ח'כ מרב מיכאלי: הכץ לפקקים
לצפייה בסרטון לחצו על התמונה
 
חברות וחברים יקרות ויקרים, 
 
רק נגמר החופש הגדול וכבר מרגישות ומרגישים את הימים מתקצרים, הטמפרטורות קצת יורדות וריח החגים באוויר. בישראל השגרה היא תמיד קצרה.
כמו כולכן וכולכם, אני מניחה, גם אני דאגתי השבוע לשמעון פרס ושולחת לו איחולי בריאות. החרדה מלאבד אותו גדלה, כמובן, על רקע ראש הממשלה שלנו היום שכל כך חסר את החזון שפרס הביא אתו לכל תפקיד. 
 
ואפרופו בריאות, העיניים היו נשואות השבוע לארצות הברית, שם המשבר הבריאותי של הילארי קלינטון הטיל צל כבד על הקמפיין שלה. קלינטון אולי לא נהגה הכי נכון תקשורתית בתוך האירוע הזה, אבל אסור לתת לזה להפוך לחזות הכל. טראמפ עשה טעויות קשות לא פחות, ואיכשהו – תמיד נפל על הרגליים. אני מקווה מאד שארצות הברית תתאושש מהתקרית הזו ולא תפספס בגללה את ההזדמנות להעמיד בראשה אישה כל כך ראויה. 
 
כחברת ועדת החוץ והביטחון אני עוקבת זמן רב אחר מדיניות ישראל בנושא החלל ורואה מקרוב את המאמץ, המחויבות והברק המקצועי שמושקעים בנושא על ידי נשות ואנשי המקצוע. ועדיין, למרות כל אלו, בעבודה כזו מורכבת יכולות לקרות תקלות כמו אלו שראינו בשבועות האחרונים עם הלווינים "עמוס 6" ו"אופק 11". הנושא הזה כל כך משמעותי לבטחון ישראל, ולכן חשוב כל כך שהמדינה תאסוף את עצמה ותכין תכנית קדימה לניהול מדיניות החלל שלה. בעקבות האובדן הקשה של הלווין פניתי לח"כ עפר שלח, יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הכוח בועדת החוץ והבטחון, וביקשתי שיקבע דיון בועדה ובו נבדוק איך ישראל משתקמת ואיך להיערך כדי שזה לא יקרה שוב. כשיהיה תאריך לדיון אעדכן.
 
 
 
ההשקעה בתעשייה הביטחונית הישראלית חשובה אפילו עוד יותר עכשיו, אחרי המכה שספגה עם אישור ההסכם הביטחוני עם ארצות הברית שקיבל את התואר המפוצץ והלא מדויק "התחייבות הסיוע הגדולה ביותר שארצות הברית העניקה למדינה אחרת בהיסטוריה". ההסכם הזה יפגע בתעשייה הישראלית, כי הוא ימנע בהדרגה מישראל את האפשרות להשקיע חלק מהכסף במוצרים ישראלים כמו שהיה עד כה. זו עוד סיבה שחשוב במיוחד כבר עכשיו להיערך להתמודד עם הפגיעה הזו, ולמרבה הצער – לא נראה שהממשלה שלנו עושה או נערכת לעשות את זה.
 
 
 
בשבת הייתי בטמרה, שם נפגשתי עם ראש המועצה זוהיר דיאב. יחד עם חברנו אחמד דיאב, דיברנו על היישוב, על התכניות שלהם לעתיד ועל הצורך של המפלגה להתחבר שוב במלוא העוצמה למגזר הערבי, שהוא בשר מבשרה. שמחתי לפגוש שם גם את בני הדור הצעיר בטמרה, צעירים חדורי רצון אמיתי להיות שותפים לבניית החברה הישראלית. הם מצפים מהמפלגה להיות כתובת ומקור תמיכה ואני כמובן מסכימה אתם ומחויבת לכך מאד.
 
 
 
מטמרה המשכתי לפקיעין, לסמינר הנשים המהממות שארגנה הועדה לקידום מעמד האישה במפלגה. דיברנו על מקומנו במפלגה, בפוליטיקה בכלל, על הצורך שלנו להיות יותר ויותר נוכחות ואיך אנחנו עושות את זה. תמיד מרתק וכיף.
 
 
 
כבר סיפרתי לכןם שבילבי בת גרב הייתה אחת מגיבורות הילדות שלי ודמות ממנה למדתי לא לפחד ותמיד להעז. השבוע מצאתי הוכחה ניצחת לכך על מדרכות תל אביב, ממש בכניסה לבית ספר. הלוואי שהילדות והילדים שנכנסים בשער כל יום באמת מפנימות את המילים של אהובתי הג'ינג'ית החכמה.
 
 
לפני סיום, חג שמח לחברות ולחברים המוסלמים!
 
 
 
ולא ניפרד בלי רגע של אינסטגרם, הפעם מצילומים לראיון אתי שיתפרסם בשבועות הקרובים ב"מקור ראשון". התראיינתי לאורלי גולדקלנג, אולי האישה הכי שונה ממני על הנייר אבל חמש דקות אחרי שנפגשנו כבר הרגשתי כאילו אנחנו מכירות שנים, שוב הוכחה שהדומה והמאחד גובר בכל כך הרבה על השונה. אתןם עוד לא עוקבות אחרי באינסטגרם?! בואו
 
 
 
שבת שלום,
 
שלכן ושלכם,
 
מרב.

מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית