שומעים חזק

הגברה סוציאליסטית

מאת הללי בלבן, 5/5/2010

 

במקום להקים חברה קפיטליסטית למטרות רווח, או לעבוד כשכירים בחברות קיימות, צעירים מקבוצות שיתופיות בארץ יוצרים קואופרטיב הגברה סוציאליסטי בשם "שומעים חזק". ויש גם מסר לאומה: "עם רעיון, אמונה וכוח רצון אפשר להגשים את כל החלומות. אבל אין כמו לעשות את זה ביחד"

 

אתם שמוצניקים, בני ובנות גרעינים, חברי תנועת בוגרים שמחפשים את דרכם לשינוי החברה הישראלית. אז למה דווקא להקים קואופרטיב הגברה? איזה שד נכנס בכם?

גיל: "התחום הזה מעניין את רובנו, וההתחלה הייתה סביב חבר'ה שהם ממש מקצועיים בענף. אבל נראה לי, שמה שמלכד את כולנו, צוות ההקמה המצומצם ויתר עשרת חברי הקואופרטיב, הוא הרצון להתמודד עם התנסות בשדה חדש, יצרני וסוציאליסטי.

 

"בשביל להתחיל התנסות כזו חייבים הרבה אנרגיה, צריך משוגעים לדבר ושותפים לרעיון. לא היינו בונים מיזם למכירת עוגות תוצרת בית, רק בשביל להקים קואופרטיב, כי זה חייב לשבת על עניין של אנשים בדבר עצמו. קליינר חולם על חברת הגברה כבר שנים, ומהרגע שהתברר ששאול וגיא בעניין היה אפשר להתחיל לדחוף את זה הלאה".

 

חברה המושתת על יחסים אחרים

 

בסדר, אז מדובר במשהו שאתם אוהבים לעשות, אבל מה לזה ולשינוי חברתי?

גיל: "אולי קשה לראות את זה, כי הדימויים שיש לנו למושג 'שינוי חברתי' שאובים כמעט כולם מעולם החינוך. בואו נחשוב על זה רגע... מה אנחנו מדמיינים כשהמושג 'שינוי חברתי' נאמר בנוכחותנו? לרוב, נדמיין בני נוער משועממים בשכונה מוזנחת אשר פוגשים יום אחד מדריך מבוגר מהם שמגייס אותם לקן ועוזר להם להפוך ליוצרים ועצמאיים, מנהיגים בקהילה שלהם שהנקודה הפנימית חוזרת לחייהם. אם נתאמץ עוד קצת, המושג 'שינוי חברתי' אולי יתקשר אצלנו לקמפיינים גדולים, כמו המאבק נגד הפרטת הקרקעות, או הז'אנר התיעודי-פוליטי אליו משתייכים מייקל מור ומיקי רוזנטל, שיוצרים גלים כמו התנגדות לשלטון ג'ורג' בוש או להונה של משפחת עופר ('כולנו מיקי רוזנטל').

 

"בקמפיינים האלה יש לנו, כפרטים או כתנועה, יכולת לשנות, להציל, או להגן, על דברים חשובים, אבל לא בטוח שזה מספיק כדי לכונן חברה שמושתתת על יחסים אחרים. הניסיון ב"שומעים חזק" הוא בדיוק בנייה של היבט מסוים, אשר קיים ממילא בחיינו, על יחסים אחרים. אנו מקימים עסק כלכלי בענף השירותים, אך במקום להקים חברה קפיטליסטית למטרות רווח, או לעבוד כשכירים בחברות קיימות, אנו בונים קואופרטיב סוציאליסטי".

 

ארבעת השלבים ההיסטוריים

 

קואופרטיב... מה זה בעצם?

גיל: "אפשר לתת הסבר פשוט, אבל נראה לי, שכמו בכל תופעה חברתית חשובה עדיף להתחיל מהקשר היסטורי. הקואופרציה המודרנית התחילה ב-1843, עם 28 פועלי טקסטיל מרוצ'דייל שבאנגליה אשר הקימו קואופרטיב צרכני בניסיון להגן על מעמדם הנשחק במציאות התעשייתית.

 

"נהוג לחלק את ההיסטוריה הקואופרטיבית בעולם עד ימינו לארבעה שלבים עיקריים:

 

השלב האוטופי, של המאה ה-19. בהשראת רעיונותיהם של רוברט אוון ושארל פורייה קמו יחידות קטנות, שיתופיות, של ייצור, צריכה, מגורים, חינוך ותרבות משותפים. הרעיון היה הסתגרות ואוטרקיות של כל יחידה שיתופית ואי-תלותה בחברה הסובבת ובמדינה.

 

השלב השני הוא הקואופרציה ההדרגתית, של סוף המאה ה- 19. זהו ניסיונה של הקואופרציה להתפשט ולהתרחב בשאיפה להחליף בהדרגה את המשקים הקפיטליסטיים באופן מלא.

 

הסקטור הקואופרטיבי הוא השלב השלישי, והוא מבטא השלמה של עולם הקואופרציה עם קיומו של השוק הקפיטליסטי וניסיון להוות מגזר משמעותי בתוכו.

 

השלב הרביעי, המיוחס לשלושת העשורים האחרונים, הוא שלב 'הכלכלה השיתופית', שעוסק בהרחבת העשייה הקואופרטיבית מעבר לתחומים המסורתיים שלה ומעורבותה ביוזמות חברתיות, כמו שילוב והעסקת אנשים מוגבלים, או קואופרטיבים שמטרתם שמירה על איכות הסביבה.

 

"גם ההיסטוריה הציונית רוויה בעשייה קואופרטיבית, מהקיבוצים והמושבים, דרך הקואופרציה הפרטית הענפה ועד לקואופרציה ההסתדרותית המגויסת. אבל, מהמצב בשנות השלושים והארבעים, שבו כמעט כל אדם בוגר בישראל היה חבר בקואופרטיב כלשהו, הגענו בשנים האחרונות לשפל של כל הזמנים. "לאחר המשבר הקשה בתנועה הקיבוצית ושלושים שנות הפרטה אגרסיבית, שבמהלכן גם פורק והופרט המשק ההסתדרותי, עברה מדינת ישראל מיעד מועדף, של משלחות ללימוד קואופרציה מכל העולם, לחברה שבה הקואופרציה היא תופעת שוליים שרבים אינם מודעים כלל לקיומה.

 

"ההסבר הפשוט לשאלה: "מהו קואופרטיב?", מתמצה בכמה עקרונות פשוטים. קואופרטיב הוא שילוב של התארגנות חברתית ויוזמה כלכלית. זה ארגון ללא מטרות רווח, כיוון שהוא ארגון של חברים ולא של משקיעים.

 

"אין סתירה בין היותו של הקואופרטיב ארגון ללא-מטרת רווח ובין חתירה לעודף הכנסות על הוצאות. כך, גם אין סתירה בין להיות ללא-מטרת רווח ובין האפשרות לחלק עודפים בין החברים. ההבדל – לעומת חברה בע"מ - הוא בכך שהחלוקה תעשה בהתאם להשתתפות החבר בפעילות הארגון, ולא על-פי סוג ו/או סכום המניה שהשקיע.

 

"קואופרטיב מתאפיין בהיותו מוקם על-ידי אנשים המעוניינים בפונקציה השירותית או היצרנית שאותה הוא אמור למלא, היותו מנוהל על-ידי החברים על-פי הכלל 'אדם אחד-קול אחד', היותו בלתי-תלוי בגופים ציבוריים או פרטיים, והיותו מבוסס על הכפפת השיקול הכלכלי לשיקול החברתי. "היפוך היוצרות" הזה הוא, אגב, הרעיון האהוב עליי מכל תהליך הלמידה שעברנו מתחילת הדרך. מגורם משני ושולי בזירה הסוציו-כלכלית, הופך החברתי לגורם הקובע את כללי המשחק הכלכלי".

 

לאט לאט ובאופן יסודי

 

טוב, נשמע מעניין... אבל איך זה עובד בשטח? מה מעסיק אתכם כרגע?

גיל: "אנו מקימים מעגל חדש של פעילות משותפת. לא רוצים להיבנות ולהיות מעוצבים מתוך סטיכייה, והדבר דורש מאיתנו להתקדם אט אט ובאופן יסודי. אף אחד מהחברים לא פינה את עצמו באופן מלא, כדי שלא נצטרך להמר על פרנסתו. לכל אחד מאיתנו יש משימה אחרת עיקרית, ורק אם נוכיח לעצמנו שהעניין מצליח להתרומם, נעבור בשנה הבאה בהדרגה למתכונת של חברי קואופרטיב אשר עובדים ב"שומעים חזק" בשכר קבוע, בהתאם למחזור שניתן לקחת עליו אחריות.

 

"את התהליכים הפנימיים, שנדרשו כדי להקים את הקואופרטיב, כבר סיימנו. יש מערכת דמוקרטית פעילה, ולכל אחד ברורה אחריותו וסמכותו. שאול משמש כרכז הצוות הפעיל וניר נבחר על ידי חברי הקואופרטיב לשמש כיושב הראש הראשון. כעת, אנו משקיעים את מירב מרצנו בפעילות שיווקית, במטרה להיחשף כמה שניתן ולזכות לפניות ולעבודות מרובות. שבעה אירועים מוצלחים כבר מאחורינו, והטלפונים מתחילים לזרום".

 

להגשים חלומות

 

מה בעצם אתם מציעים ללקוחות?

"בראש ובראשונה שירותי הגברה ותאורה, וכן הופעות חיות, טקסים, הרצאות, מסיבות סיום ועוד. מעבר לכך, אנו מעניקים שירותי תחזוקה שוטפת למערכות הגברה הזקוקות לכך, וגם הדרכה מקצועית לצוותים. בקיבוצים, למשל, בחלק מהמקרים, שוכבות מערכות טובות אך ישנות, שכל שדרוש כדי להחזירן לתפקוד הוא תיקון פשוט והכשרה לצוות של בני נוער, אשר מעוניינים ללמוד את התחום ולתרום לקהילתם (בדומה לאופן בו צמחנו אנו). בהמשך, אנו שומרים על קשר כדי לסייע בתחזוקה ובשימור הציוד לאורך זמן".

 

לסיום, מסר לאומה...

"עם רעיון, אמונה וכוח רצון אפשר להגשים את כל החלומות. אבל אין כמו לעשות את זה ביחד!

תודה ובהצלחה.

 

חפשו אותם

 

שאול סלוצקי (23, רכז הצוות), אבנר אלמוג (24), גיא טלסניק (23), אלעד קליינר (26) וגיל מושקוביץ (27) חברים בקואופרטיב "שומעים חזק", יחד עם עשרה חברים נוספים, אנשי תנועת הבוגרים החיים בקבוצות שיתופיות ובתוכם ניר כהן (26), יו"ר אסיפת הקואופרטיב.

 

גיל, המתראיין כאן, חבר קיבוץ פלך וחבר בגרעין נמרוד (קבוצה שיתופית בת תשעה חברים וחברות בגילאי 29-27, המתגוררים מזה שבע שנים בקיבוץ פלך, כחלק מתנועת הבוגרים של השומר-הצעיר), עובד במחלקת בוגרים של השומר הצעיר ונמנה על מייסדי הקואופרטיב. בנוסף, הוא סטודנט להיסטוריה ולחינוך באוניברסיטת חיפה.

 

חברי הקואופרטיב ישמחו להיענות לפניות ולהזמנות.

שאול - 0508594527

גיא - 0526719030

אלעד - 0525809849

 

כתובת אתר האינטרנט של "שומעים חזק": http://sound-coop.com/

 

הכותבת היא עורכת "הגורן", ביטאון תנועת הבוגרים של השוה"צ, בו פורסם הריאיון

 
ארועים של המטה
מאמרים אחרונים
ידע לקיבוץ המתקדם
shitufi@tkz.co.il :ליאונרדו דה וינצ'י 13, 64733 | טל: 6925418 - 03 | פקס : 6925417 - 03 | דוא"ל
מופעל באמצעות מעוף, מגוון אפקט