סיכום מפגש קיבוצי המעגל השיתופי בצפון בנושא התקנון הרדום


26.1.2004 - סיכה: עירית גילה
טלפון: 03-5301382
פקס: 03-5301387
דוא"ל: shituftk@takam.co.il
כ- 50 חברים מ- 20 קיבוצים השתתפו במפגש האזורי הצפוני לחשיבה שיתופית, שהתקיים בקיבוץ לביא ביום א' 25.1.04, ע"י הזרם והמעגל השיתופי ורכזי האזור של התנועה הקיבוצית.
לאחר שמייקל לניר (כפר רופין), רכז אזור הצפון בתנועה, ברך את הבאים.
פתח את המפגש גלעד אוברמן, רכז המשק בלביא.
גלעד אוברמן, רכז המשק בלביא
גלעד סקר את כלכלת הקיבוץ על 4 פלגיה: חקלאות, תעשייה, תיירות ועבודת חוץ.
גלעד ציין את הצמיחה הדמוגרפית בלביא, שקלט בשנים האחרונות כ- 40 חברים חדשים. צמיחה זאת יצרה מחד מצוקת דיור, המחייבת בניית בתים חדשים מדי שנה, ומאידך יצרה צורך למצוא מקורות תעסוקה חדשים, שיענו על צרכי הנקלטים החדשים. בסך הכל, "צרות טובות"!
גלעד הוסיף ותאר את האופי המיוחד, שהנחילו לקיבוץ חבריו הוותיקים: הפתיחות יוצאת הדופן, שבעקבותיה עבר לביא כבר לפני 50 שנה ללינה משפחתית, ולפני שנים רבות כבר שלח את כל הבנים ללימודים גבוהים.

גלעד סיים בציינו, כי המסורתיות בלביא משפיעה על אורח החיים הקיבוצי. חדר האוכל אינו מופרט ושוקק חיים 3 ארוחות ביום. מערכת החינוך פעילה וחזקה, וכוללת מסגרת בתי ילדים יציבה ופורחת. בני המשק הולכים כולם לי"ג ורבים חוזרים ונקלטים בקיבוץ.
לאחר דבר נציג הקיבוץ המארח, החל הדיון בנושא התקנון הרדום, שהוצג ע"י 3 קיבוצים, הנמצאים בתהליך קבלת התקנון ואחד מהם לאחר אישורו.
אמרי רון, משמר העמק
פתח אמרי רון (משמר העמק), רכז הזרם השיתופי בתנועה הקיבוצית. הוא תאר את תהליך יצירת וקבלת התקנון הרדום במשמר העמק.
אמרי הדגיש את החשיבות הרבה בקבלת תקנון כזה, שהוא תחליף לתקנון הקיים, ומתעורר כאשר מחליטים על הפעלתו.

קיבוצים רבים עברו ועדיין עוברים לשכר דיפרנציאלי, בהצביעם על חוברת בלבד ללא שינוי תקנון הקיבוץ, וכתוצאה מכך רבים העיוותים. מטרות התקנון הן הבטחת החבר ע"י הסדרת נכסי הקיבוץ וחלוקתם עפ"י וותק, הסדר יחסי עובד-מעביד (פיצויים, פיטורין וכו') והסדרת קרנות (פנסיה, מילואים וכו').

אמרי הדגיש שצריך לזכור, "כי לא לעולם חוסן". אסור לחשוב "לי זה לא יקרה". בקיבוצים רבים זה קרה כשהתחלפה מזכירות. המזכירות החדשה שאפה לדיפרנציאלי, מצבו הכלכלי של הקיבוץ הידרדר והמשך התסריט ברור ומהיר.
הטריגר להפעלת התקנון הרדום: שינוי מהותי - כשיש הפרטה מלאה - כשהקיבוץ מעביר את האחריות לפרנסה מהקיבוץ למשפחה/חבר, כשיש הפרטה מלאה של הסיעוד והבריאות, כשיש מעבר לשכר דיפרנציאלי.
אמרי ציין את הדגש ששמו על פעולות ההסברה, שנעשו במשך תהליך קבלת התקנון (חוגי הסברה בענפים, דיונים בחתכי גיל, שיחות חברים וכו'), בהן השתתפו מירב החברים. כתוצאה מזה השתתפו בהצבעה על הטריגר ועל התקנון מעל 80% מהחברים.
אמרי סיים בכך שבעצם וועדת הסיווג, שהחליטה על שמירת ערך הערבות ההדדית בקיבוץ המתחדש, קבעה בדיוק מה שהתקנון הרדום קבע.
מצגת: "מטרות תקנון הרדום, משמר העמק" [המתינו לטעינה...]
דדה עמיר גן שמואל
המשיך דדה עמיר, שסיפר על התהליך בקיבוצו, בו הוחלט בקלפי ב- 1999 על צוות שיוך נכסים. בגן שמואל קיימו 8 פגישות חברים, שהקיפו כ- 350 חברים, ובהן עלו שאלות רבות, ורבות מתוכן באו דווקא מהצעירים, החוששים לעתידם.

לפני כ- 6 שנים הצוות קיבל מינוי ל: חיזוק תחושת הזיקה והשייכות של החברים לקיבוץ, הגברת הביטחון האישי של הפרט ע"י שיוך נכסי הקיבוץ לחבריו, קביעת קריטריונים לשיוך הנכסים ולהקצאת זכויות שימוש בנכסי הקיבוץ.

דדה הדגיש את החשיבות בהעברת התהליך וקבלת התקנון בזמן רגיעה ולא בעיתות משבר, כשאין אפשרות לשיקול דעת רציני ומעמיק.
אלישע שפירא, עין השופט
אחרון הדוברים היה אלישע שפירא (עין השופט), שהעיר שכל המשברים הכלכליים הם בקיבוצים שעוד לפני המשבר החליטו להיות דיפרנציאליים (אין זאת אומרת שזו הסיבה).
אלישע רואה את התקנון הרדום כמערכת טובה יותר מתשובות אחרות, שקיבוצים נותנים לעצמם בעת משבר.

הטריגר להפעלת התקנון הם הקשר בין השתכרות לתקציב והפרת הערבות ההדדית.
מהלך התקנון הרדום משלים למהלך הביטחון הסוציאלי של החבר.
התקנון אומר שבנוסף לפנסיה יש לחבר זכויות מעוגנות בנכסי הקיבוץ. כל עוד הקיבוץ שומר על דרכו, הדברים נעשים ממילא. היה ולא יתנהג כך, נכסי הקיבוץ הם רובד נוסף בביטחון הסוציאלי של החבר.
אלישע הדגיש שהתקנון חשוב דווקא לצעירים, למרות שהוא מכין לעת זקנה, כי הוא הבטחת העתיד שלהם!

הדיון היה ער, נשאלו הרבה שאלות וניתנו הערות רבות. ניכר היה שהנושא בנפשנו.
שלושת הדוברים הינם מקיבוצים חזקים, יציבים ושומרים על אורח חיים קיבוצי שיתופי, והסבורים כי למרות החוסן של הקיבוץ יש צורך להתכונן ליום סגריר. כולם גם הביעו את התקווה, שהתקנון אכן ימשיך להיות "רדום"!