על משימתנו הכלל-אנושית

מאת: הנרי רפפורט, קיבוץ גלעד - יולי 2001

 

הדעה ששומעים או כותבים לא פעם, שאורח החיים הקיבוצי הוא אמנם נפלא, אבל מיצה את עצמו כאמצעי לבניין הארץ ואיננו בר-ביצוע בקנה מידה גדול, דעה זו משותפת לרבים. משתמע ממנה שהאתוס והתפקוד של החברה הקפיטליסטית נחשבים כ"נורמליים", הולמים לטבע האדם ולכן אי אפשר אחרת.

 

במסגרת מאמר זה, אנסה להוכיח שההיפך הוא הנכון.

לפי עקרונות הקיבוץ, אחראי החבר על עבודתו למען הטוב המשותף, כיאה לאדם אוטונומי. יתר על כן, הקיבוץ מברך על יצירתיות של הפרט ומנסה לתת לו עבודה מתאימה. כך מכבדים את הייחודיות שלו. ולבסוף עקרונות העזרה ההדדית מאפשרים השגת סיפוק לכל הצרכים האנושיים במידה האפשרית.

 

ובכן, על ידי כיבוד האוטונומיה, הייחודיות וההדדיות של האישיות האנושית, ממלא הקיבוץ אחרי הצו התנכי "ואהבת לרעך כמוך" בפרושו המעשי.

 

כעת נתבונן באתוס התפקודי של החברה הקפיטליסטית והשלכותיו:

לפי אתוס זה, מותר להפיק רווח מירבי מעבודה של אחרים ובכלל, לנצל את צרכי הזולת עד תום. בהתאם לכך, עבודה מוערכת לפי חוק ההיצע והביקוש. כללית, אין מודעות לעובדה שעבודה מייצגת, אפילו אם רק חלקית, את כושרו של הפרט לעבוד, דבר שהוא חלק מאישיותו. כך כפוף העובד לא רק  לחוק השוק, אלא גם לתכתיבים והגחמות של הקונה או ציבור הקונים. בתור סחורה, אין חובה לכבד את האוטונומיה, הייחודיות וההדדיות של העובד.

 

התגובות האנושיות הן, שכוח חברתי או כלכלי נחשב כנחוץ לשימור האוטונומיה. מעמד חברתי נחוץ כדי להבליט את הייחודיות של הפרט ואילו עושר חומרי מראה את מידת ערכו של הפרט לחברה. כל אלה מושגים על חשבון האוטונומיה, הכבוד והרווחה של אחרים. התוצאה היא חברה קרועה ע"י אינטרסים מנוגדים, ואשר כלכלתה היא בלתי יציבה מטבעה. עוני ואבטלה במידות משתנות הן תופעות קבועות . כך גם מידות מסוימות של שחיתות ופשע. רגשות כמו שנאה (כגון אנטישמיות), קנאה ויאוש הם די נפוצים, וכך גם השלכותיהם.

 

אותו האתוס, עם אותן השלכות, מתגלים גם ביחסים בין קבוצות אתניות או אפילו בין דתות ובין אומות. לא לחינם המציאו נשק אטומי ובקטריולוגי.

ובכן, משימת התנועה הקיבוצית, והעם היהודי בכלל, היא להבהיר את החשיבות והצורך החיוני של הצו "ואהבת לרעך כמוך", לפי פרושו המעשי: "כבד את האוטונומיה, הייחודיות וההדדיות שלך ושל רעך".

כך נוכל לממש את הנבואה "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך".

 

האלטרנטיבה היא, שמצוקות עקב צפיפות אוכלוסין, הרס וזיהום הסביבה והמים, יחד עם מוסר מעוות, הנובע מדת או תרבות חברתית והשחתת צלם אנוש, עלולים להוביל לשימוש בנשק להשמדה המונית.

 


למפת אתר הקיבוצים

[כל היישומים] [כל המחלקות] [כל הכלים] [כל המאגרים]