פרק ההתיישבות והחקלאות - הצעת מחוז הקיבוצים והמושבים למצע מפלגת העבודה

22 אפריל 2012

מפלגת עבודה

מחוז המושבים ומחוז הקבוצים

פרק ההתיישבות והחקלאות

הצעה למצע של המפלגה

 

מפלגת העבודה הוקמה על יסודות ההתיישבות החקלאית העובדת בארץ ישראל והיא היחידה במערכת הפוליטית המזוהה עם ערכיהן. מפלגת העבודה תייצג את ההתיישבות ותפעל לפיתוח ולחיזוק החקלאות על מנת להבטיח את הקיום ואת עתיד ההתיישבות החקלאית הכפרית והמרחב-הכפרי במדינת ישראל, תוך שמירת הייחוד והאופי החקלאי-כפרי במשולב עם טיפוח ערכי הסביבה.

 

ארגוני החקלאים ותנועות ההתיישבות הם הנציגים הלגיטימיים של המתיישבים והחקלאים. המפלגה תבטיח את יציגותם ומעמדם הראוי הן במפלגה והן כלפי מוסדות המדינה כדי להגשים את משימות ההתיישבות.

 

חשיבות ההתיישבות

 

ההתיישבות הכפרית החקלאית בישראל (מושבים, קיבוצים, מושבים שיתופיים, כפרים שיתופיים ויישובים קהילתיים - להלן "ההתיישבות") מהווה אבן-דרך מרכזית בייסודה, קיומה ופיתוחה של המדינה ומשמשת כאחד הסמלים המעידים על הישגי התנועה הציונית ומדינת ישראל. ההתיישבות הינה חברה ייחודית בעלת חשיבות וערך לאומי רב והיא מהווה את חוד החנית לצרכים ולמשימות המדינה הייחודיות שבהן:

1.      מימוש ריבונות המדינה ושליטה ביטחונית על שטחים נרחבים וחשובים תוך שימור ערכים ואתרים של תרבות, זיכרון, טבע, נוף ומורשת.

2.      יצירת חברה ייחודית ומתפתחת המתמודדת עם מצוקת היחיד והרבים ומושתתת על ערבות הדדית

3.      מעורבות בחברה הישראלית, התנדבות והיחלצות לטובת צרכים לאומיים ואנושיים.

4.      פיתוח חקלאות מתקדמת ומשתכללת עם הישגים עולמיים, המשמשת גם מנוף ליצירה ושימור קשרים מדיניים וכלכליים עם מדינות מתפתחות.

5.      "בטחון מזון" מייצור מקומי לעת מצוקה, והבטחה שוטפת של תוצרת חקלאית טרייה ומגוונת, לאוכלוסיה בארץ.

6.      פיתוח תעשיה מגוונת, הכוללת עיבוד תוצרת חקלאית מקומית, המייצאת בשעורים גבוהים.

7.       פיתוח מקורי של פעילות תרבותית, אמנותית, חינוכית וטכנולוגית.

8.      השתתפות בפריסה מאוזנת של האוכלוסייה בארץ באזורים דלילי אוכלוסין שמעניקה תוספת/חלופה להיבט הביטחוני, התמודדות עם המידבור וכד'.

9.      שמירה על האיזון האקולוגי בסטנדרטים בין לאומיים באזור המרחב הכפרי ע"י יחסי הגומלין בין המרחב החקלאי לבין המרחב החברתי כולל שימור ושמירת רזרבה של קרקע חקלאית לדורות הבאים.

 

***

 

פעילות נדרשת לקיום ולפיתוח ההתיישבות והחקלאות

1.      צמיחה

1.1.       הסרת המגבלות להתרחבות היישובים, בעיקר בפריפריה, והענקת יתר סמכויות ושיקול דעת לוועד האגודה ולוועד המקומי, באחריות המועצה האזורית והתנועה המיישבת, בכל הקשור לעיצוב הצביון הכפרי הרצוי והנכון.

1.2.       תמיכה בקיום מנגנון פיקוח ובקרה, במושב ובקיבוץ, על קליטת משפחות חדשות. וזאת כנובע מהאחריות, השותפות והתלות ההדדיים, הקיימים בשגרת-חיי המושב והקבוץ.

1.3.       ההרחבות במושבים ובקבוצים הם הצלחה מרשימה, הן בביצוע הפיזי והן בשמירה על המרקם הייחודי של החברה. קיים צורך בחקיקה מתאימה וכן שידרוג התשתיות הישנות ביישוב, הקמת מבני צבור ועוד.

1.4.       קידום הסדרת המעמד המשפטי והחוזי של הפעילות הלא חקלאית (פל"ח) עם מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) וכן תשתיות לפעילות יזמויות לא חקלאיות כמו: תיירות, מרכזי מבקרים, עסקים קטנים וכד', אשר יוצרות חלופות כלכליות לתושבי המרחב הכפרי ולאוכלוסיות נקלטות צעירות ומגוונות.

 

2.      חקלאות

2.1.        עיגון זכויות החקלאים בקרקע: הבטחת יכולת החקלאים לעבד את אדמותיהם על פני הזמן מחייבת חתימה על "חוזה חכירה לדורות" עם ממ"י. בתאום עם התנועות המיישבות יותאם החוזה לשיטת ההתארגנות של המושב ושל הקיבוץ

2.2.       יזמה למדיניות לאומית שתבטיח את זמינות מכסת מים הראויים לפי צרכי החקלאות, במחיר סביר.

2.3.       יוזמה לגיבוש מדיניות לאומית להתיישבות, בשלל גווניה, ע"י קידום חקיקת "חוק יסוד החקלאות והכפר".

2.4.       הגנה על רווחיות החקלאות, כמקובל במדינות המערב, באמצעות מכסי מגן בכפוף להסכמים בינ"ל.

2.5.       פטור מהגבלים עסקיים לחקלאות ('הפטור החקלאי') הכרחי להמשך קיום ממשק חקלאי באופן רצוף ואמין.

2.6.       בהיות החקלאות חיונית לכלכלת המדינה, לביטחונה ולשמירת אדמותיה ונופיה ובהיותה חשופה לפגעי- טבע - על המדינה להבטיח את זמינותו של ביטוח מקיף בפני נזקי טבע ואסונות טבע וזאת ע"י הגדלת תמיכתה בביטוח זה, כמקובל במדינות המערב.

2.7.       השמירה על זמינות עובדים לחקלאות היא תנאי לקיום החקלאות במרחב הכפרי, וזאת עקב גודל היקף שטחי העיבוד ואופי הגידול העונתי המרוכז ובשטחים פתוחים.

2.8.       מתן "אשראי תומך" מהווה את אחת הדרכים היעילות ביותר שבהן על הממשלה לעודד הכנסת טכנולוגיות חדשות ומינוף רמת הידע המקצועי והניהולי שמקורם במכוני המחקר, וזאת כדי להרחיב את מעגל שווקי היצוא וכדי לאפשר התמודדות סבירה עם גורמים מתחרים, לצד הייצור לשוק המקומי.

2.9.       הגדלת תקציבים והשקעות במחקר ובפיתוח היא תנאי הכרחי לקידום החקלאות והכפר המשתנה בישראל ולהמשך היותה מן המדינות המובילות במרבית תחומי התשתיות ופיתוח-המוצר החקלאי.

2.10.   תמיכה משמעותית בהדרכה החקלאית המוסדית שתבטיח את ההפצה, היישום ושמירת הידע החקלאי והעשרתו.

 

3.         רווחה

3.1.       קידום הטיפול בפנסיה לחקלאים חסרי ביטוח פנסיוני, בתיאום עם ארגוני עצמאים.

3.2.       השוואת מעמד החקלאים לשכירים בעת אבדן מקור פרנסה, למשל: דמי אבטלה  וכד'.

3.3.       הגנה וטיפול באוכלוסיה המבוגרת בנושאי בריאות, סיעוד, ופעילות חברתית

 

4.      חינוך התיישבותי

4.1.       קידום ההשכלה בתחום החקלאות והחינוך ההתיישבותי על מאפייניו הייחודיים.

4.2.       הגדלת תקציבים לתנועות הנוער הפועלות בהתיישבות ולפעילות בוגרי התנועות בישובים ובשכונות חלשות.

4.3.       הקמת מסגרת ותוכניות לשילוב דור ההמשך בהתיישבות.

 

5. הפריפריה

חיזוק ההתיישבות והאוכלוסייה בפריפריה הינו יעד לאומי הבא להגשים את חזון יישוב הארץ ופיזור האוכלוסין.

מפלגת העבודה תפעל לקיום תכנית לאומית שתקבע עדיפות לפריפריה, שתתממש בהיותה אזור מחייה ייחודי, בעל כוח משיכה ואיכות חיים גבוהה, וזאת בעזרת משאבים הולמים בתחומים הבאים:

5.1   עידוד הטבות לתעסוקה איכותית ומתקדמת כסיו לצעירים ביישובי הפריפריה.

5.2   זכות גורפת להיכלל בזכאות לעדיפות לאומית בתקציבי המדינה.

5.3   טיפוח פעילות ומוסדות – תרבות, אמנות, ספורט ותנועות נוער.

5.4  שיפור ברמת שירותי הרווחה והשירותים הרפואיים באזורים מרוחקים.

5.5  סיוע ליזמות בתחומי התיירות התעשייה והעסקים הקטנים.

5.6  הרחבת רשת מוסדות חינוך (פורמאלי ולא פורמאלי) ומוסדות להשכלה גבוהה.

5.7  פיתוח תשתיות תחבורתיות: כבישים ומסילות ברזל.

 

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית