כיצד התגלגלה מפלגת העבודה ל"תחתית החבית"
כיצד התגלגלה מפלגת העבודה ל"תחתית החבית"

24.10.2006

 

בניגוד לצפוי ובניגוד לרצוי התגלגלה מפלגת "העבודה" ל"תחתית החבית". השותפה הקואליציונית, "השנייה במעלה", עם  19 מנדטים, זאת שכונתה "השותף האסטרטגי", נאלצת עתה לבלוע את "הגלולה המרה" בדמותו של איווט ליברמן אשר ניתנת לנו על ידי ראש הממשלה, העומד לצרפו לממשלה על מפלגתו "ישראל ביתנו".

 

על פניו, אין צורך להתנגד לצירופו של ליברמן לממשלה אם מפלגתו תקבל את קווי היסוד הקיימים של הקואליציה. נהפוך הוא, על נציגי מפלגת "העבודה" לעמוד בתוקף על יישום העקרונות הערכיים המופיעים בקווי היסוד שאך זה נחתמו ולנסות ולרתום מקסימום שותפים בקואליציה למימושם. תזכורת למי שאיננו זוכר -  לא ניצחנו בבחירות ולא אנחנו הקימונו את הממשלה.

 

אביגדור ליברמן מייצג ציבור של מאות אלפים מקרב עולי ברית המועצות לשעבר. חלק גדול ממצביעיו, הצביעו בעבר ל"עבודה" בראשות ברק ול"ליכוד" בראשות נתניהו. הצבעתם לליברמן בראשות "ישראל ביתנו" איננה פוסלת אותם מהזכות להימנות על קהל עדת ישראל !!! ההפך, טוב תעשה גם מפלגת "העבודה" אם תושיט לעולים מברית המועצות לשעבר יד אחת מחבקת ומקרבת, ובו זמנית תציג ביד השנייה את קווים אדומים שאינם ברי פריצה בשום פנים ואופן.

 

השאלה האמיתית שהיה מקום לדון בה הינה: כיצד בניגוד לצפוי ובניגוד לרצוי התגלגלה מפלגת "העבודה" לתחתית החבית? כיצד קרה שהדימוי הציבורי של יו"ר המפלגה נמצא בצלילה אטומית? כיצד קרה ש"העבודה" התדרדרה לשפל נמוך כל כך בדעת הקהל ובסקרים? כיצד קרה שראש הממשלה איננו מתייעץ עם השותפה השנייה במעלה לגבי צירופו של אביגדור ליברמן לקואליציה ומקבל את הסכמתה למהלך מראש?

 

התשובה לכך היא פשוטה בתכלית הפשטות:  ניהול כושל לאורך כל החזית באופן ההתנהלות כלפי "קדימה" וראש הממשלה אהוד אולמרט - הדבר בא לידי ביטוי בניהול מו"מ על תיקים ולא על עקרונות, בניהול מו"מ על התיקים הלא נכונים, במינויים לתפקידי שרים בניגוד להצהרות בבחירות, בהסכמה ללקיחת תיק הביטחון במקום תיק חברתי מרכזי (בהתאם לאג'נדה המוצהרת בבחירות), בחוסר יכולת ל"שלב ידים" עם בכירי המפלגה, ובסך הכל בחוסר יכולת לגלות מנהיגות משמעותית ולהצטייר בפני חברי המפלגה ותומכיה כמוביל דרך.

 

במפלגת "העבודה" נדרש כיום ביצוע רביזיה פנימית מבית לגבי האג'נדה והדרך, התיקים וממלאי התפקידים המרכזיים המייצגים את המפלגה בממשלה ובכלל זאת גם בתפקיד שר הביטחון. זאת על מנת שתהיה למפלגה יכולת מנהיגות ויכולת עמידה על עקרונותיה העיקריים. על מפלגת העבודה לתור אחרי מנהיג עם חזון, מעוף, מוביל דרך, מלכד, מחבר ומחובר לכל החברים והאוהדים עם יכולת להוביל את המפלגה בדרך הנכונה. בעבר כבר נוכחנו לדעת, לפעמים, כי גם אדם אחד, אשר נמצא בקטגורית המנהיג, מסוגל לבצע את השינוי והתנופה המיוחלים וליצור את שיווי המשקל הנדרש במטוטלת הפוליטית בישראל. באופן אישי אני מקווה כי המנהיג המיוחל יימצא במפלגת "העבודה" ולא חס וחלילה ב"ישראל ביתנו".

 

 

                                                                              בברכה,

                                                                     ישראל חולתי - כיסופים

 

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית