחי התקנות, הרי שעדיין תעיר הפרקליטות את הערותיה (על פי נוסח הכתבה), כנראה הרבה יותר מסתם תעיר את הערותיה וגם לפקידי האוצר ומנהל מקרקעי ישראל יהיה דבר או שניים להגיד בעניין.

אם פרסומים לפני כחודש דיברו על פרסום התקנות עד 18 לאפריל או חג הפסח נראה שכותרת המאמר טעות ביסודה. במקום "מקדמים את הסיווג" היה כדאי להציב כותרת בנוסח "קרב מאסף על הסיווג". רק אלוהים יודע איך יראו הנוסחים הסופיים של התקנות ונראה שיטיבו קיבוצי רשת הביטחון אם כבר עכשיו יתכננו את היום שאחרי.

ברור לחלוטין מהדברים האמורים שניסיונם של מנהלים ומובילי שינויים בקיבוצים רבים, הנמצאים במהלכים ודיונים לקראת שינוי, להציג את הדברים בפני החברים כאילו הם יכולים להצביע על תקנות והצעות השנויים בלב שקט הן הטעיה וחוסר אחריות ממדרגה ראשונה.

מה רץ לאותם למנהלים? הקנאה בחבריהם, בעמיתים מקיבוצים דיפרנציאלים אחרים שמשכורותיהם נוגעות בשמיים? עוד כמה בלטות משיש ונציאני? מכונית מנהלים עם קילומטרים חופשיים?

נראה שלרוב החברים בקיבוצי רשת הביטחון עדיף שכבר יתקבלו ההחלטות ואולי קיבוצם יאולץ להתפרק, גם כך על פי הסטטיסטיקה רובם מעדיפים מעבר לישוב קהילתי. לחברים שעדיין מתמודדים על השאלה האם להמשיך לחיות כקיבוץ ולבצע שינויים במסגרת הקיימת או להצביע בעד רשת ביטחון מגיע מעט הגינות ויושר דמוקראטי.


הכותב בעל תואר שני בכלכלה חקלאית מאוניברסיטת אברדין, סקוטלנד.
לתגובות ואו שאלו מוזמנים לכתוב לדואר אלקטרוני:    asway@netvision.net.il