ח'כ שלי יחימוביץ': אפלה יורדת על הדמוקרטיה הישראלית

לקראת ועידת העבודה: בעד דמוקרטיה, חוט שידרה, נקיון כפיים. המצעד בירושלים: אקורד סיום מתוק ועוצמתי לקהילה הגאה, אחרי שבוע נורא. קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול חתן. אפלה יורדת על הדמוקרטיה: נתניהו במתקפת השתלטות פרועה על התקשורת החופשית בישראל. ליברמן ומפקד גל"צ: זימון אל הרודן לבירור ולבדיקת פטריוטיזם. קצב: איפה הנאנסות, איפה מבחן בוזגלו? ובואו תהיו, כמוני, בעלים של קבוצת כדורגל נהדרת – הפועל קטמון ירושלים

 

 

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

מלות הפתיחה היום בעיתון סופשבוע, מיועדות לעשרות אלפי החברים במפלגת העבודה שמקבלים את העיתון. כל היתר מוזמנים לדלג הלאה (או כמובן להתפקד כאן ועכשיו smiley)

 

השבוע הקשה הזה המחיש שוב עד כמה המדינה זקוקה לאופוזיציה חזקה, נחושה, אמינה, בוטחת, מלהיבה, מעניקת תקווה.

זה לא סוד שיש משבר אמון חריף כלפינו בציבור, מתובל ביאוש ובגיחוך. והוא המריא לשיאים חדשים אחרי נסיונות הזחילה לממשלה, בכל מחיר.

והנה דווקא בעצם ימים אלה, הרצוג מבקש  להאריך לעצמו כהונה, שלא כחוק, עד יולי 2017, כלומר הארכה בפועל של שנה וחודשיים מהמועד הקבוע בחוקת המפלגה. בלי לבקש את אמונכם, ובלי לעמוד לבחירה באמצעות הגוף היחיד שיש לו זכות חוקית לכך: חברי מפלגת העבודה.

שום יו"ר מפלגה לפניו לא העז לעשות זאת. לא רבין, לא פרס, לא פואד, לא עמיר, לא ברק, בוודאי לא אני. והנה דווקא בעת חולשה ורפיסות רעיונית ציבורית ופוליטית – מגיע הצעד הזה, שמחמיר  את מצבנו עוד יותר, ולוקח את מפלגת העבודה לקמפיין פנימי ארוך ומדמם של 13 חודשים. זו פגיעה אנושה.

כן, יש קומבינות פוליטיות שעלולות לגרום לפגיעה הקשה הזאת לעבור בועידה שתתכנס בעוד שבוע, ב -31 ביולי.

אבל זה צעד שהופך את המשך כהונתו של הרצוג לבלתי לגיטימית, ואת מפלגתנו למפלגה לא דמוקרטית. יש רק גוף אחד שיש לו הסמכות והזכות להחליט מי יהיה יו"ר המפלגה משתם מועד כהונתו: אתם, רבבות חברי המפלגה. לשם כך, בראש ובראשונה, התפקדתם. הארכת כהונה מלאכותית מעבר למועד החוקי, הופכת מפלגה דמוקרטית לדיקטטורה.

שמירה על המועדים והכללים של ההתמודדות היא נשמת אפה של מפלגה דמוקרטית, שום כוחות חדשים לא יצטרפו למפלגה שדוחה שוב ושוב את מועד הבחירות שלה לפי קומבינות מזדמנות.

את הבחירות ליו"ר יש לקיים כחוק ובהקדם ולא לדחותן יותר רק משום שהרצוג חושש להתמודד.

הפריימריס לראשות מפלגת העבודה צריכים להתקיים כאן ועכשיו. בתנופה, ברעננות, בגיוס כוחות חדשים. לקיים בחירות דמוקרטיות בהקדם וכפי שמחייבים חוקי המפלגה, ולהתפנות למלא את השליחות האמיתית שלנו לציבור: להנהיג בראש מורם ובתנופה את הדרך השפויה והראויה שתעניק תקווה למחנה המיואש שלנו.

חברותי וחברי צירי הועידה. אתמול קבלתם מהרצוג אסמס שאומר: "אנחנו אנשי הבעד... את הפלגנות נשאיר במיעוט... הועידה תצביע בעד הצעת המזכ"ל, בעד היו"ר, בעד מזכירות המפלגה."

כן, אנחנו בהחלט אנשי הבעד.

בעד העצמתה של הדרך שלנו, בעד לשים את הבחירות הפנימיות מאחורינו, בעד פתיחת השורות, בעד אומץ לב, בעד חוט שידרה, בעד נקיון כפיים, בעד דמוקרטיה.

 

זימון לבירור רעיוני ולבדיקת פטריוטיזם אצל הרודן. פאשיזם, מקארתיזם, וסטליניזם. הרבה איזמים יש לתופעות ניקלות ומאיימות שההיסטוריה ידעה, ובהכירכם אותי אתם יודעים שאני לא מזדרזת להשתמש במלים האלה ומנסה לשמור על פרופורציות.

כל השבוע נלחמתי בלי הפסקה, לפני ומאחורי הקלעים, בנסיונות ההשתלטות חסרי המעצורים של נתניהו על כל חלקה טובה בתקשורת החופשית. אבל כשראיתי  את ה"הזמנה לבירור" ששיגר ליברמן למפקד גלי צה"ל ירון דקל, בגלל תוכנית באוניברסיטה המשודרת על המשורר מחמוד דרוויש, כמעט נשברתי. ריח הדיקטטורה היה כבד ממה שאפשר היה לשאת.

 

 

"אפלה יורדת על הדמוקרטיה הישראלית", כתבתי בפייסבוק, בפוסט שזכה לחשיפה עצומה (יותר מכל עיתון). "מדובר באקט שאין לו הגדרה אחרת אלא אקט המאפיין משטרים פשיסטיים, אשר נועד להחדיר מורא ופחד בלב כל בעל תפקיד.במקרה זה הדבר חמור וקיצוני במיוחד, הן בשל כך שהעיסוק בדרוויש היה אקדמי, במסגרת הרצאה אוניברסיטאית, והן משום ששירי דרוויש כלולים ממילא במאגר הבחירה לבגרות בספרות. חברות וחברים, כל מי שיש לו שמץ של הגינות. זה לא על דעות פוליטיות. זה על הרס של כל חלקת דמוקרטיה שנותרה. אות קלון לממשלה הזאת, אות קלון לצמד נתניהו -ליברמן, אות קלון לכל שותפה קואליציונית שמשתפת אתם פעולה במעלליהם. אל תיכנעו לפחד ולאימה, הרימו ראש והרימו קול, אנחנו נלחמים על המדינה.לפוסט המלא

וכאן ראיון בגל"צ אצל רינו צרור, דקה אחרי שנודע לי על ה"זימון", להאזנה הקליקו על הציוץ הראשון: 

 

 

 

בהמשך אספר לכם על כלל נסיונות ההשתלטות, על עוד כלי תקשורת, אבל לפני כן לרגע של נחת:

אקורד סיום מתוק ועוצמתי לקהילה הגאה, אחרי שבוע נורא של הסתה, זה מה שהיה מצעד הגאווה בבירה אתמול. הנהירה העצומה של המונים אל המצעד, השמחה ששרתה בו, הבטחון העצמי, התחושה שההתגייסות כאן היא לא רק למען הקהילה אלא גם לטובת ערכי צדק ונאורות, כל אלה היו תשובה הולמת לדברי הכיעור והשנאה שהוטחו מכל עבר:

 

קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול חתן. והנה המצעד דרך סיפורו של זוג אחד. יום לפני המצעד, פרסמתי את הדברים האלה: "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול חתן. יוחאי ויותם מתחתנים מחר בגן הפעמון בירושלים, במהלך מצעד הגאווה, ואני, איזה כיף, מוזמנת לחתונה.

שניהם ירושלמים. שניהם לומדים במכון וייצמן. מימין יוחאי (30), ממשפחה דתית, עושה דוקטורט בפיסיקה. משמאל יותם (27), מבית מסורתי, לומד לתואר שני במדעי המחשב. ארבע שנים של אהבה וחברות, בתמיכה ובקבלה של ההורים, ועכשיו הזמן להתמסד. מזל טוב!

לפני חודש הם העלו את הסרטון המתוק הזה, שבו קראו לי להשתתף בחתונה ובמצעד, וכמובן שהוחמאתי והודעתי מיד שאגיע. השנה יותר מאי פעם חשוב לבוא למצעד בירושלים.

בגלל שירה בנקי. בגלל המסיתים. בגלל המחרימים. בגלל באר שבע. בגלל הפולס. בגלל לווינשטיין. בגלל קרים. בגלל ברקת. בגלל האהבה. בגלל הגאווה. בגלל השוויון. בגלל הסובלנות. בגלל החופש. בגלל הנאורות. בגלל אלף סיבות.

ההזמנה המצולמת הזאת היא אמנם אישית אליי, אבל אני מרשה לעצמי להביא אתכם איתי מחר בחמש וחצי כאורחים. צפו, שתפו, בואו: 

 

ואהבת לרעך כמוך, וחביב אדם שנברא בצלם. שמירת מצוות לא מחייבת הומופוביה. להיפך. המונים הגיעו לחתונה השמחה והנרגשת של יוחאי ויותם. אתם על הבמה עמדו בני המשפחה שלהם, רבים מהם שומרי מצוות. זאת היתה תשובה ניצחת לטענה כאילו הדת היהודית מחייבת הומופוביה. וזה כבר פוסט שהעליתי מתוך המצעד:

 

ומתוך המצעד - ראיון בקול ישראל, עם הרבה רעש מסביב, ביומן הערב של רשת ב' עם אמוץ שפירא.

 

 

 

 

קצב: איפה הנאנסות, איפה בוזגלו. ועדת השחרורים דחתה מעט את החלטתה בעניין שחרורו בטרם עת של האנס משה קצב. מי שבוחר לרחם על קצב ולא על קורבנותיו, מוזמן לתאר לעצמו שקצב היה אונס את בתו/אשתו/אחותו. גם מבחן בוזגלו המפורסם לא עובד כאן. האם היה אי פעם אנס שלא הביע חרטה, סורב ע"י ועדת שחרורים במלים קשות, ובתוך חודש שרות בתי הסוהר טורח ומכין עליו חוות דעת חדשה, מיטיבה, ושב ומגיש אותה לועדת שחרורים? התשובה היא לא. כאן לראיון נרחב על כך לאמנון סופר ברדיו דרום, וכאן ברשת ב', ב"הכל דיבורים", עם שלום קיטל ובני טייטלבאום. מתברר שבחוות הדעת החדשה קצב לא, חלילה, מכה על חטא, או מבין את פשעיו, אלא "מודה בטעות וביוהרה".

 

 

ועכשיו ביתר פירוט למתקפת ההשתלטות חסרת הרסן וחסרת העכבות של נתניהו על התקשורת החופשית בישראל.

הרס השידור הציבורי. אחרי שריסק את רשות השידור והשאיר אותה מדממת אל מותה וגוססת, מחליט ראש הממשלה שהתחליף שלה, התאגיד (תאגיד השידור הציבורי), לא משרת מספיק טוב את האינטרסים שלו ולא יסור לפקודותיו באופן מוחלט. ואז הוא  מחליט על "דחיה" בעלייתו לאוויר, וכך יורה בשני הגופים האלה יחד והורג אותם. כל זה בהחלטה חפוזה, מבלי שאף אחד ידע, ובשת"פ מצער של ההסתדרות (שגם הוציאה במו ידיה את ההודעה על כך במקום שר התקשורת בנימין נתניהו!)

סגירת רשות השידור היתה חטא. התנגדתי לה, הצבעתי נגדה, ואמרתי שוב ושוב למי שקידמו את סגירתה ואת פתיחת התאגיד במקומה שקל להרוס וקשה לבנות. שהשליטה הפוליטית בתאגיד תהיה גדולה מזו שברשות השידור. שיש רפורמה מקיפה ומוכנה לביצוע ברשות השידור ולטיפול בחולייה, שצריך לרפא, אבל לסגור אסור. שגם מבחינת כל יחסי העבודה במשק, סגירתו של גוף, פיטורי כל עובדיו, ופתיחתו של חדש עם אותן מטרות ואותו מוצר בדיוק – היא תקדים מסוכן. אבל זה קרה, גם זה בשת"פ מצער עם ההסתדרות, ולא נותר אלא למזער נזקים.

כעת, כשנתניהו מחסל גם את התאגיד, כבר מדובר בלהרוג את שתי הציפוריםבמכה אחת. מוזמנים להאזין לראיון מאוד כואב ונוקב על כך עם רזי ברקאי בגל"צ, נראה לי שלמי שמתעניין הראיון הזה מסביר את הסיטואציה: 

 

התראיינתי על כך גם לכתבות בכל משדרי החדשות, בערוץ 2, ערוץ 10, ערוץ 1 וגם בתוכנית "הכל כלול" בערוץ עשר: 

 

 

 

פרבדה. ועכשיו למערכה על ערוץ הכנסת. קרבות קשים אני מנהלת כדי שערוץ הכנסת המקצועי, הענייני, האובייקטיבי, לא יפול אף הוא לשליטה מוחלטת ועריצה של נתניהו. הציוץ הזה שלי מתוך ועדת הכנסת, מתמצת את הפרשה הכאובה:

 

אחרי שהחוק  עבר בועדה בקריאה ראשונה, הגשתי עליו רוויזיה, שמשמעותה דרישה לדיון מחדש. הנה כאן אני מנמקת, לצפיה הקליקו:

 

בדרך כלל רוויזיה של האופוזיציה נופלת בקלות, הפעם התקשה יו"ר הועדה יואב קיש, עושה דברו של נתניהו, לגייס רוב להפלתה, כי חלק מהשותפות הקואליציוניות של נתניהו הצביעו אתי. פעמיים כונסה הועדה ופוזרה כי לא נמצא רוב, רק בפעם השלישית, אחרי איומים והבטחות, הרוויזיה שלי נפלה בהצבעה. הנה הציוצים במהלך היום, ושוב אני מציעה לכם לפתוח חשבון בטוויטר אם אתם רוצים להיות מעודכנים בזמן אמת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הקוזק הנגזל, זו השופטת בדימוס הילה גרסטל, שתרומתה להכפשת הפרקליטים, להחלשתם ולהסתה נגדם בלתי ניתנת לתיאור. זאת עוד מערכה (לא פופולארית אבל חשובה ביותר) שאני מנהלת למען 900 העובדים המסורים של הפרקליטות, ולמען פרקליטות חזקה ולא מפוחדת. לישיבה האחרונה של ועדת חוקה (שוב) הוזמנה גרסטל כדי לומר דברי בלע (עטופים בצדקנות ובהתקרבנות) על הפרקליטות. כאן, למען הפרוטוקול, אני מגיבה על דבריה. כפי שאתם רואים יו"ר הועדה ניסן סלומיאנסקי לא ממש מאפשר לי. לצפיה: 

 

 

 

עוד שניים מהראיונות השבוע, במגוון נושאים: 

 

עם מי בדיוק יטיב מסוי נמוך להחריד של  6% על חברות ההייטק הענקיות? על כך, על שעת השאלות לראש הממשלה, על חוק ההדחה, על חוק הפייסבוק, על משרתו של נתניהו יולי אדלשטיין ששוכח שהוא יו"ר הכנסת של כולם, ועוד – בראיון לרונן כץ בקול ברמה.

וגם: געגועי לרובי ריבלין. ב"זוג או פרט" עם יואב קרקובסקי וירון אברהם בערוץ הכנסת, אני מתייחסת בהרחבה לשבוע הקשה שעבר על התקשורת החופשית בישראל, לחקירה נגד נתניהו ולכך שהרצוג אינו יכול לתקוף אותו באפקטיביות כייוון שהוא עצמו נתון בחקירה תחת אזהרה, על תפקודו המחפיר של יולי אדלשטיין כיו"ר הכנסת, ועל געגועי לרובי ריבלין כיו"ר כנסת. 

 

 

אדום עולה. רוצים להיות בעלים של קבוצת כדורגל? זו ממש לא בעיה. אני, למשל, בעלת מניה בקבוצה הכי שווה – הפועל קטמון ירושלים. אנחנו 800 בעלי מניות בעמותה, והקבוצה מנוהלת באופן דמוקרטי. הקבוצה הבוגרת שלנו משחקת בליגה הלאומית, קבוצה תוססת מלהיבה שסביבה מתכנסת הקהילה, וכעת היא ממוקמת במקום החמישי בפלייאוף העליון. חוץ מזה, הפועל קטמון ירושלים היא קבוצה חברתית מדהימה שעוסקת באינסוף פעילויות חברתיות ברוח השקפת עולמנו. את הסרטון הזה צילמתי כחלק מקמפיין גיוס החברים לעונה החדשה. צפו:

 

לעמוד הפייסבוק של הקבוצה: http://www.katamon.co.il  ולרכישת מניה: http://bit.ly/2a0ri2g

 

לעוד כמה ציוצים בטוויטר:

 

 

 

 

 

 

ועכשיו להתפקדות. מול דילים וקומבינות דרכנו אינה פשוטה אך היא צודקת. רוצים להיות שותפים שלי? לחזק את הדרך שלנו ואותי? תתפקדו ופקדו אחרים.  תוכלו להתפקד או לפקוד עכשיו כאן. או כתבו לנו, עם שם מלא וטלפון ל

 hitpakdutshelly@gmail.com  ואנחנו נחזור אליכם ונסייע לכם בהתפקדות.

יהיה נחמד ויועיל אם אחרי ההתפקדות תעלו אצלכם פוסט ובו תספרו למה התפקדתם. קראו גם לחברים שלכם לעשות אותו הדבר. צרפו לפוסט גם את הלינק להתפקדות, ו/או שימו את הפוסט גם אצלי בעמוד בתגובות לפוסטים. ממש כמו שעשה שקד, הנה:

 

שבת שלום,

 

שלכם,

 

שלי

אם אינך רואה מייל זה לחץ/י כאן

שלי בפייסבוק | לא עובדת בשביל אף טייקון - תרומה לשלי | שלי בטוויטר


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית