כשהבלון יתפוצץ - זה לא הזמנה לפורים




רונן סנדר, פברואר 2005

 asway@netvision.net.il


לפני שבוע קיבלתי לתא הדואר חוברת צבעונית, הנושאת את הכותרת "ערבות הדדית בקיבוצים המלצות התנועה הקיבוצית" כיוון שכבר הורדתי את טיוטת המסמך מאתר הקיבוצים, עלה בראשי ההרהור הראשוני; כמה עלתה ההפקה של החוברות הללו לתנועה הקיבוצית ומה הייתה מטרת ההפקה? אם כמה מהקוראים מרימים גבה על השאלה, הרי שהתשובה לערכו של המסמך תגיע בהקדם.

הנה שאלה: כמה פעמים מופיעות במסמך המילים "מומלץ", "המלצות" ו"רצוי"? מילים שמשאירות לקיבוצים חופש לא נסבל להחליט אם ואיך ליישם את עיקרי הדברים.

הנה התשובות:

1.      מומלץ = 14 פעמים.

2.      המלצות = 11 פעמים.

3.      רצוי = רק 3 פעמים.

(העובדה שבתוכנת וורד ניתן לבצע ספירה בפקודה על המקשים מקילה על הספירה)

רובם הגדול של חברי הקיבוצים, שקיבלו את החוברת הנאה, אולי לא ער לעובדה, שתוספת ערבות הדדית בהגדרת הקיבוץ המתחדש היא תנאי בל יעבור להמשך קיומו של הקיבוץ על פי חוק, ונלקחה ברצינות רבה ע"י משרד המשפטים, כפי שמשתמע מהתבטאויותיה של המשנה ליועץ המשפטי דידי לחמן מסר.  משרד המשפטים עומד על כך, שהערבות ההדדית בקיבוץ תהיה בעלת משמעות ומחייבת, ולא בגדר המלצות אנמיות.

ואכן, כפי שגם כתוב בשוליים, בהערה בסוף החוברת הצבעונית, מסמך זה הינו לא יותר מאשר המלצות של התנועה, שעדיין לא אושרו ע"י הרשם, לא עברו את ביקורת משרד המשפטים, ומסתמן שבמתכונת הזו גם לא יעברו את אישורם.

העובדה, שבמסמך מצאתי כמות כה גדולה של המלצות לא מחייבות, היא רק חלק מהבעיה, שעלולה לגרור את משרד המשפטים לזרוק אותה לפח. ישנן עוד בעיות חשובות לא פחות:

1.        בנספח א' של המסמך מופיעות הצעות לתיקון חוק האגודות השיתופיות, והנה דוגמא: "תנועה קיבוצית רשאית לקבוע, לגבי קיבוצים החברים בה, כללים  בדבר ערבות הדדית בקיבוץ". מי שחושב שמשרד המשפטים יאפשר לתנועה לעשות ככול העולה על רוחה ולקבוע את כללי הערבות ההדדית על פי שיקול דעתה מעת לעת, כנראה חולם בהקיץ.

משרדי הממשלה וגם בית המשפט רשמו לעצמם סדרה של מכות, שאותן הנחיתו על התנועה הקיבוצית בשנים האחרונות – בג"צ הקרקעות, החלטות מנהל מקרקעי ישראל שהיפלו קשות בין הקיבוצים למושבים, ויצרו תנאים קשים עד בלתי כדאיים לשיוך דירות, ועכשיו החלטת ועדת עוזי קרן לגבי התנאים של מעבר מקיבוץ למושב עובדים. הסיכויים, שהקיבוצים יקבלו הנחות וגמישות מפליגה לקבוע את גבולות הערבות ההדדית בעצמם, הם פחות מקלושים.

2.        למרות שהמלצות החוברת מגדירות, כי האחריות לקבלת שירותים מחייבים מוטלת על הקיבוץ, המדינה והחבר - אין חלוקת אחריות ברורה בין החבר לקיבוץ: משקל אחריותו של הקיבוץ כלפי החבר ותנאי האחריות אינם מוגדרים. אי לכך על פי ניסוחי החוברת יכולים הקיבוצים להתנער מאחריותם בפועל ע"י קביעת תנאים, שיהפכו את הערבות לכלי ריק מתוכן. גם במקרה הזה קשה להאמין, שמשפטני משרד המשפטים לא יבחינו בפרצות הערבות ההדדית ויסגרו אותן מכל עבר.

3.        ואולי שאלה שלישית ואחרונה מעמ' 11 של החוברת הצבעונית: מקורות לרשת ביטחון (קרן ערבות הדדית) וקרן עזרה הדדית

מקור א':   מס פנימי המוטל על הכנסות החבר בהתאם לרמת ההכנסה. מיועד למימון רשת הביטחון, תקציב ערבות הדדית וקרן לעזרה הדדית.

מקור ב':    מס הנגבה מהתקציב (שכר) ברוטו/נטו. המס נגבה באופן פרוגרסיבי מההפרש שבין רשת הביטחון  של בית האב לבין כלל הכנסתו.

אולי יצליח מישהו מהקוראים להסביר את ההבדל בין סעיף א' לסעיף ב' -  מודה, נכשלתי.

אמנם ע"פ הכתוב בחוברת, אמורה הצעת הערבות ההדדית על כל נספחיה להידון במוסדות התנועה. אולם הבעיה של הקיבוצים הייתה ותישאר עם רשויות השלטון. במאמר שכתבתי בעבר הזהרתי, כי תוצאות הגדרת הערבות ההדדית ע"י רשויות המדינה עלולים להביא לפרוק של רוב קיבוצי רשת הביטחון, שלא יעמדו בהגדרות המחייבות. חוברת זו היא אולי עוד ניסיון למנוע את רוע הגזירה, למרות שלרוב חברי אותם קיבוצים פירוק קיבוצי רשת הביטחון היא האפשרות המועדפת ( ראה את הסקר של פרופסור מיכל פלגי 2004).

בימים אלה כאשר המנכ"לית הכול יכולה של  חברת HP קרלי פיורינה פוטרה ע"י מועצת המנהלים של החברה, כהוקרה על ההצלחה המפוקפקת של המיזוג בין HP לקומפאק, הוצאתי מאמר ששמור אצלי מלפני כשלוש שנים. ע"פ המאמר, בעקבות המיזוג המדובר בין קומפאק ל -HP קיבלה פיורינה מענקים והטבות בסכום כולל, המתקרב  ל- 200 מיליון דולר, גם מנכ"ל קומפאק לא יצא מסכן גדול, וקיבל סכומים הנעים סביב 60 מיליון דולר. קרוב ל 30 אלף עובדים פוטרו בעקבות המיזוג. פיורינה כנראה לא תידרש להחזיר את המענקים וההטבות שקיבלה  ומצנח הזהב שלה מסתבר שוקל סכום עתק של 42 מיליון דולר.

סביר להניח שגם בתנועות הקיבוציות, כאשר יתפוצץ בלון השכר הדיפרנציאלי (כנראה עד סוף השנה הזו), וכאשר כמחצית מקיבוצי התנועה יפורקו ע"י הממשלה, איש מהאחראים וממובילי הרעיון הדיפרנציאלי לא יידרש לתת דין וחשבון על אבדן ההון, הניהול הכושל והפיכתה של התנועה הקיבוצית לבלתי רלוונטית בנוף הישראלי.


הקישורים במאמר
המלצות התנועה ל"ערבות הדדית בקיבוץ"
סקר דעת הקהל 2004 - מכון לחקר הקיבוץ
קיבוצים - בעקבות דו"ח הועדה הציבורית (לסיווג הקיבוץ)
טיול סהרורי לנקודת על חזור

הכותב בעל תואר שני בכלכלה חקלאית מאוניברסיטת אברדין, סקוטלנד.
לתגובות ואו שאלו מוזמנים לכתוב לדואר אלקטרוני:    asway@netvision.net.il