דברים שנאמרו בנשיאות הוועד הפועל הציוני - 17.10.2006
דברים שנאמרו בנשיאות הוועד הפועל הציוני - 17.10.2006

יום שני, 17 אוקטובר 2006

 

יגאל צחור, יו"ר תנועת העבודה הציונית העולמית


בן-גוריון בישיבת ההנהלה הציונית ב-11 במרס 1940:

 

"הזכות לכנס מושב של הוועד הפועל הציוני הוא בידי ההנהלה ונשיאות הוועד הפועל. ברגע זה יש מקום, מטעמים מדיניים וציבוריים, לכינוס מצומצם של חברים מכל המפלגות והארצות אולם רק בתנאי שישתתפו בו גם חברים מאמריקה.

ערכו של הכינוס הוא בעצם הפגישה המוסכמת של החברים ולא בהחלטות שתתקבלנה".

בדיון הקודם אמר היו"ר דיק הירש שהתייחס לדבריו של אלווין טופלר בספרו "הלם העתיד": "......עם, חברה שלא מתאימה את התיאוריה של הארגון או את אופן ניהולו של הארגון לקצב הזמן הוא לא רלוונטי – זה מה שקרה עם התנועה הציונית".

 

דיק הירש תאר את ההתרחשויות בסוכנות היהודית ובתנועה הציונית שגרמו לשבר הגדול בו אנו נמצאים היום.

זה תאור של מציאות כואבת אך בשום אופן לא סופנית.

בהתנהלות נכונה שתדע לשלב בין חזון ומציאות יש בידינו אפשרות להעצים את ההסתדרות הציונית ולהפיך רוח חיים ואיתנות במעשה הציוני.

ברשותכם אתחיל מהפן האישי:

אני מגדיר עצמי כציוני מאמין מהיום בו עמדתי על דעתי. בעברי לא הייתי פעיל במוסדות הלאומיים, אך משחר נעוריי בעת שגדלתי בבית רביזיוניסטי ולמדתי בבתי ספר דתיים, ספגתי את הרעיון הציוני ואהבת הארץ.

באותם ימים הייתה מחלוקת אידיאולוגית קשה בין תנועת העבודה ותנועת החרות ואחר כך הליכוד. אך זאת הייתה מחלוקת על רעיון, על דרך. היא הייתה אידיאולוגית ופחות אישית.

היום אנחנו מוצאים חברה ישראלית שהיא פדרציה של פלגים.

מחברה יהודית בעלת מכנה משותף ומטרה משותפת הפכנו לחברה של שבטים מפוזרים, נטולי העוצמה של מנהיגות העבר.

לא ממשלה וממסדים פוליטיים יעשו את המאבק על האידיאולוגיה ולא הם יתוו את החזון. הם עסוקים בהישרדותם הפוליטית.

אתם, היושבים כאן מהווים את הבסיס לחבורה שתיצור את ערכי היסוד והחזון לציונות במאה ה-21.

יחד, ננסח את המצע של החזון החברתי-כלכלי הקושר אליו את העולם היהודי.

חובתנו ליצור אמנה חדשה בין מדינת ישראל והתפוצות.

יש אצלנו בורות וחוסר הבנה לגבי אופיין של הקהילות ובעיקר זו של ארה"ב.

אולם ראשית לכל אנחנו חייבים לנסח את כווני הדרך של החברה הישראלית. יש מבוכה גדולה לגבי השאלות המרכזיות של חיינו: מה יהיה עם תהליך השלום? מה שיטת הממשל הראויה? כיצד בונים חברה איתנה שכל ישראל ערבים זה לזה? ובעיקר מהו החזון הציוני?.

מי יחליט על כל אלה?, איזו הנהגה? אילו כוחות פוליטיים?

בעבר הרחוק הוועד הפועל הציוני קבע את סדר היום הלאומי. הימים ההם חלפו לבלי שוב.

אולם לא תם התפקיד שלנו לקבוע את סדר היום הציוני.

 

אני מציע לעשות את הפעולות הבאות:

 

1.      קביעת החזון של מדינת ישראל.

2.      גיוס כוחות מרכזיים שיהיו בהם פוליטיקאים, אנשי רוח, ראשי המשק הכלכלי, מעצבי דעת קהל, נציגות נכבדה של הדור הצעיר, מחנכים, קצינים בצבא, מרצים, ראשי תנועות הנוער, לדיונים משותפים בהם יעלו השאלות הבאות:

 

                     א.         ניסוח אג'נדה חברתית והשפעה על יישומה.

                     ב.         חינוך לערכים: יהודי ציוני ואוניברסלי - כל סטודנט שילמד קורסים בתולדות הציונות יקבל מלגה.
לקיים סדנאות למורים בנושא הציונות, והעולם היהודי. תכנית "תגלית", "סלע" - לשתף את הארגונים והבריתות בהשתתפות, באירוח, בסיור ובסמינרים.

                      ג.          גיבוש הסכמה בין הארגונים והבריתות על הקמת ועדה משותפת לניסוח ומימוש סדר יום ציוני.

                     ד.         משאבים - יש לאחד את כלל הכספים המוזרמים לחינוך ציוני ופעילות ציונית לתחומים שמוסכמים על כלל הארגונים היהודיים.
להגדיל את נפח הפעילות והאפקטיביות שלה.

 

אני מוכן לרכז צוות רעיוני שיפעיל סמינרים וימי עיון על פי קווים שיתוו בהסכמה בין הגופים השונים.

 

אם תהיה הסכמה על העקרונות וערכי היסוד, ניתן יהיה תוך חודש להגיד תכנית חדשה שתופעל מינואר 2007 ותמומן על ידי ההסתדרות הציונית.

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית