עמדת במה: מסדר זיהוי הבמה ת הבמה

9.7.2005


עמדת הבמה ע

 

עמדת הבמה - מאת אלון אונפוס

מסדר זיהוי

הגב למאמר

 

[הקדמת הבמה: במסגרת פעולת 'הבמה...' לבטא עמדות מגוונות ושונות ולתת להן במה! בחרנו לפרסם את מאמרו של אלון אונפוס במסגרת 'עמדת הבמה'. אנו מקווים כי תמצאו את עמדתו מעניינת ותיקחו גם את חלק בשיח התנועתי. להזכירם, במסגרת האתר ניתן לפרסם מאמר או להגיב למאמר עצמו.]

 

בימים אלה הוגשה לכנסת הצעת תיקון לחוק יישום ההתנתקות, בה מבקש מציע התיקון ח"כ שאול יהלום לחייב את כוחות הביטחון אשר ישתתפו בפינוי גוש קטיף , לענוד תג זיהוי הנושא את שמם. בדברי ההסבר לתיקון מצוין כך : "המטלות שיוטלו על כוחות הביטחון בעת העקירה (אם בכלל) מחייבות הזדהות אישית כלפי האזרחים. ההזדהות תוביל לאיפוק וריסוק[ כך כתוב  במקור א.א.] במסגרת החוק והמותר".

על פניו אכן אפשר להזדהות עם הרעיון  שראוי שכל איש ביטחון בתפקידו אכן יזדהה בשמו על מנת שהאזרחים והעיתונות יוכלו לזהותו אם הוא ביצע עבירה פלילית או עוולה אזרחית. אם איני טועה, אכן כל משטרת ישראל מחויבת משוטר זוטר ועד למפכ"ל לענוד תג שם בגלל הימצאותם התמידית בקרב אזרחים ישראלים וזרים.אך כאשר מגרדים את השכבה העליונה מתחת לכמה שורות רזות אלה , מוצאים כי מסתתרים שיקולים אידיאולוגיים עבי בשר כמו המציע ח"כ יהלום בעצמו.

ראשית, לאור העובדה שרבנים ואנשי ימין קיצוני מהלכים אימים על חיילים ומפקדים בצה"ל  ועל שוטרים במשטרת ישראל שישתתפו בפינוי, בכך שהם אף מבטיחים לאגור את שמות ותצלומי אותם אנשי כוחות ביטחון "ליום נקם ושילם" נוצרת אצלי תחושה שהדרישה להזדהות לא באה מכיוונו של ח"כ יהלום  בתום לב ודאגה לשלום הציבור גרידא, אלא הוא מבקש חסינות כלפי המתפרעים בפועל , ופגיעוּת רבה יותר של הזרוע של הרשות המבצעת ושל גורמי אכיפת החוק כדי להרתיע אותם מלבצע את תפקידם בנחישות שדרושה מהם. דוגמאות מהן ניתן ללמוד היו אירועי חסימות הכבישים בכל הארץ ובהתבצרות במלון "מעוז הים" בהם  נוכחנו שהסיכונים הביטחוניים והעבירות הפליליות לכאורה , מבוצעות ע"י אותם אנשים או חלק מהאוכלוסייה שח"כ יהלום מזדעק לפגיעותם ורגישותם(אני מכיר את הקלישאות של "עשבים שוטים")  הם למעשה  אלה אשר מסכנים אזרחים תמימים באמת וגורמים נזק חברתי-כלכלי אדיר למדינה ולחברה הישראלית.

לא זו אף זו, כאשר אותם מתפרעים העוברים על חוק המדינה בשם אלוהי היהודאים, נשנות תופעות של סירוב להזדהות בפני כוחות המשטרה. האם לא צריך לגזור גזירה שווה לפחות בין אנשי כוחות הביטחון שחזקה עליהם שהם מבצעים את תפקידם במקצועיות ולמען הציבור כולו, ובין אותם פורעי חוק? אני מציע שתתווסף להצעתך גם חיוב של המתפנים אשר עברו על צו הפינוי ויישארו בשטח לאחר  לענוד תג זיהוי, שאם מישהו מהם יפגע באיש כוחות הביטחון או יבצע עבירות אחרות יהיה קל יותר לגורמי האכיפה לזהות אותו. לדוגמא, מה היה קורה אילולא היה צוות טלוויזיה שצילם את האספסוף שניסה לרצוח , לכאורה, את בן חמולת  המואסי. גם כאשר היה הצילום בידם היה קושי לאתר את החשוד במעשה.

עוד דבר שלא הפליא אותי בהצעתו של יהלום היא היחס השונה שהוא מצפה מצבא להתייחס לבני אדם על פי מוצאם האתני.  בכל שנות הכיבוש הישראלי בשטחים, צה"ל נמצא בחיכוך מתמיד עם אוכלוסיה אזרחית פלסטינית במחסומים, בעיבורי הערים ובאזורים בהם גרים מתנחלים ליד אוכלוסיה פלסטינית. אני תמהה ומתפלא ( בעצם לא ממש ) מדוע לא קם מישהו ממחנהו של שאול יהלום והציע הצעה דומה לגבי הזדהות של חיילים ומפקדים כלפי אותה אוכלוסיה מקומית, שאולי הייתה מביאה במקרים רבים ל"איפוק וריסון במסגרת החוק והמותר" והייתה חוסכת בחיי אדם ובהגברת השנאה בין הצדדים. כאן לדעתי מסתתרת הבעיה המוסרית האמיתית בתיקון המוצע, בה הוא  דורש מכוחות הביטחון להזדהות כלפי "אחיהם" היהודים לעומת " הפושעים" הערבים. הנחת הבסיס של שאול יהלום  היא שיש דרגות התייחסות שונות של הצבא, ואין דין הזדהות כלפי מתנחל "משלנו" לבין הזדהות במחסום ל"סתם" אישה בהריון או אנשים פלסטינאים קשי יום . לטוענים שיגידו שמסתתרים ביניהם מחבלים או חברי ארגוני טרור עיין ערך "עשבים שוטים" , כך גם אפשר  על בסיס אתני ולא על בסיס חוקי אחר.

אם השוויון  בפני החוק הוא בראש מעיניו של שאול יהלום אז הוא היה צריך להוסיף עם  תיקון לחוק חופש המידע, שצה"ל והמשטרה מחויבים למסור פרטי גורמים מבצעים – גם אם נעשה עוול לאוכלוסיה חפה מפשע ללא קשר למוצאה האתני במקרים של הפצצת מטוס מהאוויר או בהריסות בתים וכדומה. האם היינו מוכנים לחשוף את חיילי ומפקדי צה"ל לסיכונים של חשיפתם לתביעות פליליות ואזרחיות בארץ ובחו"ל? אם כן, צריך לתקן את החוק באופן שוויוני .אך אם התשובה שלילית לשאלה זו  צריכה הכנסת לדחות את ההצעה הזו.

קהילות 'הבמה הרעיונית'

ביטאון המשמרת הצעירה            אתר סניף רמת-השרון

 

 

הבהרה: זהו איננו אתר רשמי של מפלגת העבודה ואיננו מיצג אותה בשום צורה ואופן

webmaster@Labor.org.il

 

 

מדת

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית