"שומרים על הנכסים, מבטיחים עתיד הוגן" תחת סיסמה זו אומצו עקרונות "התקנון הרדום" ע"י חברי גן-שמואל


שי אלט - דובר הזרם השיתופי, 9.7.04
נייד: 052-3864247
אימייל: altshay@hotmail.com
קיבוץ גן שמואל
קיבוץ גן-שמואל, הפך להיות הקיבוץ השני בתנועה הקיבוצית המאמץ באופן מלא, את העקרונות הידועים בשם "התקנון הרדום", המבטיחים את זכויות החברים בקיבוץ באם הקיבוץ ישנה באופן מהותי את אורחות חייו.
בהצבעה שהתקיימה בסוף השבוע הקודם, הצביעו חברי קיבוץ גן-שמואל על קבלת "התקנון הרדום". רוח ההצבעה העידה על רוב מוחלט בעד ההצעה, כאשר מעל ל-95% מהמצביעים (המהווים כ-90% מבעלי זכות ההצבעה בקיבוץ), אמרו "כן!" להצעה.

ההצבעה התקיימה לאחר תהליך ארוך, בהם דנו ובחנו חברי צוות שהוקם בקיבוץ בליוויה של עו"ד כרמית דורון, שהייתה בעצמה, חלק ממנסחי עקרונות "התקנון הרדום" המקורי שהוכן כבר לפני כ – 6 שנים בקיבוץ הארצי.

הצוות פעל בהתאם לרוח המנדט שניתנה לו ולתפיסה החיים הקיבוצית השיתופית של חברי הקיבוץ, אשר גרסו שיש לתת את הדעת להגנת הנכסים המשותפים וכן חיזוק תחושת הזיקה והביטחון של החברים בקיבוץ, כעת ובעתיד.
ההחלטה הראשונית שהתקבלה כבר בעבר, ונוגעת לשמירה על הנכסים, מדברת על צורך של כל בעל תפקיד ומורשה חתימה בקיבוץ, לקבל רוב מיוחס בהצבעה, לפני כל סיכום או החלטה של מכירת נכסים של הקיבוץ.
בנוגע לעתיד הקיבוץ, התקבלה כאמור החלטה על אימוץ עקרונות "התקנון הרדום", ובו מגובשים כל ההסדרים לצבירת זכויות החברים ביחס לנכסי הקיבוץ, בהסתמך על שנות העבודה (וותק) בקיבוץ, באם זה יחליט לשנות את אורחות חיו השיתופיים.

הרעיון המרכזי שעומד מאחורי המהלך, הוא שהקיבוץ יוסיף סעיף לתקנון הקיים, שיופעל רק אם הקיבוץ יעבור שינוי מבני לעבר הדיפרנציאלי, או יפר את עקרונות הערבות ההדדית בנושאי חינוך, בריאות וסיעוד, כאשר מוגדרים גם ההתניות (טריגרים) לכך. וכך יובטחו משפטית זכויותיהם של בעלי מוגבלויות- כתלויים, זקנים, נכים, וכן של חסרי יכולות השתכרות (מבוגרים לפני גיל הפנסיה)- בצורה תקנונית וחוקית.

מסביר רכז "צוות שיוך נכסים" בקיבוץ גן-שמואל: מהות התקנון "כמו שנהוג כיום לקיים "הסכם ממון" בין זוגות אוהבים לפני חתונתם, אין סיבה מדוע לא להכין חוזה בין הקיבוץ לחבריו, המבטיח את עתידו בכל מקרה וכל צורה, דווקא כשהאטמוספרה היא לבבית וחברית".

הצוות עבד במשך 5 וחצי שנה – שבמהלכם למד באינטנסיביות ולעומק את כל הנושאים הקשורים לתקנון, כגון: שיוך נכסים, אירועי מס, תאגוד, וכד'.
במהלך הלימוד נפגש הצוות עם מומחים רבים בתחומים שונים הקשורים לתקנון - כולל קבלת חוות דעת משפטיות (פסיקת גליל ים, מיסוי ועוד). בתהליך שותפו חברי הקיבוץ בסידרה של מפגשים, כל מפגש ארך מעל ל-3 שעות כל אחד, בימי שישי, בהם הוצגו טיוטות ועקרונות התקנון לקבוצות של חברים. המפגשים לוו השתתפות ערה שכללה שאלות, הבהרות ובקשות לצוות. סה"כ השתתפות במפגשים מעל 400 חברים!!

התקנון אותו בחרו לבסוף חברי הקיבוץ הוא מקיף ונרחב ביותר, כאשר הוא מתייחס לפרמטרים של: *מסגרת האגודה, *שיוך דירות ומגורים, *עבודה, *השתכרות, *זכויות גמלאים, *הבטחת הכנסה- קצבת קיום, *השלמת גרעון אקטוארי, *שימוש בנכסים ושירותים, *זכויות הצבעה וזכויות החבר ברווחי האגודה ונכסיה, *צורות ההתחשבנות, *עזיבת הקיבוץ ופטירה. סעיף מיוחד הוא- קרן מילואים מיוחדת- שמטרותיה יקבעו על-ידי הקיבוץ, אך יכללו לפחות: תשלום קצבה לגמלאים לעת הגיע החבר לגיל פרישה בגובה הסכום שיקבע על-ידי הקיבוץ מעת לעת ולא יותר מ- 3,000 ש"ח (ברוטו) לחודש לחבר, כשסכום זה צמוד למדד ינואר 2004. בנוסף- תשלום קצבת קיום לזכאים ולתלויים בחברי האגודה. וכן השתתפות להשלמת הוצאות סיעוד בהיקף המקובל בישראל על-ידי משרד הבריאות והביטוח הלאומי.

תקנון זה כאמור יקוים באופן קרוב לאוטומטי, אם וכאשר יקרו אחד מן התרחישים של: הנהגת שכר או תקציב דיפרנציאלי המבוסס על קשר ישיר בין עבודת החבר וחורג מן הפער של 1:2. ו/או הסרה מוחלטת של אחריות הקיבוץ להוצאות בריאות וסיעוד מעבר לאלו המכוסות על-ידי המדינה וכך גם הסרה מוחלטת של אחריות הקיבוץ לחינוך הילדים עד סיום ביה"ס התיכון. לסיכום: "תוספת "התקנון הרדום" לתקנון הקיים, מקנה שקט ובטחון לחברים. התחושה כעת בקרבם היא שגם אם נאלץ להגיע ליום בו תיגמר השותפות חלוקת הנכסים והערבות ההדדית תהיה הוגנת וצודקת."

יישום המהלך הופך את קיבוץ גן-שמואל, לקיבוץ השני בתנועה הקיבוצית (לאחר משמר העמק), המבטיח את זכויות החברים בתקנון רדום. בנוסף ידוע על עוד כ-11 קיבוצים, הבודקים ובוחנים (כל אחד בשלב אחר) את יישום תוספת התקנון הרדום בתקנון הקיים אצלם.
רכז הזרם השיתופי, אמרי רון:
"הזרם השיתופי מברך בחום את חברי גן-שמואל, על הצעד הנבון, ההגון והצודק שהם קיבלו. זהו מסר חשוב לחברי הקיבוצים- אפשר וכדאי, להבטיח את זכויות כל האוכלוסיות בקיבוץ, בטרם קורה,חלילה, שינוי בערכי היסוד השוויוניים של הקיבוץ. יחד עם זאת- צר לנו שהנהגת התנועה הקיבוצית, לא אימצה ועודדה קיבוצים נוספים לנהוג כך בעבר. זה היה מבטיח מפני פגיעה בזכויות חברי הקיבוצים, זכויות העובד, זכויות הקניין וזכויות בעלי צרכים מיוחדים, והיה מונע תופעות קשות של אפליה ואי צדק שאנו עדים להן היום בקיבוצי השכר הדיפרנציאלי."