נכשל במבחן עמונה

5.2.2006

 

התמונות מההתרחשות בעמונה מפחידות כל אזרח שחרד מהתרסקות מרקם החיים המשותפים בארץ למודת סבל שלנו.

 

למען הסר ספק, יש לומר באופן הכי נחרץ, יש להקפיד על שלטון החוק והמשפט. לא יעלה על הדעת במדינה מתוקנת שאנשים יעשו דין לעצמם ולא חשובה דתם, אמונתם או השתייכותם הפוליטית.

 

אך עם זאת, ממשלה שהעלימה עין במשך שנים רבות מהקמת מאחזים בלתי חוקיים (אותו דבר לגבי הבדואים בנגב), לא יכולה ביום אחד להחליט שהיא בריונית עד זוב דם.

 

אריק שרון, כשעשה את המהפך המחשבתי והחליט ללכת על ההתנתקות, הבין בחושיו הפוליטיים והמנהיגותיים שהוא חייב לצרף את מפלגת ה"עבודה" לממשלה כדי לקבל תמיכה גורפת להתנתקות. הוא הכין את הציבור הישראלי, קבל גיבוי בינלאומי והפעיל באופן מושכל את כוחות הביטחון. כל המערכת שידרה עוצמה ועל כך הוא תוגמל בציבור.

 

אולמרט שנקרא לתפקיד ממלא מקום ראש הממשלה בתוקף הנסיבות רצה להוכיח שהוא ממשיך דרכו של שרון. מאחר ודרכו אצה לו בטרם הבחירות, החליט ללמד את הדרדקים  מה כוחה של האלה המונחתת מידי איש החוק על פורע החוק.

 

הרבה חוכמה לא הייתה בקבלת ההחלטה, בעיתוי ובדרך הביצוע. דוברו של אולמרט, רוני בר-און, שתמיד ידע מה הוא שלטון החוק, גם באותה פרשה מסריחה של "חברון-בר-און" (תשאלו את אילה חסון), רוצה למחוק את דיראון  חברון מהתודעה הציבורית. ומכאן תמיכתו הגורפת בפינוי אלים.

 

כמתבונן מהצד, הפינוי האלים הדגיש את חולשת השלטון. נראה על פניו שהייתה הנחיה ברורה לשבור עצמות, כדי שעם ישראל יראה מי השליט. אם בהתנתקות מעזה היה צירוף של נחישות עם רגישות שביטאה חוסן, הסכמה והכנה ראויה עמונה היה כשלון מערכתי זועק לשמים. הוא פצע כל יהודי שצפה במתרחש. יש לי מחלוקת קשה עם נערי הגבעות, אבל להפוך כל חובש כפה לאיש חמאס זוהי התדרדרות שפוצעת עמוקות את החברה הישראלית.

 

עתה הזמן להשתחרר מהסיסמה "קדימה לישראל".

 

יש להיזהר משבירת המרקם העדין של החברה הישראלית בגלל רצון של ממלא מקום ראש ממשלה מפוחד שרוצה להוכיח שהוא מנהיג.

 

                            יגאל צחור


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית