ח'כ איתן ברושי: ניוזלטר אוגוסט 2016

12/08/16

ח' באב תשע"ו

 

חברים וחברות,

 

שלום רב,

 

מושב הקיץ של הכנסת תם ויצאנו לפגרה ארוכה. המושב היה עמוס, אינטנסיבי וגדוש בעשייה, בהתרחשויות פוליטיות ובהצעות חוק. כזכור, התחלנו אותו כאשר על הפרק עמדה הצטרפות אפשרית לממשלה, אך לבסוף בחר נתניהו בליברמן ובממשלה ימנית קיצונית, וסיימנו בהחלטת ועידת המפלגה לדחות בשנה את הבחירות ליו"ר. הפגרה היא גם זמן למנוחה, אך עבורי זו הזדמנות לסייר במשך השבוע בכל הארץ ולהמשיך בעבודה השוטפת. אשמח להגיע לכל מקום ויישוב אליו יזמינו אותי ואני פונה אליכם בבקשה שתעשו זאת. בקרוב נתחיל בדיונים על תקציב המדינה וגם ועדות הכנסת עדיין פעילות. רגע לפני שאסכם את התקופה האחרונה, חשוב לי להתייחס לוועידת המפלגה האחרונה.

 

הזמן פועל לטובת מי שמשתמש בו נכון

 

מתחילת כהונתי בכנסת טענתי שהמפלגה זקוקה להגדרה מחודשת של הערכים והיעדים שמובילים אותה, ולגיבוש תעודת הזהות והקווים האידאולוגים שלה.דחיית הפריימריז לראשות מפלגת העבודה ליולי 2017 קנתה למפלגה פרק זמן חיוני שהיא זקוקה לו, ותאפשר זאת. בנוסף, הדחייה תענה על הצורך לקדם את הליך הבחירות למוסדות המפלגה ולמזכ"ל, ובתוספת כוחות והרחבת השורות במפלגה, ותעניק הזדמנות למועמדים חדשים ונוספים להצטרף למרוץ ולחזק את המפלגה. זו הסיבה שהייתי שותף מרכזי ומהראשונים להצהיר על תמיכתי בהצעה זו, וגם פניתי בנושא ליו"ר המפלגה, יו"ר הסיעה ולמזכ"ל המפלגה. מוזמנים לצפות בדבריי בנושא בתכנית 'אולפן פתוח' בערוץ הכנסת.

 

המאבק על החקלאות והתעשייה המקומית

 

בעת האחרונה הייתי שותף מרכזי ופעיל במספר מאבקים שתכליתם הצלת החקלאות והתעשייה בישראל מגזירות ומדיניות שגויה ופוגענית. לפקידי האוצר יש נטייה להסתכל רק על מספרים ולשכוח מהאנשים, ועל כן הם דוגלים בייבוא פרוע גם במחיר של חיסול התוצרת המקומית. מדובר בפגיעה בביטחון התזונתי של ישראל ופרנסה של אזרחים רבים, מרביתם בפריפריה.

 

מאבק מגדלי הדגים – בשעה טובה, נראה שהמאבק הסתיים ואתמול הגיעו המגדלים להבנות עם האוצר לגבי הורדת המכס על ייבוא דגים קפואים. זהו לא מאבק רק על הדגים – אלא מאבק על עתידה של החקלאות בישראל. זהו לא מאבק רק על עמק בית שאן – אלא מאבק על עתידה של ההתיישבות. בחודשים האחרונים מקדם משרד האוצר רפורמה בתחום החקלאות, הכוללת הורדת מכסים ופתיחת השוק לייבוא תוצרת חקלאית. רפורמה זו מאיימת לחסל כליל את ענף המדגה הישראלי, שמאז הקמתו בשנת 1938 ולאורך 78 שנים מספק לצרכן הישראלי דגים טריים באיכות גבוהה, מפרנס אלפי משפחות בעשרות יישובים. פניתי למבקר המדינה בבקשה "להטיל את כל כובד משקלו" על מנת לעצור את המשך הפחתת המכסים על ייבוא הדגים ולאפשר לימוד והבנה של תוצאות הייבוא עד כה, ולתקן את הליקויים במידה שהיו כאלו. המבקר פנה לשר האוצר וביקש ממנו את התייחסותו לטענות שהועלו בישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה שניהלתי, לצורך בדיקה ראשונית של הנושא. תוכלו לקרוא על כךלצפות בידיעה על כך בתכנית 'לילה כלכלי'להאזין לראיון בנושא עם רינו צרורולצפות בנאומי מהפגנת מגדלי הדגים

 

מאבק הדייגים - דייגי המכמורת בטלים כמעט לחלוטין מהדייג כבר יותר מ-4 חודשים. פקיד הדייג הראשי של משרד החקלאות העביר הגבלות ברישיונות כבר בתחילת השנה, למרות שהן לא אושרו על-פי הנוהל המקובל בוועדות הכלכלה. לפי הגבלות אלו, דיג המכמורת נאסר בפחות מעומק 40 מטרים בחודשים מאי ואפריל, ונאסר לחלוטין בחודשים יוני, יולי ואוגוסט. בדיון בוועדה אמרתי שלא יכול להיות שהדגים יהיו שבעים בעוד שהדייגים ייוותרו רעבים. יש למצוא את האיזון ולשמור גם על החי והטבע, אך אם המדינה סוגרת את חופי הארץ עליה לתת לדייגים פיצוי כלכלי על כך – זהו היעד העיקרי. בלי פיצוי אסור לסגור את החופים בפני הדייגים. מוזמנים להאזין לשיחה שלי עם נתן זהבי בנושא.

 

שימורי הטונה - בהמשך לדיון שיזמתי בוועדת הכספים של הכנסת בעקבות הורדת המכסים הפרועה של האוצר על שימורי הטונה, אשר פוגעת קשות בתעשייה המקומית ובמפעלים, הנמצאים ברובם בפריפריה, ערכתי ביקור במפעל "פילטונה" לייצור טונה בבאר-שבע המעסיק כ-80 עובדים.בעלי המפעל ומנהליו הציגו בפניי נתונים ומסמכים מהם עולה כי הפחתת המכסים על הטונה המיובאת הנחיתה מכה אנושה על המפעל שהגיע לפרשת דרכים ושוקל האם להמשיך ולבצע צמצומים ופיטורים או לסגור את המפעל לחלוטין. התברר לי כי הפחתת המכסים על הייבוא של מוצרי הטונה, שהסתכמה בשנתיים האחרונות בכ-30 אחוזים, לא זו בלבד שלא גרמה לירידה משמעותית במחירי הטונה שמשלם הצרכן הישראלי, אלא שהיא חושפת אותו מידי יום לטונה שאיכותה ירודה משמעותית, וקיים ספק לגבי מרכיביה ברוב המקרים, מזו המיוצרת במפעלי טונה ישראלים הנדרשים לעמוד בתקנים מחמירים. הטונה אותה מייבאים מסין אינה נדרשת לעמוד באותם תקנים מחמירים הנדרשים מהתעשייה המקומית. פניתי בנושא לשרי הכלכלה והבריאות וביקשתי מיו"ר ועדת הכספים של הכנסת לקיים דיון נוסף בנושא.

 

 

 

 

מוזמנים לקרוא טור דעה שפרסמתי בעיתון 'מעריב' בנושא הפגיעה בחקלאות, ולצפות בשאלתי לראש הממשלה בנושא

 

 

 

פרלמנטרי

 

חוק עבודה מועדפת בחינוך - הצעת החוק שלי לקידום עבודות בתחום החינוך והכרתן כעבודה מועדפת הייתה אמורה לעלות להצבעה במליאה. הכוונה היא לבטל את ההכרה בעבודה בתחנות הדלק כעבודה מועדפת, ולתעדף במקום עבודה בתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, התרבות והספורט.זכיתי לעשרות תגובות אוהדות בעקבות הפרסום מנשים וגברים מכל הארץ, ללא קשר להשתייכות פוליטית, מהמרכז והפריפריה, מהעיר, מהיישוב או מהקיבוץ. קיבלתי מכתבי תמיכה בחוק מפורום מנהלי מרכזי צעירים ורכזי צעירים במועצות האזוריות מכל הארץ אשר כתבו לי עד כמה הנושא חשוב להם והכרחי לחינוך ולחיים בכלל בפריפריה. לצערי, ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את הדיון בחוק בארבעה חודשים מכיוון שלא הצליחה להגיע להסכמה בנושא. כיוון שכך, החלטתי לשאת נאום במליאה, אך לדחות את ההצבעה למועד מאוחר יותר במטרה לנסות ולגבש הסכמה ותמיכה להעברתו במליאה. החוק חשוב מדי בכדי שאתן לו ליפול, ואעשה מאמצים להגיע להסכמות שיאפשרו את אישור החוק במושב הבא. בינתיים מוזמנים לצפות בי מספר לאורלי וגיא על החוקובנאום שנשאתי במליאה.

 

העברת האחריות לתכנית תל"ם ממשרד העלייה והקליטה למשרד לשוויון חברתי - תכנית תל"ם משלבת תעסוקה, לימודים ומגורים בקיבוצים לצעירים בני העדה האתיופית. התכנית הפועלת משנת 1998 ומשותפת למשרד הקליטה, הכלכלה ולקיבוצים. התכנית מקיפה בעיקר צעירים שאינם עונים להגדרה"עולים" ומשכך, אין משרד הקליטה יכול להמשיך ולהפעיל תכנית זו, אף על פי שמדוברבתכנית. לשמחתי מאמציי לסייע נשאו פרי ובסיוע משרד ראש הממשלה הוחלט שהתכנית תמשיך לפעול תחת המשרד לשוויון חברתי ותתוקצב על יד משרד העלייה והקליטה. יש להודות ולשבח את התנועה הקיבוצית על המפעל הזה שנמשך כבר הרבה שנים. המפעל הזה חשוב לנו ואנו גאים בו.

 

דיון בוועדת הפנים על מגבלת הגודל של היישוב הכפרי – לפני שבוע נערך דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בעקבות ההצעה שלי לסדר היום בנושא: "הסרת החסמים המונעים בנייה במרחב הכפרי" אליה הצטרפו גם ח"כ עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת) וח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו). במסגרת תכנית תמ"א 35 נקבעה לכל יישוב מכסת יחידות הדיור המותרות בשטח הקו של היישוב באופן שרירותי וללא קריטריונים והתחשבות בגידול הטבעי של היישוב. לקיבוצים ומושבים רבים קיימים שטחים ויכולת לבניית יחידות דיור נוספות בשטחם, אך הם מוגבלים מכיוון שהגיעו למכסה שנקבעה עבורם. הוועדה קראה להסיר את מגבלת הגודל של היישוב הכפרי ולקבוע קריטריונים ברורים לגדילת יישובים מעבר לריבוי טבעי, תוך האצת היישום של החלטות הממשלה בנושא. מוזמנים לקרוא עוד בנושא.

 

תקציב 2017/18 וחוק ההסדרים – התקציב הדו שנתי הוא עובדה קיימת. החיסרון הגדול בעיני הוא בשאלת סדר העדיפויות של התקציב ולא במספר השנים.הוויכוח הגדול הוא על סדר העדיפויות וצריך להיות על מהם היעדים והמסגרת, והאם יש מטרות וכיצד מפקחים על מה שמבוצע ומתממש מתוך התקציב. לקראת התקציב וחוק ההסדרים יש שני נושאים עיקריים שאני עוסק בהם. הראשון, הוא נושא מחיר המים. במסגרת התקציב יעלה חוק המים ובו כוונה להוזיל את מחירי המים לצרכנים הביתיים. החוק עוסק גם במחיר המים לחקלאות. לצערי הוחלט שלא להפריד בין שתי הסוגיות. מים הם לא מוצר כלכלי טהור, ויש להם אספקטים ביטחוניים ולאומיים משמעותיים.יש לקבוע תקציב שיאפשר מחיר מים ריאלי, ולא להעלות את המחיר הנמוך של מים לחקלאות באזורים מסוימים, אלא להוריד את המחיר באזורים שהוא גבוה, כך שניתן יהיה לקיים חקלאות במחיר שייקבע. הנושא השני הוא ההצעה למס הכנסה פרסונלי בקיבוץ המתחדש. אני פועל על מנת להוציא זאת מחוק ההסדרים שאינו מתאים לסוגיה מורכבת שכזו. הנושא של מיסוי חשוב מבחינה ערכית, רעיונית וכספית. יש בנושא שאלות עקרוניות ואני עומד על כך שהנושא לא יכול להיות בחוק ההסדרים וצריך להיות מוסדר בהליך חקיקה רגיל. אנחנו רוצים גם לשלם מיסים כחוק וגם לשמור על הקיבוץ הערבות ההדדית בו.לא משנים קיבוץ ולא סוגרים את התנועה הקיבוצית דרך חוק ההסדרים.

 

שונות

 

השתתפתי באירוע גדול ומרשים אשר נועד לעודד ולקדם גיוס של נוצרים לצה"ל, כוחות הביטחון ושירות לאומי.האירוע אורגן על ידי ארגון הגג - "העמותה לשילוב הקהילה הנוצרית והארמית במדינת ישראל" - עמותה משותפת ליהודים ונוצרים הפועלים במשותף לקידום הרעיון, אותה אני מלווה מזה זמן רב.בדבריי הדגשתי שהשירות בצבא, בכוחות הביטחון ובשירות הלאומי הוא חובה וגם זכות גדולה, מהווה מרכיב חשוב בהשתלבות בחברה הישראלית, ומפתח לשוויון הזדמנויות.

 

 

 

השתתפתי באירוע סיום שנתה הראשונה של התכנית החינוכית חאל"ס - חיים ללא אלימות וסכסוכים, פרי פיתוחו של המוזיאון הארכיאולוגי עין-דור וביוזמה משותפת עם ה- USAID. מדובר בתכנית חינוכית א-פורמאלית המייצרת קבוצת מנהיגות נבחרת של 150 נערים ונערות בגיל חטיבת הביניים, משישה בתי ספר יהודים וערבים באזור הגליל, הפועלים ליצירת מנהיגות חברתית צעירה תוך טיפול בנושאים כגון גזענות דעות קדומות ומניעת אלימות. בדבריי אמרתי כי יש לעודד פעילות חינוכית מסוג זה התורמת למנהיגות העתידית שתוביל את הדו-קיום בשנים הבאות ובעתיד הרחוק.

 

 

 

סיירתי באוניברסיטת בן גוריון שבנגב ונפגשתי עם הנשיאה פרופ' רבקה כרמי והסגל הבכיר, על מנת להכיר טוב יותר את האוניברסיטה ותרומתה החשובה. התרשמתי מאוד מהיקף השטח של האוניברסיטה שגדל בצורה משמעותית ממה שזכרתי, מספר הסטודנטים ותחומי הלימוד.העליתי בפניהם נושא החשוב לי באופן אישי והוא הצורך בחינוך בכלל, והשכלה גבוהה בפרט, של הבדואים בנגב, כדי ליצור מציאות אחרת באזור.

 

 

 

התארחתי בפורום מאג'די בכפר סבא. המפגש הוקדש להפניית קרקעות ציבוריות להוזלת הדיור וצמצום פערי התיווך בפירות והירקות. ציינתי שהממשלה נכשלה בפיזור אוכלוסייה. למרות שעברו כל הסמכויות לשר האוצר, אין שינוי בבעיית הדיור כי לא החליפו את הפקידים ולא את השיטה.הממשלה מדברת על התיישבות בין הים לנהר ובינתיים מחסלת את מה שביניהם. כנראה שהממשלה מעדיפה את הסוחרים ובגלל זה יוקר המחייה ופערי התיווך לא מטופלים.

 

 

 

ביקרתי את חניכי ומדריכי המחזור הראשון של רפסודיית התנועה הקיבוצית לשנת 2016.מדובר במסורת ארוכת שנים המשלבת פעילות חינוכית, ערכית ואתגרית.זהו אתגר של עבודת צוות ופיתוח רמה בינאישית גבוהה ובמת מפגש ארצית ותנועתית לבנות ובני הנוער- חיזוק הקשר והזהות של מערכות הנעורים לתנועה הקיבוצית ולערכיה.

 

 

 

לסיום:

 

אני ממשיך לקדם את רעיון משאל העם, על מנת שנוכל להכריע האם אנו הולכים לכיוון של מדינה דו לאומית או לפתרון של שתי מדינות לשני עמים. בקרוב צפוי קמפיין בנושא ומסקר שערך לבקשתי רפי סמית, עולה כי כ – 60% מכלל המשיבים, שהם שני שליש מבעלי הדעה, ציינו שהם תומכים במשאל-עם כדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. עוד עולה כי  58% מכלל הציבור הבוגר בישראל תומכים בעקרון "שתי מדינות לשני עמים" כדרך לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. קרוב ל-90% מבעלי הדעה השיבו שהם מתנגדים לעיקרון של "מדינה אחת דו לאומית" כפתרון לסכסוך הישראלי – פלסטיני. שוחחתי בנושא גם עם ראש הממשלה ובכוונתי ליצור חיבור של ארגונים וחברי כנסת מכל הסיעות במטרה לקדם זאת.

 

מוזמנים לעקוב אחריי בדף הפייסבוק שלי,ביוטיוב ולפנות אליי בכל נושאeitanbr@knesset.gov.il

 

מזמין אתכם לצפות בתכנית 'קריאה שלישית' בהנחיית שלום קיטל בה השתתפתי השבוע - https://goo.gl/GjYiqz

 

מאחל לכולכם חופשה נעימה לכולם ונתראה במושב הבא

 

שלכם,

 

 

הלשכה והצוות עומדים לרשותכם בכל עת, ואשמח לכל פנייה

טלפון בכנסת:     02-6408104

טלפון נוסף:        02-6408106

דואר אלקטרוני:  eitanbr@knesset.gov.il

אליס – 0525527255

בני-  0525224334

רועי- 0542620611


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית