שכר ותמחור שכר
מאת אלדר בר, רונן סנדר* - 10.2002
תמחור שכר יום עבודה על בסיס שעתי או חודשי כפי שנהוג ב במסגרת קפיטליסטית היא אופנה שתפסה בקיבוצים רבים.
מאמרים נוספים של אלדר בר ורונן סנדר
הנחות יסוד לקפיטליזם הליברלי על פי הספר "קפיטליזם וחירות", מילטון פרידמן
הדמיה של אקמול (סקר מינה צמח על השינויים בקיבוץ)
איכות חיים ורמת חיים בקיבוץ
.1
ערכו של המקצוע בשוק – סביר להניח כי רוב האנשים יראו את מקצוע הרפואה כבעל חשיבות גבוהה יותר מאשר תחזוקה וניקיון.
.2
עלות רכישת המקצוע – אנשים מצפים לסימטריות מסוימת ביו השקעתם לבין ההחזר. כלומר כאשר הם השקיעו מספר שנים וכסף רב בלימוד המקצוע הם ירצו להרוויח בהתאם (זה לא בהכרח המצב אצל הרופאים בארץ).
.3
מיקום העובד – לשני עובדים באותו מקצוע, כגון שרברבות, ישתנה גובה השכר מאזור לאזור בארץ. השכר בדימונה לא יהיה זהה לשכר בתל אביב {זה במידה שהעובדים אינם משויכים לאותה חברה (מערכת שכר) כמו חברת חשמל לדוגמה}.
.4
תפקידים ומקצועות רבים מוגדרים כמקצועות חופשיים עצמאיים. מקצועות כגון עורכי דין, חשמלאים, שרברבים, גננים ורבים נוספים אינם מקבלים תלוש שכר אלא מנהלים תיק עוסק מורשה מול שלטונות המס. כדי לברר כמה באמת מרוויחים אנשים אלו יש צורך לבדוק את תיקי המס השנתיים שלהם, דבר שהוא בלתי אפשרי ולכן אין אפשרות אמיתית לתמחר את שכרם של המקבילים להם בקיבוצים.
.5
בחברות ממשלתיות או פרטיות בהן יש הסכמים קיבוציים, נקבע השכר גם על פי קריטריונים של ותק, השכלה ועוד מספר אלמנטים שהושגו על ידי ועד העובדים.
.6
ביקוש והצע – זהו הגורם בעל ההשפעה המשמעותית ביותר על שכרם של העובדים בדרגות הביניים והנמוכות מהן. ניתן לומר כי כל המרכיבים שהוזכרו עד כה הם חלק מהגורמים המשפיעים על ביקוש והיצע. זה להבדיל ממנהלים (דרגות גבוהות). לכן לא מן הנמנע שרצף מקצועי ירוויח יותר מעובד סוציאלי בכיר בגלל מחסור ברצפים באזורו.
.7
החוזים האישיים - כל אחד מהעובדים מנהל משא ומתן על משכורתו ותנאי עבודתו, והמעסיק מחייב את העובד, ברוב המקרים, לשמור את תנאי העסקתו בסוד. בדרך כלל המידע דולף בין העובדים ויוצר בעיות רבות שהחמורה בהן היא חוסר נאמנות לחברה. דבר זה גורם לתחלופת עובדים רבה ופוגע בתפקודה של החברה. לא ברור איך יוכל הקיבוץ לנהל ולסיים בהצלחה משא ומתן הוגן עם כל חבר וחבר על גובה שכרו וכל שכן לישמור זאת בסוד. באירופה ויפן לא נוהגים לאמץ גישה זו.
.8
8. קביעת שכר המנהלים בישראל בעייתי כיוון שחלק גדול מהחברות בבעלות והנהלה משפחתית, ולכן חלוקת השכר אינה מתבצעת בהתאם לבסיס הוגן או לפי חוקי השוק (ביקוש והיצע) אלא, אמצעי להגדלת המשכורת ע"י בעלי הבית של החברה, או לפי חוק 'השמור לי ואשמור לך'. זו הסיבה שעלות שכר המנהלים בישראל, שהוא מן הגבוהים בעולם המודרני, הוביל לפערים שאינם עולים על הדעת, ללא פרופורציה ליכולת החברות בישראל לשלם את השכר המופקע.
הקיבוץ מממן לחבריו את שכר הלימוד
הקיבוץ מממן לחבריו את שכר הלימוד והוצאות הכרוכות בלימודים ויוצר את הסביבה לצבירת ניסיון והתפתחות אישית. אין לחבר את האחריות האישית הנדרשת בהרבה מקצועות אשר מייקרת את עבודתו של אותו בעל מקצוע בשוק בגלל ביטוחים או סכנת פיטורים מידית. לכן, כמה מהגורמים המשפיעים על גובה השכר אשר צוינו למעלה אינם רלוונטיים במיוחד לצורך קביעת השכר בקיבוץ.
כמו שאמרנו אין בשיטה זו אפשרות לקבוע שכר אשר ירצה את רוב החברים, בעיקר כאשר שיקולים סובייקטיביים של אותם אלו האחראים על קביעת השכר ישפיעו על התהליך, אפילו למראית עין. ולכן הנזק רב מן התועלת.
* אלדר בר, רונן סנדר
רונן סנדר בעל תואר שני בכלכלה חקלאית מאוניברסיטת אברדין בסקוטלנד. בעל חברה לפיתוח והרצה בעבר בנושא כלכלה וניהול פרויקטים בחוג לעיצוב תעשייתי, מכללת ויטל (שנקר).

אלדר בר בעל תואר שני בכלכלת ארצות מתפתחות מאוניברסיטת בראנדייז בבוסטון. עובד כמנהל פיתוח בחברת לימריק.