אראל מרגלית כותב מניו-יורק על פרויקט מדהים לדיור בר-השגה

שלום,

 

אני נמצא בניו יורק, באתי ללמוד כאן על בניית דיור בר השגה, שנבנה פה כפרויקט מדהים ובאופן משמעותי הרבה יותר מאשר בארץ.

 

אחרי שנים שהשיטה הקודמת ייצרה פה בניינים דלים ומכוערים שכונו "סלאמס" (משכנות עוני), לקחו מדינת ניו יורק ועיריית ניו יורק את הנושא בידיים ויצרו מהפכה בתחום: ראשית, הם הקצו דירות בשכירות לסטודנטים ולזוגות צעירים בעלי מקצועות שהעיר זקוקה להם. הם הנגישו דירות לאמנים, בשכונות כמו ברוקלין ודמבו והאמנים עשו שם את מה שהם יודעים לעשות: פיתחו את האזור באופן יצירתי. בני גיל הזהב קיבלו דיור בר השגה ברמה גבוהה ובאופן מכובד ולסיום - מחוסרי דיור יושבו בדיור בר השגה במקומות כמו רובע ברונקס.

 

אך מה שמדהים הוא, שכל הפרויקט נעשה תוך שותפות בין הממשל למגזר הפרטי וכך - במקום בניה של 2000-3000 יחידות כמו שנעשה בארץ, נבנו תחת עינו הפקוחה של בלומברג מעל 160,000 יחידות דיור, כשהמדינה לא משקיעה מכיסה, אלא נותנת את הקרקע במחירים נמוכים ליזמים ואף מעניקה להם החזרי מס מיוחדים.

 

בנקים וארגונים פיננסים הוכרחו לתת מהונם הפרטי לדיור בר השגה, על ידי תיקון תקנות המפקח על הבנקים, מה שאומר שהם לא יוכלו לפעול עסקית, אם לא יתרמו חברתית.

 

זו מהפכה אמיתית, זה לא קומוניזם שבו הממשלה מממנת הכל ולא קפיטליזם חזירי כמו של נתניהו. זה שילוב בין עידוד ממשלתי לסקטור הציבורי ופיקוח על השוק הפרטי.

 

בסופו של דבר, הפרויקט הוא רווחי, האזרחים נהנים והבתים כה יפים, עד שכל אחד מאיתנו היה רוצה לגור בהם.

 

נתניהו צריך להפסיק למלמל רעיונות ששמע פה ושם ולהסדיר חקיקה בתחום הדיור בר ההשגה. לא עוד הודעות פופוליסטיות לתקשורת, אלא שילוב כוחות אמיתי בין הממשלה, העיריות, הבנקים וההון הפרטי.

 

שלך - אראל

 

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית