ח'כ נחמן שי: השבוע הראשון של כנס החורף

השבוע הראשון של כנס החורף

עצרת זיכרון לרצח רבין | חוק עבודה מועדפת | תאגיד השידור הציבורי | אירוח חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית | הבחירות בארה"ב | יום החקלאות בכנסת | מה עוד היה לנו בשבוע החולף? 

 

חברות וחברים, 

 

נתחיל בעניין קטן. חוק לעזרת האזרחים הוותיקים שהפילה הכנסת אתמול. חקיקה היא עניין מסובך; חוקים "גדולים" קשה להעביר כי הם בד"כ עולים כסף והממשלה אינה מעוניינת בהם. חוקים "קטנים" נראים לפעמים מגוחכים וחסרי חשיבות ואז שואלים- מי בכלל צריך אותם?

מוזמנים ללחוץ על התמונה כדי לשמוע את דברי במליאה:

הצעת החוק הזו אינה עולה אפילו שקל למדינה, היא נועדה לאפשר לחיילים משוחררים, שנהנים מעבודה מועדפת לקבל מענק מהצבא על כמה חודשי תעסוקה. סיעוד הוא אחד מהמקצועות המועדפים אבל מעט מאד צעירים רוצים לעסוק בו. חשבתי שזה יהיה נכון מבחינה כלכלית, חברתית ואפילו מוסרית לחבר את הדור היוצא והדור הנכנס, קשר בין דורי. הצענו להסיר מחסומים מסוימים, בירוקרטים בעיקר, כדי לפתוח את המערכת הזו לחיילים משוחררים נוספים. הממשלה לא אהבה את החוק הזה, היא כל כך לא אהבה אותו, שהיא עובדת עכשיו, בדיוק, על הצעת חוק דומה ולכן היא לא צריכה אותו. הבטחתי להם שאמתין בחקיקה גם לאחר שהכנסת תעביר את החוק עד שנוכל למזג את שתי ההצעות, הפרטית והממשלתית. אבל זה לא עזר. שר הרווחה, חיים כץ, מתנגד ואתו הקואליציה. חבל ועצוב.

האזרחים הוותיקים במדינת ישראל שמספרם מתקרב למיליון, זקוקים לכתובת בכנסת. הייתי ואהיה הכתובת הזו עבורם, אמשיך להגיש הצעות חוק, ליזום דיונים ולפעול בכל דרך שהיא כדי שיכלו לחיות את חייהם בכבוד והערכה. אבל ליתר ביטחון אני מצרף פה את רשימת חברי הכנסת שתמכו בחוק והתנגדו לה. אולי ביום הבחירות תזדקקו לה.

 

כך מבחינתי התחיל כנס החורף של הכנסת . פתיחה מאכזבת מעט אבל ממש לא מייאשת.

 

כל השבוע דנו בענייני השידור הציבורי. כשלעצמו העניין הזה מטורף לחלוטין. חוק שלא נכנס עדיין לתוקף כבר מתהפך וחוזר לנקודת ההתחלה. לחוק הזה יש היבטים אישיים ואנושיים. מדובר באלפי אנשים. עובדי רשות השידור ועובדי התאגיד שחייהם וחיי משפחותיהם השתבשו לחלוטין. הם לא יודעים אם יש להם עבודה או אין להם, ואיפה, והם נאלצים באופן טבעי לרצות את מעסיקיהם, דבר שעומד בניגוד לתפקיד העיתונאי שלהם. לאורך כל הדרך התנגדתי לתאגיד הזה וחשבתי שצריך לשקם את רשות השידור ולהעלותה על פסים חדשים, אבל באיזה שהוא מקום חצינו את הנקודה של האל חזור ועכשיו חייבים לסייע לתאגיד תוך כדי שילוב של עובדים רבים ככל האפשר מתוך רשות השידור.

ברדיו ללא הפסקה התראיינתי לתכנית של גבי גזית; "רוב הציבור נטש את השידור הציבורי", האזינו.

 

ברדיו גלי ישראל התראיינתי בנושא לתכנית של פתחי וזמרי; להאזנה.

 

אני רוצה לחזור לדברים שאמרתי בדיון בוועדת הכלכלה. שידור ציבורי הוא שירות ציבורי כמו שירותים אחרים שהמדינה מאפשרת ואפילו מספקת בעצמה. השידור הציבורי הוא אחד מהם. אין מפת שידורים מלאה ללא שידור ציבורי. כשבאים להאריך אותו חייבים לאזן ולשקול היטב בין העלות לבין התועלת אבל העלות אינה רק עניין כלכלי ואת התרומה שלו אסור לבדוק רק בגודל התקציב. דווקא אני שעמדתי ליד ערש הולדתו של ערוץ 2 אבל גם לפני כן שירתתי בערוץ הראשון בכל מיני תפקידים, יודע להבחין היטב בין שידור מסחרי לבין שידור ציבורי. ישראל זקוקה לשידור ציבורי.

 

יזמתי דיון מיוחד בנושא השידור הציבורי במליאת הכנסת ואני ממשיך לטפל בעניין הזה.

 

הנה דברים שאמרתי בנושא:

דה מרקר: "זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של הכנסת שמבטלים חוק עוד לפני שהוא בכלל יצא אל הפועל. מי שילמד את הפרשה הזו ביום מן הימים לא ימצא כל תשובה למה זה נעשה".

 

גלובס: "עובדי התאגיד עושים את עבודתכם בצורה הרצינית והאמינה ביותר, וזו כנראה הסיבה שתצטרכו ללכת הביתה, כי במדינה הזו לא רוצים אנשים מקצועיים ואמינים שמסרבים להיכנע לשיקולים פוליטיים ואחרים בשירות הציבורי במדינת ישראל". 

 

ישראל היום: "בזה עוד לא נתקלתי. רשות השידור, הגוף שאותו השמיצו, תקפו, אמרו עליו את כל הדברים הרעים - שרובם, אגב, היו נכונים, הפך עכשיו למבצר של הניקיון ושל הסדר התקין".


 

השדולה לחיזוק העם היהודי שמובילים בכנסת, חברי דוד ביטן ואני, אירחה השבוע את חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית. השדולה שלנו בת 47 חברים, היא הגדולה בשדולות הבית. היא מחפשת דרכים כדי לחבר בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל והציבור. הקשר הזה הוא חיוני, שכן הוא צופה בחובו לא רק היסטוריה משותפת אלא גם הווה ועתיד משמעותיים.

השינויים הדמוגרפיים הדרמטיים שיהדות התפוצות עוברת, כולל הידלדלות הקהילות והתבוללותן מטילה על ישראל אחריות גדולה להמשך קיומו של העם היהודי. קראתי באירוע הזה לפרדיגמה חדשה שבה ישראל נותנת ולא רק מקבלת.

לחצו על התמונה כדי לשמוע את הנאום שלי באירוע המרכזי:

 

יהדות התפוצות מתגייסת תמיד לעזרת ישראל, היא המשענת הנאמנה ביותר שלנו, אבל כאשר ישראל מתבקשת ללכת לקראתם כמו למשל בנושא הכותל, הם מקבלים הבטחות שווא. זה מסביר הרבה מן התרעומת והמרירות השוררים בקרבם ביחס לישראל. תופעה חדשה הראויה לשימת לב.

חברי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית התארחו תחילה בלשכתנו, וב- 25 לשכות אחרות בכנסת. בפגישות הסגורות שוחחנו על הנושאים האקטואליים הבוערים, ולאחר מכן התכנסנו באולם שגאל עם ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, ראש האופוזיציה יו"ר הסוכנות ואחרים.

Jerusalem Post כתבו כתבה מעניינת על הביקור של חבר הנאמנים בלשכתי. לחצו כאן.

עוזריי הכינו לכם סרטון שתוכלו להביט אל מאחורי הקלעים של המפגש הנפלא הזה. לחצו על התמונה:

 

האירוע הזה מתקשר באופן טבעי לבחירות שייערכו בארה"ב בשבוע הבא. היה זה מסע בחירות מטורף ביותר, משונה ומוזר שצפינו בו אי פעם. המועמדים התמקדו האחד ברעותו והתרכזו בעיקר בחלק שיורד מתחת לקו המותניים. קשה היה לאתר מחלוקות אידיאולוגיות אמיתיות כפי שבאמת פעורות בין רפובליקאים לבין דמוקרטים בארה"ב. תוצאות הבחירות הן חשובות מאד לישראל. ישראל זקוקה לארה"ב ולפרקים גם ההפך, ויהדות ארה"ב היא הגשר המחבר בין שתי המדינות. היא מסייעת מאד לשמור על הערכים המשותפים ולקדם אותם.

ההימור שלי הוא על הילרי קלינטון, אבל כפי שרכבת ההרים הזו מתנהלת קשה מאד לדעת. נותרו עוד יומיים.

 

לחצו על התמונה כדי לצפות בראיון שלי למוסף בערוץ 1:


 

הכנסת ציינה בשבוע החולף את יום החקלאות. החקלאות היא לא רק עניין לחקלאים, היא ערך לאומי שמחייב התייחסות ממלכתית – לאומית. החקלאים אינם מקבצי נדבות ובוודאי אינם אויבי המדינה. הם מנסים להתפרנס בכבוד ומתחרים בייבוא זול ובתעסוקה לא מוסדרת. עצוב היה לשמוע את החקלאים. בממשלה הזאת אין להם אוזן קשבת. אבל אני מקווה שלא יישברו ולא יינטשו את עבודתם ובעיקר את הקרקע.

 

 לחצו על התמונה כדי לשמוע את הדברים שאמרתי בוועדת חוץ ובטחון:


כדי לשמוע את הנאום שלי במליאה בנושא החקלאות, לחצו כאן. 

 

אתמול התכנסנו בכיכר רבין לעצרת זיכרון, עצרת מחאה. 21 שנה לאחר היום הרע ההוא, אנו ממשיכים לזכור ולהזכיר את מה הביא לרצח הפוליטי החמור בתולדות ישראל. ונשאל את עצמנו כיצד בכל זאת השנאה וההסתה לא מסתיימות. זוהי תכלית העצרת. 

 

מה עוד אירע בשבוע החולף, השבוע הראשון לשובה של הכנסת:

ח"כ והשר לשעבר רן כהן השיק את ספרו האוטוביוגרפי, המספר את סיפורו המדהים של ילד בן 10 שעלה לבדו מבגדד לקיבוץ גן שמואל ועשה דרך חיים מרהיבה:

 

משלחת של הבונדסטג הגרמני נפגשה עם ועידת המדע ודנה באג'נדה דיגיטלית. לחצו על התמונה כדי לשמוע את הדברים שאמרתי בדיון המשותף:

 

ביום חמישי נפגשתי בסינמטק תל אביב עם 200 הייטקיסטים לשיחה על פוליטיקה; להתערב, להתפקד ולהילחם על דמותה של המדינה. מרענן ומעודד:

ולבסוף שוב כפי שפתחתי, כולנו ניפגש בכיכר ביום שבת ב-19:30 לאזכרה לזכר יצחק רבין. זאת לא אופציה, זאת חובה. בואו והביאו אחרים.

 

שבת שלום,

נחמן.


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית