סיכום מפגש מחוז בנושא תקציב מדינה והנושא המדיני 31.10.14 - פרוטוקול מלא

 

 

31.10.14

 

סיכום מפגש מחוז בנושא תקציב מדינה והנושא המדיני

14.10.2014

 

במפגש השתתפו כ-70 חברים. מוזמנים נוספים: ח"כ יצחק הרצוג- יו"ר מפלגה והאופוזיציה, ח"כ עמר בר לב וח"כ סתיו שפיר. יוסי קוצ'יק.

 

חניק: סקירה על הנושאים שעל סדר היום של המפלגה והמחוז, בדגש על סכום זמני של מפקד 2014.

 

איתן ברושי:

בתקציב המדינה וחוק ההסדרים אין בשורות אך גם לא איומים. התנועה נערכת בדגש על נושאים כמו: יוקר הדיור (קרקעות), חקלאות ומזון. התנועה עוסקת בנושא התקציב גם ברמת המרחב הכפרי. בעקבות המלחמה נוצרה הזדמנות לשיקום ההתיישבות והחקלאות- זו הציונות האמיתית ואין ציונות בלי התיישבות. מפלגת עבודה חזקה המתייצבת לימיננו כתנאי להתמודדות; יש להימנע מכך שאנו נהייה "השה לעולה של יוקר המחייה". חשוב לחזור ולבנות את הברית ההיסטורית בין העבודה לקיבוצים ויצירת הבנות חדשות שיאפשרו יצירת מציאות אחרת לגיוס חברים למפלגה ולתמיכה בעבודה בכנסת. בנוסף יש לפעול להחזרת חבר קיבוץ לכנסת הבאה. חוזר ומדגיש את הצורך בהקמת קבינט שיכלול 15 ח"כים ו-15 חיצוניים המייצגים מגזרים ותחומים מגוונים ומשלימים, זאת אף כמענה לחסרון של ח"כ מהקיבוצים בכנסת הנוכחית. קבינט זה ישלים ויחזק את הסיעה הקיימת, ויאפשר לקדם מכלול נושאים שעל סה"י במדינה. יש לפעול להעמקת הדיונים ומציאת דרך שתשפיע על כל הפורומים של מקבלי ההחלטות וכשווים אל שווים. בשאלה המדינית - יש להמשיך ולדון בנושא המדיני, לקבל החלטות ועל פיהן להשפיע בדיונים שיתקיימו במפלגה ובסיעה.

ח"כ יצחק (בוז'י) הרצוג - יו"ר המפלגה ויו"ר האופוזיציה, כולל מענה לשאלות חברים:

סיעת העבודה הנה הסיעה החברתית ביותר במושב שהסתיים. מעודד את חבריה לעבוד כקבוצה מגובשת. המשנה החברתית של העבודה מביאה מהפך באזורים שלא היינו בהם. יוצא חוצץ כנגד המהלכים המדיניים המכפישים של השר בנט והימין. הבטחת המדינה כמדינת העם היהודי רק במימוש הסדר מדיני, תוך כדי מתן מענה לגבולות והסדרי בטחון וסוגיית חילופי שטחים. נתניהו נבנה על קמפיין של הפחדות: ירושלים-טרור-איראן-חמאס- ההיסטוריה והאיומים משרתים אותו. אינו עוסק כלל בהבראת הכלכלה הישראלית.

קיימת סבירות גבוהה לבחירות לכנסת. מי שירכיב לבסוף את הממשלה- מי שיצליח להרכיב גוש אלטרנטיבי שיורכב ממספר סיעות, לאו דווקא גודל המנדטים הוא שיקבע. מקבל תמיכה רחבה ממפלגות רבות- קואליציה של "רק לא נתניהו", כולל הסיעות הערביות. לכן עלינו להוות סיעה גדולה, הקמת גוש מרכזי אלטרנטיבי שיהווה אלטרנטיבה לגוש הימין. כחלון , אם יהיה נבון, יהיה פרטנר טבעי לקואליציה שלנו. אין הסכם עם עמיר פרץ. לעבודה יש מרחב של עוד 25 מנדטים, מעבר למה שיש היום- ואותם צריך להביא (כולל מקרב העלייה של חבר העמים, דתיים וערבים). קבוצה זו מצפה לאמירות ברורות . מפלגה שרוצה להצליח צריכה לשנות את הקוד ההתנהגותי ולהתרגל לכך שיש מנהיג נבחר שמוביל אותה, ולהימנע מחתרנות בלתי פוסקת. מאמין שיווצר לקראת הבחירות אפקט חיובי כלפיו. הסקרים נובעים מאפקטים סביבתיים זמניים, צריך כושר התמדה ולא כושר מררה. המפלגה חייבת להבין את השתנות הכוחות, כדי לבנות כוחות חדשים.

