אידיאולוגיה והאנשים שמאחוריה

5.2.2006

 

אני רוצה להניח שכל חבר קיבוץ שמהרהר מעבר מה"עבודה" ל"קדימה" ואינו רוצה להיות חבר כנסת. שאל עצמו מספר שאלות.

         א.         למי יש דרך נכונה יותר בתחום המדיני, חברתי, כלכלי, חינוך, שלטון החוק?

         ב.         מי מבטיח יציבות שלטונית לאורך שנים?

          ג.          מי אמין יותר. על מי אני יכול לסמוך שיבצע את הדברים שאני מייחל להם?

         ד.         מי קרוב אלי יותר אישית ורעיונית?

         ה.         על מי אוכל להשפיע שיתחשב בדעתי, ברצוני ובעזרה למגזר אליו אני שייך?


ברשותכם בואו נעשה תרגיל מחשבתי משותף:

 

·         מי בעיניך אמין יותר בפתרון בשאלות שקשורות לכבוד האדם: שכר מינימום, הזדמנות שווה בחינוך, חוק פנסיה לכל, בריאות שוויונית, העלאת קצבאות זקנה, צמצום האבטלה.

יש לך שלוש אפשרויות: עמיר פרץ, אהוד אולמרט, ביבי נתניהו.

 

·         או לחילופין אופציית השרים בתיקים השונים. להלן האפשרויות:

חינוך: יולי תמיר, מאיר שטרית, לימור לבנת.

ביטחון: עמי אילון, שאול מופז, יובל שטייניץ.

אוצר: אבישי ברוורמן, אברהם הירשזון, ביבי נתניהו.

משפטים: בוז'י הרצוג, ציפי לבני, ראובן ריבלין.

פנים: אופיר פינס, רוחמה אברהם, גלעד ארדן.

שיכון: פואד בן אליעזר, רוני בר-און, גדעון סער.

חקלאות: אורית נוקד, זאב בוים, ישראל כץ.

 

בתנועה הקיבוצית היו במשך השנים ניסיונות משונים לחבור לד"ש, למפלגת מרכז, לשינוי, שכולם נגמרו בפרסה עצובה והדוגמה האחרונה של יוסף לפיד מלמדת, מה היא תקוות שווא.

 

הייתה הילה באישיותו של אריק שרון כחוואי, חקלאי, מצביא צבאי. גם כשהיא הייתה בניגוד להשקפת עולמנו. הקשר היה רגשי. לא רציונאלי.

 

היום מעניין לדעת איזה קשר רגשי - רציונאלי יכול להיות לאולמרט, שטרית, הנגבי, רוחמה אברהם, רוני בר-און.

 

האם הם יותר טובים או ראויים מעמיר פרץ, הרצוג, פינס, ברוורמן, יולי תמיר ועוד?

 

אשמח לקבל הסבר משכנע.

 

יגאל צחור

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית