מאקרו כלכלה ומיקרו מנהלים


רונן סנדר, 14.12.04
ג'ין סאיי (Say) חי בצרפת בתקופת שלטונו של נפוליון. הוא כלכלן ואיש עסקים, שהטביע חותם חשוב על הכלכלה המודרנית. אין זה המקום להרחיב על כל מעלליו, והכלכלנים מבין הקוראים בוודאי למדו עליו באוניברסיטה.

למרות עבודות חשובות אחרות, סאיי דווקא זכה לפרסום רב מחוק הנקרא Say's Law שממנו התפתח תחום דומיננטי בכלכלה הניאו ליבראלית – תיאורית "עקומת ההיצע" (Supply Side Theory). כמו במקרים אחרים, הקשר בין רעיונותיו של סאיי הוא בנוסח הביצה והתרנגולת. הוא טען, כי ההיצע גורם לביקוש ולא הביקוש הוא שגורם להגברת ההיצע. רעיון עקומת ההיצע המודרני עבר שינוי עד בלי הכר.

מתוך הנחה שהמגבלה להתפתחות וצמיחת מדינות מתועשות היא מגבלת פריון העבודה ומחסור בידיים עובדות, ומכאן שעקומת ההיצע המיצרפית היא נגזרת של שוק העבודה - הביאו כלכלני תיאורית עקומת ההיצע סידרה של רעיונות ליציאת מובטלים לעבודה, כניסת נשים למעגל העבודה, שינויים מבניים לייעול המשק היצרני והפחתת מיסים, כדי להוריד את עלות העבודה, הכול במטרה להעלות את התפוקה והפריון של העובדים ולהגדיל את צמיחת הכלכלה.

מושגים שהם לא פעם סיסמאות נבובות כגון הסרת חסמים, מעבר מאבטלה לעבודה, השקעה בתשתיות, השקעה בהון אנושי והורדת מיסים - נשמעים חדשות לבקרים ע"י כלכלנים, פוליטיקאים ואנשי עסקים . כמו בכול רעיון, שיש בבסיסו הרבה הגיון בריא, גם כאן מנוצל הדבר במקרים רבים, כדי להיטיב עם מי שכבר טוב לו על חשבון שאר האוכלוסייה.

יציאת נשים לעבודה באופן לא מבוקר וללא היערכות כוללת, כפי שנעשה במספר מדינות כאנגליה וארה"ב ועכשיו גם בישראל, גורמת לבעיות קשות כגון תזונה לקויה של ילדים להורים עובדים, כפי שתוארה במאמר, שפורסם בידיעות אחרונות. בארה"ב נקראים ילדים להורים עובדים "ילדי המפתחות", בגלל מפתח הבית התלוי על צווארם כשהם חוזרים לבית ריק, לטלביזיה, המחשב והג'אנק פוד.

עד כמה שזה אולי נשמע מוזר, הקומוניסטים התעסקו לא מעט בדרכים להגדיל ולייעל את שוק העבודה (עקומת ההיצע). לכן הקיבוצים, גם בגלל האידיאולוגיה ולא מעט בזכות אילוצי המצב בישראל של ראשית הדרך, השקיעו בין היתר באלמנטים המזוהים עם עקומת ההיצע:

1. בתי ילדים מסודרים, שאפשרו לנשים לצאת לעבודה במשך היום ולהשתתף במאמץ הקיום הכללי.

2. כביסה ושירותי הזנה ממוסדים הקלו על חברי הקיבוץ לפנות זמן ולהשקיע בעבודה ובשמירה על ביטחון הקיבוץ בתחילת דרכו - ע"פ רעיון היתרון היחסי, שכל אחד ייצר את מה שהוא עושה הכי טוב והכי יעיל.

3. השקעה ושדרוג של ההון האנושי (העובד) כך שירוויח יותר לטובת הארגון.

עם השנים אמנם הסתאבו כמה מהשירותים האלה, עד כדי שתחשיב, שנעשה בשנות ה 80, הראה כי על כל שני ילדים משקיע הקיבוץ יום עבודה במערכת החינוך של הקיבוץ, אולם יש בבסיסם של הרעיונות מרכיבים, שאליהם מתכוונן העולם המודרני. שיטות דומות לניהול המסורתי בקיבוצים התפתחו ביפן וחברות היי-טק, העובדות על פי שיטות ניהול איכות TQM.

לפני כמה שנים שמעתי הרצאה במינהל המחקר החקלאי של ראש ארגוני המזון הטרי באנגליה. האיש סיפר על פרויקט ענק של ממשלת בלייר, שחילק 4 מיליון ארוחות צהריים חמות לילדי בית ספר באנגליה כל יום, בשילוב הדרכה לתזונה נכונה. הממשל האנגלי הגיע למסקנה, שילדי אנגליה חייבים טיפול הולם, כדי להשתקם מטראומת מרגרת ת'אצ'ר.

הקיבוצים הקדימו את זמנם, כאשר יישמו שיטות חדשניות, שאומצו יותר ויותר ע"י המדינות המתועשות באופן פרטי וכמדיניות ממשלתית. עכשיו כשקיבוצים רבים פנו 180 מעלות, בניגוד לזרם של כללי הניהול המודרני, האם גם הפעם הולכים הקיבוצים לפני המחנה כסמן לחזרה להתנהלות נוסח ימי הביניים? בתקופת שלטונו של ביבי במשרד האוצר נראה, שהתחרות על הרגרסיה הכלכלית צמודה.


הכותב בעל תואר שני בכלכלה חקלאית מאוניברסיטת אברדין, סקוטלנד.
לתגובות ואו שאלו מוזמנים לכתוב לדואר אלקטרוני: asway@netvision.net.il