העבודה מרימה את כל הדגלים: מדיני, חברתי, כלכלי וגם מהאופוזיציה יש לנו גיבוי וכוח. העבודה מקיימת מאבק על התקציב, מהווה אלמנט מרכזי בעבודת הסיעה בחודשים האחרונים. מתוכנן קמפיין שעל המחוז להשתלב בו. תקציב 2015 יטיל חובות אדירים על תקציב 2016 ויפגע בשכבות רבות בציבור. קיים איום מרכזי על החקלאות. הסתה נגד החקלאות בגלל יוקר המחייה. נתן דוגמאות נוספות.

ההתיישבות והקיבוצים הם בשר מבשרה של המפלגה. מתחייב לנציגות בולטת בכנסת הבאה, אך לצורך כך חייבים שיהיה למחוז יותר מתפקדים להגדלת הכוח.

 

יוסי קוצ'יק - תקציב המדינה והחסמים העומדים בדרכו:

אי-השוויון נובע ממדיניות המיסוי. מיחס של 50% לפני עשור ירדנו ליחס של 41%, כל % = 10 מליארד ₪. מכך שירדו 90 מליארד ₪. ירידה בהשתתפות המדינה והנטל וההוצאות עבר לאזרחים. אין טיפול בקבוצות הלחץ הלגיטימיות אלא הולכים לפתרון הקל של גרעון. הדיון הציבורי רדוד ומבייש. נגזרה בינוניות על המגזר הציבורי. מאוכזב מרמת הניהול במגזר הפרטי (בניגוד למה שמקובל לחשוב). במערכת הציבורית הבעיה היא בקיום מערכת גרועה לה מנהלים טובים. מספר רבדים (בהרצאה התמקד רק בשניים) שואבים את המגזר הציבורי ומכריעים את חיינו ל"בור שחור":

רובד 1: סביבת הארגון של הממשלה והמגזר הציבורי- התפוררות היכולת למשול (חלוקה פוליטית, מאבקים פוליטיים ושטחי מחייה, חלוקת סיכונים,, חוסר מנהיגות). סקר מספר דוגמאות לרובד זה.

רובד 2: מבנה המנהל. אם לא יהיה שינוי לא נוכל להתקדם. דרושה רפורמה מבנית במדינה, לה מבנה מעוות. במגזר הציבורי והממשלתי אמצעי הייצור אינם בידי המנהלים. כשלים בקשר שבין המערכת הבירוקרטית לפוליטית. סקר מספר דוגמאות לרובד זה.

 

סיכום  החוג המדיני בהשתתפות ח"כ עומר בר-לב (סיכם והנחה יגאל צחור):

 

יגאל- פתיחה;

לפני מספר שבועות ,הסתיים מבצע;"צוק איתן". תושבי מערב הנגב נותרו עם אי וודאות לגבי עתידם הביטחוני. ראשי היישובים והמועצות מדגישים,חזור והדגש,את הצורך לקיים משא ומתן מדיני,כדי להביא שקט לאזור. המפגש החשוב שמתקיים כאן להבעת דעות בנושא המדיני,הוא קדימון לקראת דיון מקיף לעיצוב תוכנית מדינית,שתובא למוסדות מפלגת העבודה.

 

ח"כ עומר בר-לב:

במהלך השיחות שהתקיימו בין הצד הישראלי לצד הפלשתיני,בחנתי שתי אפשרויות: האחת קבלת מתווה קלינטון,על בסיס שתי מדינות לשני עמים, על בסיס קווי-67. השארת גושי התיישבות בריבונות-ישראל,על בסיס חילופי שטחים,ופתרון בירושלים:השכונות היהודיות בריבונות ישראל, השכונות הערביות למדינה הפלשתינית. במידה והשיחות ייכשלו, כפי שקרה במציאות, יש לקבוע מטרת על; מדינה דמוקרטית,בעלת רוב יהודי מובהק.מדינת ישראל,היא מדינת הלאום היהודי,דמוקרטית,עם זכויות שוות לכל אזרחיה. מאחר שאין הסכם בין הצדדים, ישראל צריכה לנקוט במספר פעולות

1. חקיקת חוק פינוי-פיצוי, שיביא לפנויים מרצון של 100 אלף מתנחלים

2. הכרזה על קיום הסטאטוס-קוו בירושלים. 

