ח'כ שלי יחימוביץ': אז כל הקבינט הזה, הוא בלוף אחד גדול?

תהיו אמיצים, חבקו את דוח ביטון. צעדי הקבינט המדיני בטחוני לשום כלום ולליבוי טרור. שרי הממשלה משקרים: הם אלה שמתחזקים את שלטון אבו מאזן (ובצדק). נוחי דנקנר ואני - איך זה להיות על תקן משוגעת הכפר. אבשלום קור על המקורות התנכיים של ההתנגדות שלי לזחילה לממשלה. תחרות עם קברי צדיקים: אצלי בלשכה יש 100% סגולה לחתונה. ומול הקומבינות הפוליטיות - תתפקדו! ותשמעו איך שיר סייג הצליחה לפקוד את בת זוגה הליכודניקית

 

שלום לכם חברות וחברים,

 

אל תפחדו מהמלצות דוח ביטון. היו אמיצים, היו כוח מניע ביישומן. המלצות הועדה הן תיקון חשוב לא רק למזרחים, אלא לכל מי שחי כאן תחת השמש. אי אפשר לקיים כאן באמת חברה משותפת כשרק חצי ממנה מספר את סיפורו, והחצי האחר מוחנק, מודחק, נהדף לשוליים, מוקטן ומוגחך.

התחייבות על-מפלגתית.

 יישום ההמלצות האלה, הטמעה של אפילו חלק מהן במערכת החינוך, לא רק שלא יפלג ולא יפריד - בדיוק ההיפך - הוא יתרום לאחדות בעם. ממש כשם שהאיסור הסמוי על שיח מזרחי יצר פירוד ועוינות. אלה מסקנות שמעניקות תקווה לשינוי, ושורה עליהן רוח של חרות ושל שוויון. ההתחייבות ליישום צריכה להיות על-מפלגתית וארוכת טווח. כלומר, שגם אם ישבו במשרד החינוך שר/ה אחר/ת, ולא בנט, ימין שמאל או מרכז - הפרוייקט הזה ימשך. בשביל כולנו. לפוסט המלא הקליקו על השיר של ארז ביטון, "זהרה אלפסיה".

 

 

50 מליון השקלים שנשפכים עכשיו על קריית ארבע שלא בצדק, שלא לצרכי בטחון, באופן שבטח לא ינטרל טרור, אלא רק ילבה אותו – עוד צעד בשורה של צעדים עלובים, לא קשורים, ומזיקים. "צעדים" של ממשלה שהבטיחה לחסל את הטרור ולמגרו, וכעת היא עומדת מולו פאסיבית, מבולבלת, מתלהמת וחסרת אונים. 

בשביל ההחלטות האלה לא צריך קבינט מדיני בטחוני ולא צריך ממשלה. מח"ט האוגדה יעשה את זה בעצמו וטוב יותר. מה גם שאלה החלטות שמלבות ומעודדות פיגועים, והן בניגוד גמור לדעתם של המפקדים בשטח: סגר המוני, ענישה קולקטיבית, בניה בקריית ארבע. זו שגיאה קשה. קבינט מדיני בטחוני צריך  להתוות מדיניות, ובזה יש אפס עשיה. צה"ל והשב"כ עושים עבודה מצויינת, כמות הסיכולים רבה מכמות הפיגועים. אבל איפה הממשלה? אין חזון, אין פתרון, אין דרך, אין אפילו מחשבה על דרך – ולכן אנחנו בסיטואציה האומללה הזו, שבה בסופו של דבר מאשימים את פייסבוק. לראיון המלא ביומן הצהריים ברשת ב' אצל אסתי פרז הקליקו: 

"אז כל הקבינט הזה זה בלוף אחד גדול?" שאל אותי יעקוב ברדוגו ביומן הערב של גל"צ. כן, בלוף אחד גדול. כי למרות כל דיבורי הרהב והשחץ - הממשלה עצמה, שמספרת לנו שאבו מאזן אחראי להסתה ושאין עם מי לדבר בצד השני – היא עצמה משמרת את שלטונו, ובצדק. כי הרשות הפלסטינית על מנגנוני הביטחון שלה, רצונה העז למנוע פיגועים, שיתוף הפעולה היומיומי, התכוף, הצמוד, בינה ובין הדרג הצבאי שלנו - היא גורם דרמטי בחשיבותו לסיכול פיגועים. יתירה מזה: ממשלה שהמילה "אוסלו" נאמרת בה כמו קללה, היא-היא ששומרת מכל משמר על שלב הביניים שבו נתקעו הסכמי אוסלו ("אל תתנו להם רובים"). רק כך לרשות הפלסטינית יש נשק וכוח לסכל פיגועים. אז למה הרמאות והצביעות? הנה הראיון אצל ברדוגו ווילנסקי:

 

וגם ברדיו קול חי אצל אבי מימרן, על הפיגועים, על ההתלהמות, על הקיצוניות.

 

בביקור תנחומים בעתניאל, אצל משפחת מרק המקסימה שאיבדה את אבי המשפחה מיכי מרק ז"ל בפיגוע הקשה השבוע. סביבי הילדים, ליידי הסבתא, אמא של חוי, רעייתו של מיכי ז"ל, שעודה מאושפזת במצב קשה. בצרוף מקרים – את מקצת הנוכחים פגשתי כמה ימים קודם בערב לכבוד ספרה של אמונה אלון, שעליו ספרתי לכם בשבוע שעבר.

 

זה לא פייסבוק, זאת המציאות. כשיש אפס מעשה בדרג המדיני, כשהאחריות מוטלת כולה על כתפי מערכת הבטחון, כשאין מנהיגות, ואין יוזמה, ואין חזון, ואין תקווה, והבטחות שחצניות ומתלהמות על מיגור וחיסול הטרור עולות באבק של מציאות מרה וכואבת – מחפשים אשמים. אז נמצאה האשמה: פייסבוק.

"להאשים את פייסבוק (או כל רשת חברתית אחרת) בטרור הרצחני, זה כמו להגיד שהמצאת הכתב אשמה בזה שטרוריסטים יכולים להעביר הודעות. שהמצאת האש איפשרה לשבטים אלימים לשרוף את אויביהם. הטלפון. הטלוויזיה. החשמל. הגלגל. כולם המצאות נפלאות שמשרתות גם רשע, טרור ורצחנות. פייסבוק זה בסך הכל עוד כלי בשרות האדם. מי שפועל במרחב הציבורי והאנושי רצוי שידע להשתמש בו..." לפוסט המלא בפייסבוק הקליקו על הציטוט הזה מגלובס:

 

אם הדרקונים ומשחררת העבדים. לפני שנמשיך בעניינים כבדי המשקל, שתי הפסקות קלות. אחת: כידוע לכם אני ממש פריקית של משחקי הכס. מאקו אתגרו אותי בשאלון (קשה!) על כל עונות הסדרה. פתרתי 12 מתוך 15. הנה השאלון, והנה הצ'ופר שקבלתי – להיות דיינריז אם הדרקונים ומשחררת העבדים (את ה"סרסיי" כתב מן הסתם מי שממש לא צופה בסדרה). 

 

קבורת חמור! ואבשלום קור מקדיש לי פינה שלמה של "באופן מילולי" בגל"צ, ומביא ביטויים תנ"כיים שהשתמשתי בהם כדי לנמק את ההתנגדות שלי לכניסה לממשלה, כולל מאיזה פסוקים בדיוק הם נלקחו, ההקשר וההסבר. מ"ההצעה הזאת הייתה צריכה להיקבר קבורת חמור", דרך "צרור נקוב", ועד כשר וטרף. זה מצחיק, האזינו:

 

הרשעת נוחי דנקנר בהרצת מניות. בנימה אישית אספר שבמשך שנים ארוכות מצאתי את עצמי על תקן משוגעת הכפר, הנודניקית עוכרת השמחות, שכשטיפלתי בזו אחר זו בפרשיות דנקנר הרבות מספור, תבעתי מהרגולטורים לפעול, והעליתי את עלילותיו שוב ושוב בועדת הכספים. אין מלים לתאר את עצמת הסגידה שזכה לה ואת הפולחן שהיה סביבו כל הזמן, שעה שהאי סבירות של מעשיו היתה קיצונית, מקוממת וגלויה כשמש בצהרי היום. אין לספור את הפעמים שבהם הוצע לי בידידותיות "לא להסתבך אתו", "להבין את כללי המשחק" "להרגיע" "לא להתאבד פוליטית".

כשכתבה שלילית הופכת כלי סחיטה. אחד השיאים היה כשרכש את השליטה במעריב, הכתבים הונחו לאסוף עלי חומרים שליליים, ההוראה בוצעה, ואוסף של שלושים שאלות מופרכות ושקריות הונח לפתחי בזמן הכי רגיש – ערב הפריימריס לראשות המפלגה ב-2011, "לבקשת תגובה". כשבו בזמן בכיר בקונצרן מציע לי במתק שפתיים להגיע להסכם "שביתת נשק". כלומר לסתום את הפה (למותר לציין שדחיתי את ההצעה ולא באדיבות).

 

מעשיו הרעים של דנקנר זכו לגיבוי מקיר לקיר של הממשלה, הכנסת, הימין, השמאל, המרכז, הרגולטורים, הבנקים, ראשי רשויות, משקיעים מוסדיים, ורובה המכריע של התקשורת (חוץ מדמרקר, שהתנהל מולו באופן מעורר הערכה ובאומץ, ועל כך הם נענשו בידי דנקנר בביטול מנויים המוני על עיתון הארץ דרך החברות שהיו בשליטתו, ובחרם מודעות שפגע בהם כלכלית).  כו-לם קשרו לו כתרים, השתחוו לו, התחנפו אליו, שיתפו עמו פעולה, ומעלו בחובתם כלפי ציבור ענקי של חוסכים ואזרחים תמימים.
אסור שנפילתו תשאר בגדר סיפור אישי צבעוני, משום שזה סיפורה של מערכת רקובה וכושלת שלמה. המצב השתפר מעט, אבל הלקח, לצערי, לא נלמד דיו. בתוכנו מהלכים דנקנרים נוספים שעושקים את הציבור בברכתה של הממשלה ותוך רפיסות או שיתוף פעולה מלא של כל מי ששיתפו פעולה עם דנקנר.

על כל זה בערוץ 2, חינוכית, עושים סדר עם בן כספית, הקליקו לצפיה:

 

וכאן עוד פרטים, ברדיו ללא הפסקה עם בן כספית ואריה אלדד.

 

אותה שיטה, אותו שוביניזם. לא חלפו שתי שניות ומיד התקבלה הוכחה לאותה שיטה שהייתה מצע הקרקע המדושן שעליו שיגשג נוחי דנקנר. בימים אלה אני תובעת מהרגולטורים לבדוק את העיסקה המוזרה בין חברת הביטוח הראל ובין נובל אנרג'י. עיסקה שמעבר לכך שהיא כולאת אותנו במשפט שלמה – לבחור בין ירידה ביוקר המחיה ובין פגיעה בפנסיה שלנו – יש בה לא מעט חורים שחורים ומפוקפקים שמסכנים את חסכונותנו.

לפתע, במטה קסם, באותו יום מתפרסמים נגדי שני טורים דומים להפליא, אחד של מיודענו, משרתם הנרצע ומגוננם של בעלי ההון נחמיה שטרסלר, שמתמרמר על כך שאני מתערבת ב"עניינים שאני לא מבינה בהם", ולפתע נהייתי יועצת השקעות. השני בגלובס ממש באותם מלים מפי יניב פגוט בגלובס. ברור שהמתדרך העלום הוא אותו אדם/לוביסט/פרקליט בשרותם בשכר של בעלי העניין; ברור שתמיד יהיו עיתונאים שיאכלו מהיד של המתדרך, ברור שהמטרה היא להשתיק אותי ולקרוץ לרגולטורים שלא יתייחסו אלי, וברור שהטיעונים זהים: אני פופוליסטית, מה אני מבינה בזה, וכו'. אין חדש תחת השמש. הנה קצת ציוצים על גלובס.

זה אחרי כמה הערות שוביניסטיות אפייניות בטוויטר:

 

בכנס של לשכת רואי החשבון באילת, שעסק במבקרי הפנים (שהם לרוב רואי חשבון באאוטסורסינג), דברתי אתם בעיקר על החשיבות שלהם בפרשיות כאלה. "אתם שומרי הסף הראשונים. את פרשיות נוחי דנקנר השונות, לאוו דווקא הרצת המניות, שהייתה עניין פלילי לכל דבר – יכלו מבקרי הפנים ורואי החשבון לעצור. דוגמאות? רכישת מעריב בשעתו. לא היה בזה שמץ של הגיון עסקי. היה ברור שכספי ציבור מושקעים בעיסקה כושלת, כדי לספק תאוות שליטה וצרכים אישיים של דנקנר. איפה היו רואי החשבון? או עיסקת גנדן ישראיר. חברה פרטית מפסידה של דנקנר נמכרת לאי.די.בי הציבורית, כדי שהחוסכים ישלמו מכספם את החובות הפרטיים של דנקנר. איפה היה רואה החשבון? מבקר הפנים? לרואי החשבון שעובדים עם חברות גדולות, בוודאי ציבוריות, לא מספיקה היום מיומנות גבוהה, כישורים מקצועיים, ואפילו יושרה. נחוץ אומץ לב. נחוצה החלפת אתוס פנימי."

לצפיה בדברים המלאים, כולל התייחסות לעניינים הבטחוניים והמדיניים, הקליקו:

 

פתחו חשבון בטוויטר. מעניין שם ואני זקוקה לכם. הכי טוב אם תהיו עם שם אמיתי ותמונה אמיתית, ופשוט תביעו את עמדותיכם, עקבו אחרי, פברטו ורטווטו. פתחו חשבון עכשיו. והנה עוד כמה מציוצי השבוע:

עוד שניים מארועי השבוע שחלף:

הפרקליטים. אלה תמונות מסיור בפרליטות מחוז ירושלים (פלילי) עם פרקליט המדינה שי ניצן, עם פרקליטת המחוז עו"ד נורית ליטמן, ובעיקר מפגש מאלף ומרתק עם כמה עשרות פרקליטים, מקצתם צעירים. אנשים שעובדים עד השעות הקטנות של הלילה במלאכת עשיית הצדק, כורעים תחת עומס התיקים ומיעוט התקנים, ישנים מעט, מרווחים מעט, אבל חדורי אתוס של שליחות.

החבר'ה האלה נתונים תחת מתקפה בלתי מרוסנת של "נציבות ביקורת הפרקליטות" גוף ביקורת שביעי (!) במספר שהוקם עליהם בידי פוליטיקאים, וממרר את חייהם. מעניין שכל החיצים מופנים אליהם – מי שמטפלים בתיקים של פוליטיקאים מושחתים, בעלי הון שעיקמו את החוק על חשבונכם, וראשי פשע שיש להם כסף לסוללות של סנגורים.

על הביקור הזה כאן אני התעקשתי, אחרי שהנציבה, השופטת בדימוס הילה גרסטל, הזמינה את חברי ועדת חוקה למשרדיה. לגרסטל יש אג'נדה אישית תוקפנית נגד הפרקליטים, שחרגה כבר מזמן מתחומי הסמכות שלה. באופן כללי אף שאני לא חברה בועדת חוקה אני מקפידה להשתתף בכל הדיונים שנוגעים לפרקליטים. פרקליטות חזקה ולא נרדפת היא הכרח ציבורי, לא מותרות. 

 

ושבתרבות במודיעין, עם עמליה דואק. הנה תמונות וכותרות שיצאו מהארוע: 

ועכשיו להתפקדות.
מול דילים וקומבינות. דרכנו אינה פשוטה אך היא צודקת. רוצים להיות שותפים שלי? לחזק את הדרך שלנו ואותי? יש דבר פשוט שאתם יכולים לעשות, שמעלה באופן מיידי ובפשטות את רמת ההשפעה שלכם, וגם נותן בידיכם יותר כוח פוליטי לממש את כל מה שאנחנו מאמינים בו. מול קומבינות ודילים פוליטיים, מול פחדנות רעיונית ומעשית, יכול לבוא רק הכוח הציבורי, הכוח שלכם. אם התפקדתם כבר – פקדו אחרים! משפחה, חברים, חברים לעבודה, חברים ברשתות.
*התפקדות מקנה לכם, בין היתר, זכות להצביע בפריימריס לראשות המפלגה ולרשימת הח"כים שיאיישו את הרשימה בבחירות הבאות. חשוב!
*עלות ההתפקדות: 75 שקלים בשנה
*תוכלו להתפקד או לפקוד עכשיו כאן.
*ממליצה שכשאתם מסיימים את ההתפקדות תכנסו לכאן, תזינו את תעודת הזהות שלכם, ותוודאו שההתפקדות נקלטה.
*אם אתם מסתבכים – פשוט כתבו לנו לכאן: hitpakdutshelly@gmail.com בצרוף שם מלא ומספר טלפון, ואנחנו נחזור אליכם ונסייע לכם בהתפקדות.
*מאוד יעזור אם אחרי ההתפקדות תעלו אצלכם פוסט ובו ספרו למה התפקדתם. קראו גם לחברים שלכם לעשות אותו הדבר. צרפו לפוסט גם את הלינק להתפקדות. שימו את הפוסט גם אצלי על הקיר ובתגובות. כמו שעשתה שיר סייג המקסימה, שפקדה את בת זוגה, עד לפני שניה ליכודניקית:
 
 
 
תודה שיר, שבת שלום וסופשבוע נעים לכולכם,
 
ולחברינו המוסלמים - עיד אל פיטר שמח - عيد فطر سعيد! הצלחה, בריאות ואושר. שנדע ימים של אחווה ושלום.
 
שלכם,
 
שלי

 


מסמכים חדשים באתר המחלקה הפוליטית