בעיית הביטוח הסיעודי - נייר עמדה
כותרת

24 אוקטובר 2013

 
מזכירות ותיקי התנועה

 
בעיית הביטוח הסיעודי - נייר עמדה

 
מוגש ליו"ר מפלגת העבודה ח"כ שלי יחימוביץ' וחברי הסיעה בכנסת

 
כללי:

מזכירות ותיקי התנועה דנה בנושא הביטוח הסיעודי - במצב הקיים מול כוונות משרד האוצר לשנות את אופן תשלום גמלת הסיעוד. אנו מעבירים מסמך עמדה זה לפעולתך ולפעולת חברי הסיעה בכנסת.

 
חוק הסיעוד
גמלת סיעוד היא גמלת שירותיים שמשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי. החוק קובע שזכאים לגמלת הסיעוד הם אלו שגרים בביתם או בדיור מוגן וזקוקים לעזרה בביצוע של פעולות יומיומית כמו הליכה, אכילה, רחצה וכד'. על פי רוב מדובר בטיפול בקשישים. הנשים זכאיות לגמלת סיעוד מגיל 60 וגברים זכאים לה מגיל 65 . מטרתו של חוק הסיעוד היא לאפשר לקשישים להמשיך לחיות בתוך הקהילה ולשמור על איכות חיים גבוהה ככל שאפשר .
התנאים לקבלת גמלת סיעוד הן:
1. גיל פרישה
2. המטופל מתגורר בביתו או בדיור מוגן לא סיעודי
3. היקף הכנסות המטופל
4. אסור למטופל לקבל קצבת שירותיים מסוג אחר מהביטוח הלאומי או גמלה לטיפול אישי מאוצר המדינה, אין אפשרות לקבל שתי גמלאות בו זמנית.
5. גמלת סיעוד ניתנת לקשישים שמתקשים לתפקד בצורה עצמאית.

 

כוונת משרד האוצר
ידוע כי משרד האוצר מתכוון להעביר במסגרת "חוק ההסדרים" שינוי בחוק הסיעוד לפיו החל מתאריך 1 אפריל 2014 תועבר קצבת הסיעוד לקשישים בשווי כספי בלבד ולא דרך חברות הסיעוד המספקות מטפלות לטיפול בעין. לדעתנו, עקב מורכבות והשלכות השינוי, יש להוציא את הסעיף מחוק ההסדרים ולהביאו לדיון מעמיק שיכלול את בחינת כלל ההשלכות של החלטה מסוג זה על ציבור הקשישים והאזרחים הזקוקים לשירותי הסיעוד. יש חשש כבד כי מתן גמלה בכסף בלבד, לקשיש או למי מבני משפחתו, תהווה סכנה לעצם הטיפול הסיעודי בזקנים ושימוש בכספי הסיעוד ע"י בני משפחתו של הזכאי שלא לצורך ייעדם המקורי, דבר שיפגע ישירות באזרח הוותיק הזקוק לשרותי סיעוד.
במשך 25 שנה נבנתה מערכת שירותים ששיפרה את איכות חייהם של הזקנים. שינוי חוק הסיעוד יביא לקריסת כל תשתית השירותיים לקשיש שנבנתה מתוך ראיה מקצועית עמוקה כשטובתו ורווחתו של הקשיש עומדת מול עיניה.
בישראל חיים כיום כ-700.000 קשישים וכ-90% מביניהם מעדיפים להשאר בביתם ובקהילה שאליה הם משתייכים. עשרה אחוז מהם עוזבים את הבית לדיור מוגן או מוסד סיעודי. חוק הסיוע נחקק כדי לתת מענה לקשישים הנדרשים לסיוע.
ההצעה לשינוי החוק מהווה עוד שימוש אכזרי והזוי בחוק ההסדרים לפי מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף נעשה כבר "פיילוט" הבוחן אפשרות של מתן זכות לנזקק לבחור שירות בכסף או שירות בעין (דרך חברות הסיעוד). נמצא כי רק 10% מהקשישים בחרו בגמלה בכסף, והמליץ שוב בשם הביטוח הלאומי להשאיר את אפשרות הבחירה בסוג הגמלה בידי הקשישים. אי לכך, לטעמנו, בשינוי המוצע ע"י האוצר גוזלים את זכותו הבסיסית של הנזקק לבחור בעצמו את אופן מתן השירות.
נראה לנו שהאוצר מסתיר מאחורי ההצעה הזו את רצונו לחסל את חוק הסיעוד ואף לחסוך בכך לאוצר המדינה את סכום העמלה שנותר בידי חברות השירות (כ-20%). האם קשיש יכול לרוץ למשרדי ההגירה לחפש עובד זר? להשיג אישורים בעצמו? שלא לדבר על היעדר הפיקוח המבוקר כיום...
חוק הסיעוד נחקק עבור אלה שאינם מסוגלים לנהל את עצמם והנה בא האוצר ודורש מהם לנהל עובדים וביורוקרטיה בעצמם. האוצר לחוץ לסגור את הגירעון בתקציב המדינה מבלי להביא בחשבון את ההשלכות החברתיות של הצעותיו.
כסף אינו קונה בשביל הקשיש אכפתיות וכמובן לא רגש וחמלה.אם הקשיש זקוק לסיוע ולוקחים זאת ממנו אזי נחרץ דינו.אלו שבמגדל השן מנותקים מהמציאות העגומה ולעולם לא יבינו באמת כמה קשה ובעייתית המציאות הזו לחלק ניכר מאוכלוסיית הקשישים.
חשוב לציין שגם במצב הנוכחי, חוק הביטוח הסיעודי אינו מעניק לקשיש כיסוי מלא להוצאות הטיפול הסיעודי ואינו מכסה את כל צרכיו. לצורך השלמת הכיסוי נאלץ הקשיש ומשפחתו לרכוש בטוח משלים, הכרוך בתשלומים נוספים של אלפי שקלים מדי חודש.

 
בעיית הביטוחים הקולקטיביים
יתר על כן, רוב המבוטחים בביטוח הסיעודי שנרכש עוד בהיותם בגיל צעיר, רכשו ביטוחים קולקטיבים (במסגרות שונות) שהיו יותר זולים מהביטוח האישי שנרכש בחברות הביטוח, ולהבנתם אמור היה לתת להם כיסוי מלא והגנה לכל חייהם, כפי שקורה בביטוח האישי.
לטעמנו, אמור היה להיות ידוע למפקח על הביטוח, שהביטוחים הקולקטיבים מתייקרים במשך השנים עקב עליית גיל המבוטחים, וכך גם גדלה ההסתברות להיות במצב סיעודי תקופה ארוכה יותר מבעבר.
משמעות הדבר היא שתוכניות הביטוח הקולקטיבי למעשה לא היו צריכות להיות מאושרות כלל, היות והן סיפקו למבוטחים אשליה של ביטוח ולא ביטוח אמיתי, בעיקר לעת זיקנה. ולכן האחריות על קיום הביטוח (שטוב שבוטל) מוטלת על כתפי הממשלה שאפשרה במשך עשרות בשנים לקיים תוכנית שהיה ברור שלא תעמוד בציפיות ממנה. אנו סבורים שעל הממשלה להשתתף בכיסוי הנזק שנגרם למבוטחים שנשארו ללא ביטוח או שחייבים לעשות ביטוח אישי יקר שהוא לרוב מעל יכולתם הכלכלית.
סיכום עמדה ופנייתנו לסיעה
מזכירות ותיקי התנועה פונה בזה לסיעת העבודה בכנסת בבקשה לפעול ככל יכולתה למימושן הוראות חדשות בנושא הביטוח והתשלומים הסיעודיים לפי הנקודות להלן:
1) חקיקה שתבטיח ביטוח סיעודי ממלכתי בגובה של מינימום כששת אלפים שקל לכל אזרח.
2) הביטוח הסיעודי יינתן למבוטחים כשרות (לפי דרישת כ-90% מהמבוטחים) או בתשלום כספי לפי בחירת הקשיש ובדיקה מקצועית.
3) הממשלה תתמוך במבוטחים מבוגרים שניזוקו מהביטוח הקולקטיבי בתשלום דמי הביטוח או בפיצוי הסיעודי אם יגיעו למצב סיעודי.
4) חקיקה חדשה למניעתן של בדיקות רפואיות משפילות להוכחת המצב הסיעודי לקשישים בגיל מבוגר, וכחלופה תסתמך על אישורים רפואיים של רופאים מוסמכים כגון רופאים גריאטרים וכד'.
5) התשלום הסיעודי לקשיש לא יותנה בהיקף ההכנסות של המטופל.
6) הנושא יוצא מחוק ההסדרים וידון באופן יסודי ומעמיק ע"י ועדת העבודה והרווחה בכנסת.

 
חברי מזכירות ותיקי התנועה:
רבקה בית הלחמי - יו"ר ותיקי התנועה, אהובה לכיש, איציק שחף, מוניה אדמתי, מנחם פרימן,יוסי שחם, ישראל הירשהורן, יצחק ירון, ניצה בן צבי, שולה אנגלנדר, אלי אורן, דודו פדות, יעקב ברקת, יוזנט בנצי, אלי סדן, אילן ארכיטקטר, סולודר עדנה, שזר דוד

 
המסמך הוכן ע"י יוסי שחם ואילן ארכיטקטר, חברי המזכירות

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית