לסקר יש רגליים
אמרי רון, 5.8.2003
סקר דעת הקהל בקיבוצים 2003, שנערך ע"י מיכל פלגי ואליאט אורחן מהמכון לחקר הקיבוץ – הוא מסמך מעניין ביותר. שלעורכיו (או ליתר דיוק: עורכותיו) מגיעה מלוא ההערכה על העבודה שהושקעה בו.
לסקר דעת הקהל 2003
למצגת באתר
למצגת באתר, המתינו כמה שניות... Power Point
למצגת של אמרי רון: "השוואה בין קיבוצים שיתופיים לקיבוצים דיפרנציאליים" (הנתונים מהמצגת של ד"ר מיכל פלגי), המתינו כמה שניות להורדה...
למצגת: "מעוף לקיבוץ - התחשדות ושינוי על בסיס שיתופי"
מדוע מעניין במיוחד? כי הסקר מאפשר, אולי לראשונה בהיקפו ובעומקו להסיק מסקנות ראשונות ממהלך המעבר לקיבוץ הדיפרנציאלי.

עד כה, משך כ-13 שנה, נמדדה ההתפלגות בתשובות הנשאלים בנושאים השונים בעיקר על פי "תעודת הלידה" שלהם (תקם – קבה"א), וזו לראשונה היא נמדדת גם על פי "תעודות הזהות": שיתופי – דיפרנציאלי, ומה שביניהם. אמנם רוב רובם של כ-100 הקיבוצים הדיפרנציאליים עברו את השינוי הפורמלי רק לאחרונה (2000,2001,2002 הן גם השנים שהתנועה, כידוע, עברה משלב ההשלמה לשלב ההמלצה ) - ובכל זאת נראה שהממצאים צריכים להדליק אור אדום לאותם פעילים שממליצים בחום על מעבר לשכר דיפרנציאלי.
הנה לדוגמא חלק מהממצאים, תשובות הנשאלים על מצב קיבוצם:
.1 מבחינה כלכלית "טוב" עונים 41% מהשיתופיים, 17% מהדיפרנציאליים
"לא טוב" מעריכים 34% מהשיתופיים, ו-56% מהדיפרנציאליים
.2 מבחינה חברתית "טוב" עונים 37% מהשיתופיים, ורק 7% מהדיפרנציאליים!
"לא טוב" מעריכים 21% מהשיתופיים, ו-53% מהדיפרנציאליים.
.3 קליטת צעירים "טוב" עונים 30% מהשיתופיים, ורק 11% מהדיפרנציאליים!
"לא טוב" מעריכים 40% מהשיתופיים, ו-73% מהדיפרנציאליים
.4 פעילות תרבותית "טוב" עונים 50% מהשיתופיים, ורק 17% מהדיפרנציאליים.
"לא טוב" מעריכים 20% מהשיתופיים , ו-60% מהדיפרנציאליים!.
.5 הדמוקרטיה "טוב" עונים 49% מהשיתופיים, ורק 27% מהדיפרנציאליים.
.6 השוויון "טוב" עונים 22% מהשיתופיים, ורק 8% מהדיפרנציאליים!.
נראה שהממצאים הללו הם חד משמעיים, ואמורים להדליק "נורית אדומה" אצל כל מובילי השינויים בקיבוצים ובתנועה. הפער בקיבוצים חזקים כלכלית עוד גבוה יותר, וככלל – החוסן הכלכלי מביא, על פי מימצאי הסקר, לחוסן חברתי (ואולי להיפך? על כל פנים – זיקת גומלין ברורה.)

איפה הקיבוץ השיתופי נחות לעומת הדיפרנציאלי? בנושאי העבודה ומוסר העבודה. ולא רק על פי הסקר. כל מי שנפגש עם הבעיות של הקיבוצים השיתופיים וה"מתלבטים" יודע אל נכון, כי סיבת הסיבות לכוננות לעבור לשיטה הקונבנציונלית והמקובלת בעולם הרכושני (הלא היא שיטת השכר הדיפרנציאלי) נעוצה בבעיות מוסר העבודה. ניתן לראות זאת גם בתשובות הזהות של השיתופיים והדיפרנציאליים לשאלות הקשורות ב"קשר עבודה- תקציב". דהיינו הנושא בעל חשיבות גבוהה ביותר בכל הקיבוצים!. יש פתרונות רבים ומגוונים לטיפול בבעייה הזאת מבלי שחייבים לעבור לדיפרנציאלי. מכיוון שיש לקיבוץ השיתופי הרבה מה להפסיד (ראה הרשימה לעיל) נשאלת השאלה הפשוטה: האם יש לקיבוץ רצון וכוח להתמודד עם נושא המוטיבציה לעבודה בדרכים שישאירו את אותו בעל זהות שיתופית? קצרה כאן היריעה, אבל מומלץ לקיבוצים מתלבטים - לפנות בעניין זה ל"מעוף" –תאגיד הדרכה וייעוץ של הזרם השיתופי.

נתון נוסף מעניין הוא הקירבה המפתיעה בין תשובות קיבוצי המודל המשולב לתשובות השיתופיים.
עד כה הוגדר המשולב כ"שלב", ורבים מהיועצים (כולל התנועתיים) הממליצים לדלג עליו ולעבור הישר לדיפרנציאלי. והנה כעת - יתכן ומובילי השינויים, לכשילמדו טוב את נתוני הסקר – יירתעו מלעבור הלאה ל"מודל הבלתי מנצח"...

סיבה נוספת לחשיבה חדשה נעוצה במסקנות וועדת הסיווג, העומדות להתפרסם בקרוב, ובהתייחסותן של רשויות ממלכתיות (מס הכנסה, ביטוח לאומי, מינהל וכד'). קיבוצי "המשולב", שמקפידים על פערים שלא עולים על 25% - עדיין ייכללו ב"קיבוץ השיתופי" לכל דבר ועניין.