3. הגדלת שטח A. 

4. להיות שותפים עם הגורמים הבינלאומיים בשיקום עזה ופרוזה.

במבצע "צוק איתן", הוכח שיש קואליציה ערבית,אחוד אירופי וארה"ב,כולם רוצים בהחלשת החמאס, כחלק מהמאבק נגד האסלאם הקיצוני.נשיא מצרים-א-סיסי,הפך לגורם מרכזי במאבק נגד החמאס, לו ולישראל אינטרס משותף בסיני ובעזה.אבו-מאזן מקובל כגורם מרכזי במניעת הטרור מעזה. המצב הזה מאפשר,למצוא בני ברית בעולם הערבי כדוגמת; מצרים,ערב-הסעודית, ירדן וחלק ממדינות המפרץ.בתנאי שממשלת ישראל,לא תנקוט בפעולות שיפגעו ברגשות הפלשתינים.

 

סכום דברי החברים:

·         מפלגת העבודה צריכה להקים קבינט מדיני,שיציע תוכנית מדינית ויאבק עליה בכנסת ובציבור הישראלי.

·         מפלגת העבודה,חייבת להדגיש את מחויבותה למתנחלים, ועם זאת לקרוא לממשלת ישראל להימנע מבנייה ביהודה ושומרון.

·         נתניהו מעוניין לשמר את העימות עם הפלשתינים,כדי שלא יאלץ להגיע למשא ומתן אמיתי. לעומתו ליברמן קרוב אלינו.

·         חייבים להיות יצירתיים ולחפש דרך להגיע להסכם, מבלי לפנות אף יהודי מהשטחים. יש לנו מחלוקת עם נתניהו,שכל הזמן דואג להפחיד את העם.

·         הבעיה הכי חריפה היא בעיית הפליטים. הסוגיה הזאת תבעיר את המזרח-התיכון. הפתרון היחיד יכול להיות שיתוף עם ממשלת ירדן.

·         אפשר למצוא פרטנרים בציבור הישראלי. גם לציבור הדתי חשוב שמדינת ישראל תהיה יהודית ודמוקרטית. שני דברים יכולים להזיז אנשים בעמדתם: הענקת ביטחון וקיום דיון אידיאולוגי.

·         יש למצות משא ומתן עם גורמים מתונים.יש לשים דגש על שלוש נקודות: לא חוזרים לגבולות 67,שתי מדינות לשני עמים,גבולות בני-הגנה.

·         יש לנו הזדמנות בלתי חוזרת לדבר עם העולם הערבי המתון בראשות א-סיסי. אי אפשר להמתין, תושבי הנגב המערבי חיים באי-ודאות.

·         צריך לחזור לדרכו של רבין כפי שהציג אותה בערב הבחירות ב-1992.סטינו שמאלה והציבור נטש אותנו.יש לחזור לתפיסה של פעם.

·         מפלגת העבודה התפרקה מכול ערכיה, תפס אותנו פחד לדבר על השלום.תמיד הייתה לנו עוצמה להוביל את העם עם השקפת עולם.

·         אסור לאמץ עמדה של "שב ואל תעשה", צריך לנקוט בצעדים חד-צדדיים,תוך חתירה להסכם ביניים.רבין ידע לשלב את הפתרונות החברתיים עם משא ומתן מדיני, תוך הדברות עם ערביי ישראל, לשם אנחנו צריכים לחתור.

 

סיכום  החוג לתקציב מדינה בהשתתפות ח"כ סתיו שפיר (סיכמה מרב ניב):

 

ח"כ סתיו שפיר:

תקציב המדינה צריך לקבל את אישור הכנסת. סדרי העדיפות של הממשלה קובעים את פני המדינה, בין היתר בנוגע לשירותים הניתנים לאזרח, תוקפם והיקפם. הגדרת יעדים ופיתוח מדדים לבחינת הישגי התקציב- פונקציה של סדרי עדיפויות של הממשלה. התקציב המוגש לכנסת, למעשה אינו התקציב האמיתי, קיים תקציב שונה (סודי) העובר בו. הכספים. הצעת המחליטים הונחה על שולחן הממשלה לישיבה אחת, ללא דיון ממצה. השינויים בתקציב וההעברות בין המשרדים מועברים לו. הכספים מספר ימים בלבד לפני הישיבה. עולה, כי חלק מההעברות הכספיות תוכננו מראש, קודם לאישור התקציב בכנסת- בניגוד לחוק יסוד התקציב וחובת מסירת המידע במועד אישור התקציב.הפרקטיקה של התקציבים מלמדת ש-87% מסעיפי התקציב משתנים במהלך השנה. בדיקת סעיפי ההעברות מעלה למשל, קיומו של "דיל" בין הרשויות ביו"ש למועצת יש"ע (פיצוי בגין הקפאת בנייה עובר  לצרכי תעמולה פוליטית). סקרה דוגמאות נוספות. קיצוצים במשרדי הממשלה והעברת תקציב לגופים שונים (התנחלויות, החט"ל למשל), תוך עקיפה של כללי מנהל תקין וחוק חובת מכרזים. פועלת לחשיפת המיידע בכל הקשור לנ"ל תוך פנייה לקבלת מענה הולם. לא ניתן לקדם מטרות ראויות בתקציב, ללא תמיכה ציבורית של אותן קבוצות באוכלוסיה, שהן הנפגעות העיקריות משיטת חלוקת התקציבים. השארת חלק מהתקציב בשליטה מלאה של האוצר וו. הכספים יוצרת פתח לסחטנות פוליטית. לממשלה באמצעות האוצר יש מונופול על תקציב המדינה, שמגיע בכוונה תחילה בצורה שקשה להבינו ולערוך השוואות רב-שנתיות. ההחלטה על קיום החלטת הממשלה להעברת תקציבים לדרום בעקבות "צוק איתן" תתנהל במסגרת אישור התקציב. בג"צ הבהיר לאוצר שיש לקבוע מנגנונים שונים בניהול התקציב וקבלת ההחלטות במדינה.

 

סכום דברי החברים:

·         יש לקבל החלטות בנוגע ליצירת מנגנון קבלת החלטות במפלגה ובסיעה. הגברת השקיפות, כתנאי להשבת אמון הציבור במפלגה, בממשלה ובכנסת.

·         קריאה לסיעה לקבוע עמדה ברורה בנושא תקציב, מבנה, תהליך קבלת החלטות, שקיפות, הקמת מערכת בקרה ופיקוח והפרדת רשויות. הובלת מהלך בסיעה להשגת יעדים לשינוי דרכי ואופן הקצאת התקציב וחלוקתו.

·         קיום שתופי פעולה פוליטיים בכנסת ובו. הכספים, שיאפשרו הכרעה בתקציבים, בנושאים ערכיים ואקוטיים לחברה בישראל, בהתאם לערכי תנועה העבודה והמפלגה.

·         יש לפעול לעידוד הייצור, לשינוי התפיסה בתקציב למניעת פגיעה בשרשרת הייצור המקומי.

·         התקציב ככלי להקטנת הפערים החברתיים ואי-השוויון.

·         לפעול להשארת סעיפים הקשורים להתיישבות בתקציב ובחוק ההסדרים, כדוגמת שיקום התשתיות ביישוב הוותיק, פתרון לבעיית הדיור בקיבוצים שיאפשר השארות הבנים וקליטה, הרחבת חברי קיבוצים בצו ההרחבה של פנסיית החובה בחקיקה.

·         מרכז ופריפרייה - חזרה למדיניות של פיזור אוכלוסין, שיהיה לכך ביטוי בתקציב, כמו פתרון לבנייה בערבה (הוזלה העלויות)- העדר בנייה מהווה סכנה להמשך קיומם של ישובים בערבה ובפריפרייה.

·         בניית רפורמה במיסוי שתביא לשינוי מערכת המיסוי, כחלק מהפתרונות לבעיית אי-השוויון במדינה.

 

סיכמה חניק


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית