צחי כשלג

5.2.2006

 

ניתן היה לצפות ממפלגה חדשה שהיא באה לציבור עם ניקיון כפיים, עם רעיונות חדשים שיתקנו את חוליי הפוליטיקה הישראלית. עוד בטרם נולד האפרוח הוא פגום בתוך המדגרה. כל התהליכים בהקמת קדימה שעוררו שאלות ותמיהות, מתחילים להתבהר.

 

הרשימה שהוצגה ברוב פאר בבנייני האומה, אין בה שום בשורה חדשה. נראה על פניו שבאופן אקראי נקבעה רשימה - שאין בה שום עוצמה אישית ולא מסר רעיוני.

 

ניתן היה להרכיב עוד עשרות רשימות דומות, חסרות ברק ומשמעות. במקרה בקרן הרחוב הזדמנו האנשים שנראו לבניו של שרון כראויים להיות מנהיגים. ברשימה כזאת יכולים להימצא צחי הנגבי, רוחמה אברהם ורוני בר-און ולעמוד על אותה במה ולנפח את החזה כבשורה של החברה הישראלית.

 

צחי הנגבי הוא משל למה שקורה בקדימה. החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין לא משנה לו מאום.

 

שינוי המקום מהחממה של מרכז הליכוד להנהגת קדימה לא מהווה בסיס לשינוי נורמות והתנהגות.

 

לפיכך, אין לתמוה על תגובתו של השר זאב בוים שאמר: "חלוקת משרות פוליטיות היא נורמה מקובלת בפוליטיקה הישראלית".

 

המעבר ממפלגה למפלגה אינו משנה את ההתנהלות האישית והציבורית. לפיכך לא תהיה שום תמיהה אם אחרי הבחירות תהיה קריאה: צחי שוב הביתה אל בית ז'בוטינסקי, שם גדלת ושם מקומך.

 

אם יש בי דאגה אמיתית היא התנהלות הציבור. הקלות של עזיבת בית פוליטי, הניידות לעבר רשימה שאיש לא מסוגל להסביר את רעיונותיה ודרכה.

 

ובכל זאת יש תקווה שהשכל הקולקטיבי יבין שאי-אפשר להלך באפלה בלי פנס שיאיר את הדרך.

 

יגאל צחור


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית