מתן הזדמנות שנייה לאהוד ברק (וגם) למדינת ישראל
מתן הזדמנות שנייה לאהוד ברק (וגם) למדינת ישראל

21.9.2006

עבור

מדור עמדה אישית

עיתון "הקיבוץ"

 

 

בבואנו לדון בשיקולים למתן הזדמנות שנייה למנהיג ברמה הלאומית, בהחזרתו להגה ההובלה והנהגת המדינה בישראל, צריך לשקול, בראש וראשונה ,את הערכה אם המנהיג הינו אדם הניחן ביכולות מנהיגותיות על פי אמות המידה הנדרשות, הכישורים והכשירות מהמעלה הגבוהה ביותר לנווט ולהכריע במטלות הניצבות בפני האומה. כל זאת בצד הערכה הנשענת, בין השאר, גם על הניסיון המצטבר מהעבר, שהמנהיג הפיק מההיבט החיובי, את מרב הלקחים מהתנסויותיו בתפקידיו הקודמים.  רק הצירוף של היכולות והכשירות האישיים מצד אחד - המהווים תנאי יסודי להחזרתו להנהגה - עם ההתנסות המשופרת מצד שני - יש בכוחם כדי להניב את התשואה הגבוהה ביותר "במחזור השני" של הובלת הגה ההנהגה .

 

 אין רבותא בידיעה, כי מדינת ישראל נמצאת מזה שנים אחדות בתהליך היסטורי הולך ומתמשך, בו חל פיחות באיכויות המנהיגים מהשורה הראשונה . דור המייסדים, ממנו צמחו בעבר המנהיגים המיתולוגיים, חלף ועבר לו כבר מזמן מהעולם ובני הדור החדש, רובם ככולם, בנויים בעיקר על יועצי תקשורת ,עצי תדמית ו"ספינולוגים" למיניהם המפריחים חדשים לבקרים  כותרות ובלוני ניסוי המבוססים על סקרי דעת קהל של מכוני סקרים מבית ומחוץ, כל זאת במקום הענקת מחשבה מעמיקה, רעננה  ובעלת יוזמה לאסטרטגיה המדינית ביטחונית הנדרשת. 

 

במדינות רגילות כגון : שבדיה, דנמרק, פינלנד או נורבגיה ובימים רגילים של "מזרח תיכון חדש", קשה גם כן , אם כי ייתכן איך שהוא, לנהל מדינה בהתבסס על יועצי תקשורת, תדמיתנים וספינולוגים. אולם מדינת ישראל, על אחת כמה וכמה, בהיותה מדינה שבה חלק גדול מההחלטות היום-יומיות הינן קיומיות הקשורות ל"סלע קיומנו" ובו זמנית משיקות גם ללב הביטחון הלאומי, אין כל אפשרות לנהל את המדיניות הלאומית, אף לא לרגע אחד, על בסיס מעין זה. במיוחד כאשר אנו נמצאים תדיר במהלך של קבלת

החלטות הרות גורל הנוגעות גם למלחמה ושלום, במהלכם אמורים לבוא לידי ביטוי

עליון היכולות המנהיגותיות, הכישורים, הכשירות והניסיון למילוי המטלה .

 

בשלב קריטי מעין זה, גם אם מסתבר בדיעבד שהייתה שגגה בבחירת המועמד

לאחד מתפקידי ההנהגה, או אולי בשיבוצו לאחד מהתפקידים המרכזיים לרבות

תפקיד שאיננו מצוי בהכרח בתחומי התמחויותיו, חייבים ללא כל היסוס לעצור את

"העגלה" ולעשות חושבים. ובכלל זאת, לעתים , גם לשקול מחדש את הצורך

בהחלפת "העגלון".

 

במהלך עניינים רגיל, ועל פי הנהוג במדינות דמוקרטיות הפועלות באמצעות

שיטת המפלגות הפוליטיות, הדרך לביצוע מהלכים מעין אלו אמורה להתחיל

במישור הפוליטי-הפנים מפלגתי. גם אם יאמר שבאופן פורמלי ישנם תקנונים

שתוקננו בעבר על מנת לסייע בהעברת מהלכים פרוצדורליים נדרשים.  אולם על

רקע האירועים האחרונים, ובמיוחד על רקע אוזלת היד ואי ההתאמה שהתגלתה

ביכולות ובכישורים של שר-הביטחון (לדעת רוב רובו של הציבור הרחב במדינה ולא

רק ציבור חברי מפלגה "העבודה") - אנו חייבים בראש וראשונה - לטובת המדינה

 - ולאחר מכן גם המפלגה, להאיץ את המהלכים הפנים מפלגתיים להעברתו של

עמיר פרץ מתפקיד שר-הביטחון  (כשאין כל מניעה להמליץ על מועמדותו לתפקיד

שר חברתי כולל הבכיר ביותר בממשלה.

 

במקביל , אנחנו צריכים להוביל לשורה של תהליכים מהירים במסגרת מוסדות התנועה, לרבות לבחירת יו"ר חדש למפלגת העבודה, אשר יהיה גם כשיר כמועמדה, בבוא השעה, לתפקיד ראש הממשלה בישראל.  המועמד היחיד כיום במסגרת מפלגת" העבודה", ואולי גם מקרב חברי ההנהגה הבכירה בשאר המפלגות במדינה, אשר ניחן ביכולות המנהיגותיות למתן מענה לסוגיות בעלות מורכבות רבות ביותר הניצבות בעת הזאת בפני עם ישראל, ובנוסף הינו גם בעל הכישורים, הכשירות והניסיון המצטבר בשורה הבכירה של תפקידי הנהגה - למלא את המשימה הראשונה במעלה - הינו ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר אהוד ברק .

 

 ואני מעלה פנייה בפני כל חברי המוסדות הרלבנטיים במפלגה, לרבות שליחנו

בכנסת, המודעים לאמיתו ולאישורו של המצב הסבוך, להתלכד בשעה מורכבת

ורגישה זאת ביחד ולתת יד להאצת המהלכים הפרוצדורליים הנדרשים.  רק

הצבתו של אהוד ברק, בשלב הראשון , בראשות המערכת התנועתית של מפלגת

"העבודה" תחזיר את מפלגת העבודה לרלוונטיות הציבורית הנדרשת כיום למדינת

ישראל מבחינה מדינית וביטחונית, ובשלב השני תסלול גם את  הדרך הנאותה

להנהגת המדינה .

 

בברכה  - ישראל חולתי, קיבוץ כיסופים

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית