שוב הביטחון מוחק את סדר היום שלנו, בואו לעזור בבחירות, ופנייה אישית לימין ולשמאל שבתוכנו
שוב הביטחון מוחק את סדר היום שלנו, בואו לעזור בבחירות, ופנייה אישית לימין ולשמאל שבתוכנו

 

11.1.2009

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

השעינו כמעט לחלוטין את פעילות הקמפיין לקראת הבחירות. הקשב כולו נתון כעת מטבע הדברים למלחמה בדרום. ובכל זאת אסור לשכוח שיש לנו גם מערכה פוליטית, לגיטימית וחשובה מאין כמותה, ובחירות לכנסת ב- 10 בפברואר. אנחנו צריכים להמשיך ולהסביר למה מפלגת העבודה היא עוגן מרכזי שפוי שחייבים לחזקו. ההתנהלות של אהוד ברק, המהווה גורם ממתן ושוחר הסדר מדיני (בצד תפקודו המקצועי המצוין והלא-מפתיע כשר בטחון) מסייעת לנו לא מעט בטיעוננו.

 

אני מקימה ביומיים הקרובים צוות תגובות אינטרנטי ואני זקוקה לכם. כמו שהתגייסתם בשבילי בפריימריס אני מבקשת מכם להתגייס עכשיו לטובת מפלגת העבודה. תסבירו לאחרים למה עבודה. וכמו שאתם מסבירים לחברים ולמשפחה, הסבירו באינטרנט. מי שרוצה להתגייס לצוות התגובות באינטרנט מוזמן לשלוח מייל למיכל. זאת זירה חשובה וקריטית.

 

כרגע יש ניסיון נואל וציני לדחות את הבחירות. מונע בידי אינטרסנטים שלא מוכנים לוותר על הכסא בכנסת או על תפקידם הרם, ומבקשים להאריך באופן מלאכותי את כהונתם. הנה מכתב שלי ושל גדעון סער ליועצת המשפטית של הכנסת, וחוות הדעת הנחרצת שלה, שדרוש רוב של 80 ח"כים ונסיבות המונעות קיום הבחירות כדי לדחותן. וגם הופעה בשבתרבות בחולון. כנסו להגיב.

 

עשרות אלפי מפוטרים, החסכונות שלכם משנות עבודה רבות חוטפים מהלומה קשה, ומיתון עמוק בפתח, וכל זה לא משפיע על כך ש(שוב) יוכרעו הבחירות על הסוגיה הבטחונית. זה בלתי נמנע נוכח המלחמה בדרום, ונוכח העובדה שמליון איש במקלטים ובממ"דים – אבל אני מרשה לעצמי לחלוק אתכם את התסכול העמוק על כך שכל מה שיקר ללבנו וקריטי לחברה הישראלית לא פחות מבטחון פיסי – נדחק הצידה.

 

"... מפלגת העבודה מצהירה כי בהיותה מפלגה סוציאל דמוקרטית היא מאמינה בעבודה המאורגנת, בזכות להתאגד ובזכות השביתה..."  בתוך כל זה, עמית ואני כתבנו את הצעתנו לפרק במצע מפלגת העבודה העוסק בעולם העבודה. כמובן שזה מסמך מפורט מדי למצע, אבל זו גם הזדמנות לחדד ולהבהיר את השקפת עולמנו שמתוכה נובעת כל העשייה שלנו.

 

דוד בוסקילה, ראש עיריית שדרות, גירש את גידמאק שרצה שוב לעשות סיבוב על התושבים. ההיערכות, הארגון, והמנהיגות שמגלים הפעם ראשי הרשויות, בניגוד להתפוררות המוחלטת שאפיינה את השלטון המקומי במלחמת לבנון השניה, היא סוג של תיקון. ובכל זאת אני מנסה לסיייע ולשפר איפה שאפשר. והנה גם ידיעה ב-Ynet בעניין היעדר כיסוי מדינתי למבני ציבור שנפגעו מטילים.

 

ובהקשר הזה חידה. מי אמר את המשפט הזה: " ...אין תחליף למדינה כריבון. לא יחזרו המחזות המביכים של מחנות אוהלים של נדבנים לרגע, ולא נראה את המדינה מתפרקת מאחריותה..." התשובה: אהוד ברק, בנאומו בכנסת. בקיצור, לא עוד "תפתחו את המקררים". תודו שזה מעניין, ושווה מעקב.

 

והתרפקות על עבר נורמאלי לא רחוק... שיר המתנדבים בפריימריס, בוידאו, והפעם עם כתוביות. מבולגן אבל מרגש.

 

מסר לימין ולשמאל שבתוכנו. את האמירה הבאה אני מתקשה לנסח כהלכה, ואיך שלא אכתוב אותה היא תעצבן את מי שהיא מיועדת אליהם, אבל אנסה. במיילינג ליסט הזה יש רוב מרכזי ודומיננטי של מצביעי העבודה, סוציאל דמוקרטים ציוניים שמבינים היטב מה אני עושה ומזדהים אתי.

אבל יש גם אנשי ימין (נשות אמונה יקרות, מצביעי ימין שמתעקשים בגבורה לקרוא לעצמם סוציאליסטים, ועוד), ואנשי שמאל (חברים יקרים שלי, יש לנו כל כך הרבה ערכים משותפים, אבל אני ציונית. ציונית סוציאליסטית. וזו עובדה גנטית וערכית רבת עוצמה שאין לשנותה) – אני יודעת שקשה לכם לתקשר אתי בתקופה זו, שהיא עת מלחמה ועת פוליטית של טרום בחירות כאחד. אנא התאזרו בסבלנות. מה שיש לנו במשותף הוא קריטי וקיומי לחברה הישראלית לפחות, ולדעתי יותר, ממה ששנוי במחלוקת כעת.

 

שלכם - שלי


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית