8 חורים במודל רשת-ה"ביטחון"
אמרי רון, 15.3.2002
שמונת "החורים" במודל רשת-ה"ביטחון"
.1 מס הכנסה מתחרה על המס הקהילתי ("ועדת פרידה"). לא ישלמו מס פעמיים!
.2 צעירים מעדיפים תושבות על פני חברות. והרי התושב לא חייב במס... (ולפיכך אינם "עתיד הקיבוץ")
.3 כח "ה-17”: העשירים (מעל 17,000 ₪...) בורחים... ויוצרים "בור" במקורות הכספיים לרשת הביטחון.
.4 אם המשק לא מתאזן - השכר המובטח לפנסיונרים נשחק.
.5 אין פתרון למובטלים. אין זכויות מקובלות ביחסי עובד-מעביד!
.6 אין פתרון לאוכלוסייה חסרת יכולת השתכרות:כמו למשל: חיילים.
.7 דרישה של בעלי משכורות גבוהות להפרשה לביטוח לאומי לפי המשכורות - שוחקת את מקורות רשת הביטחון.
.8 לא מעוגנות "זכויות קניין". הרכוש נשחק ע"י בעלי משכורות גבוהות.
ראו במדור מיסוי: דוח פרידה והסברים ופרשנות מקצועית
ראו מצגת Power Point מפורטת
המסקנה
המסקנה מכל הנ"ל היא, שמודל רשת הביטחון הוא מודל בלתי אחראי, מפני שהמקורות הכספיים שלו אינם מובטחים, והוא מודל המבוסס על אי-צדק קיצוני, באשר הוא משאיר אוכלוסיות חלשות "על הקרח".
חברים נטולי זכויות
אחד הטיעונים שנטענו למעבר ל"דיפרנציאלי" הוא שחבר הקיבוץ "נטול זכויות". זוהי כמובן טענה דמגוגית, שכן חבר הקיבוץ מוגן ב-100% על ידי הסדרי הערבות ההדדית והחלוקה השוויונית-שיתופית.

ודווקא במעבר להסדר השכר הדיפרנציאלי (רשת הביטחון) החבר נשאר נטול זכויות לחלוטין: אין לו זכויות של "נצרך" (לפי הצרכים) , אין לו זכויות של עובד ביחסי עובד- מעביד נורמליים, ואין לו זכויות קניין ברכוש שנצבר משך עשרות שנים.
אמרי רון