בשם הדיוק וההוגנות האינטלקטואלית
הזרם השיתופי:
טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@inter.net.il
מאמרים נבחרים ואחרונים:
דגי חבויניק, רכז המעגל השיתופי, התנועה הקיבוצית, 5.8.2003
לאחרונה זכינו לשני מאמרים, בהבדל של שבוע, של ניתאי קרן ראש היחידה להתחדשות בתנועה הקיבוצית, בשני עיתוני התנועה בהם מנתח ניתאי, בדרכו, את "סקר דעת הקהל בקיבוצים של המכון לחקר הקיבוץ לשנת 2003" (עורכות ד"ר מיכל פלגי ואליאת אורחן). כבר מהכותרות השונות של ניתאי אפשר להבין את השמחה (שמחת עניים) למצב העדין ולבעייתיות, שבו נמצאת התנועה וחלק מהקיבוצים.

כותרת ראשונה – "מודל מנצח …. כך הפך הדיפרנציאלי לחביב הקהל הקיבוצי".
כותרת נוספת – "שינוי אין – שיתופי אאוט".

אפשר היה להסתפק בכותרת השניה כדי להבין את רוח המאמרים והשמחה "לניצחון" המהלכים של פחות שיתוף. הסקר מציג, בצורה מוחשית ביותר, את המשבר שעוברת התנועה הקיבוצית, כאשר המשבר הכלכלי הינו המאיץ העיקרי לחיפושי דרך לכיוונים אחרים מכיוון הקיבוץ השיתופי.

זכיתי לראות את המצגת, שהוצגה בישיבת המזכירות הרחבה האחרונה ע"י ד"ר מיכל פלגי ואליאת אורחן וכן לראות את המצגת באתר הקיבוצים, והתמונה והמסקנות שונות לחלוטין לרוח המאמרים של ניתאי. במצגת מוצגים השינויים בעמדות חברי הקיבוצים גם ע"פ המודלים השונים הקיימים בקיבוצים: המודל השיתופי, השיתופי (-), מודל משולב, וקיבוצים עם שכר דיפרנציאלי. המימצאים מצביעים על הבעייתיות של הקיבוצים החלשים כלכלית, לעומת החזקים, אבל בשאלות מכריעות של חיי הקיבוץ כגון: מצב חברתי, שוויון בין החברים, קליטת צעירים ופעילות תרבותית, בולט לטובה הקיבוץ השיתופי, שמצבו הכלכלי טוב, לעומת הקיבוצים האחרים, ואפילו בקיבוצים השיתופיים, שהוגדרו במצב כלכלי פחות טוב – יש יתרון ברור בנושאים אלה, מול הקיבוצים הדיפרנציאלים. גם בתחום האישי – תחום ההתפרנסות בכבוד ובתחום היכולת להשפיע, יתרון מובהק לשיתופיים.

בנושא אחד, חשוב, המימצאים מצביעים על יתרון לקיבוץ הדיפרנציאלי, בעיני החברים בסקר, הוא תחום מוסר העבודה – אין לי ספק שזה נושא הראוי להתמודדות בקיבוצים השיתופיים – דבר הנעשה בצורה רצינית ביותר ע"י פעילות הזרם והמעגל השיתופי.

מכל האמור לעיל – "חגיגות" השינוי הדיפרנציאלי הינן, במקרה הטוב, מהלך של חולשה רעיונית ותגובה לאיבוד הביטחון העצמי, בחלק גדול בתנועה הקיבוצית. הצורך בחיזוק כלכלי של הקיבוצים בא לביטוי חזק בסקר, אולם האם זה מחייב מעבר לקיבוץ דיפרנציאלי? (אני מכיר, ואפילו מקרוב מאד, קיבוצים ששיפרו לאחרונה את מצבם הכלכלי בדרך שיתופית).

אין ספק שהסקר מעיד על צורך בשיפורים, גם בקיבוצים השיתופיים, אלא שלהציג תהליכי שינוי והבראה, בחלק מהקיבוצים השיתופיים, כמהלך של רצף לקראת הקיבוץ הדיפרנציאלי, אין חמור מכך, מה גם שעל אותו הרצף ראינו בסקר רצון, בעיקר בקיבוצים הדיפרנציאלים, להגיע עד הפיכת הקיבוץ ליישוב קהילתי.

האם זה השדר? האם זה מה שמתכוון ניתאי קרן?